כמעט שנה שמאמן הכושר ערן שדו נמצא על הקו סין-ישראל. בימים אלה הוא נמצא בבידוד בדירתו של ערן זהבי, שם הוא מתגורר בשנה האחרונה. וממרומי הקומה ה-40 של קומפלקס הדירות W אפרטמנטס בגוואנגז'ו וימים ספורים אחרי ששבו למדינה, בראיון מיוחד ומקיף למדי לספורט1 הוא מספר על שגרת החיים בימי הקורונה ומעריך כיצד ייראה עולם הספורט ביום שאחרי.
עד לפני כעשרה ימים הסינים עוד העריכו שעוד באפריל או לכל המאוחר בתחילת מאי ישובו הליגות במדינה לפעילות, והראיון נערך יממה לפני שהשלטונות בסין הודיעו שאין כרגע אישור להחזרת הספורט – כך שגם במדינה שבה הכל התחיל, עדיין לא ידוע אם ומתי הליגה הסינית תיפתח מחדש, למרות הרגיעה היחסית והצלחת השלטונות לבלום את התפשטות נגיף הקורונה.
אז ערן, לפני הכל – אמנם רק חזרתם לסין, אבל כמה אתה מתגעגע למשפחה, לישראל?
"אתה מתקשר אליי חצי דקה אחרי שסיימתי לדבר עם אמא. אני ממש מתגעגע לכולם. אי אפשר בכלל לתאר כמה. אני חייב לדבר איתם כל יום, כמה פעמים ביום, בשיחות וידאו. זה לא פשוט בכלל. יש פגרות לפעמים, כמו בחלון של הנבחרת שאני מגיע לארץ. בשנה שעברה אשתי והילדים היו כאן בביקור. אבל עכשיו, עצרו את הכניסה של זרים למדינה. אם אתה זר, אתה לא יכול להיכנס לסין עכשיו. למזלנו, יום או יומיים אחרי שחזרנו הביתה לגוואנגז'ו, הוציאו את ההחלטה הזאת. זה פשוט מטורף מה שקורה כאן, מה שקורה בכל העולם בעצם. מטורף זו ההגדרה הכי מדויקת למצב הזה".
היה לכם חתיכת מסע מישראל ועד שהגעתם לגוואנגז'ו. מה המצב שם?
"מהרגע שחזרנו לסין, היינו במלון ממשלתי בבידוד של 24 שעות ומאז אנחנו בבידוד ביתי. עברנו את כל הבדיקות וכמובן שהכל יצא תקין. לא יצאנו החוצה. מהחלון כבר רואים תנועה של אנשים, של רכבים, העיר מתחילה לחזור להתנהלות רגילה. דיברנו עם המאמן החדש (ג'ובאני ואן ברונקהורסט, ר"ב), שהגיע לעיר והבנו ממנו שהמסעדות כבר עובדות, חדרי הכושר חזרו לפעילות. עדין לא ראינו בעיניים, כי אנחנו רק בבית, אבל נראה שזה מתחיל לחזור לסוג של שגרה.
"מתחילים לראות חזרה לשגרה". עם סבע וזהבי (אודי ציטיאט)
"מה שקורה עכשיו בישראל, עם הסגר והאיסור להתקהלויות, היה כאן בסביבות ינואר-פברואר, כשכל הוירוס הזה פרץ והתפשט", ממשיך לספר שדו על החיים סין, "הממשל כאן היה מאוד חד משמעי בהתנהלות שלו והאזרחים היו ממושמעים. אם העניינים פה חוזרים לסדרם, אז כנראה שהשלטונות הצליחו במשימה. היה שיתוף פעולה מלא מצד האזרחים וזה מאוד חשוב. הלוואי שגם בישראל יקשיבו להוראות".
איך עוברת עליך התקופה הזאת, כאזרח זר במדינה שבה התפרץ כל הנגיף הזה ושיתק את כל העולם?
"היינו אמורים לטוס לקראת ראש השנה הסיני בפברואר לארבעה ימים לישראל ולחזור לאימונים. יצאתי יומיים מוקדם יותר מכולם, בגלל עניין אישי במשפחה ואישרו לי לצאת ואחרי יומיים פרצה המגפה בכל סין. בעצם מאז שיצאתי, החזרה נדחתה שוב ושוב. כל פעם יום או יומיים או עוד שבוע, עד שהודיעו לנו שכבר לא חוזרים וטסים ישירות למחנה אימון בדובאי בתחילת מרץ. אפשר להגיד שלמעשה לא חוויתי בכלל את הקורונה בסין, כי בעצם הייתי מחוץ למדינה. בעצם עזבתי לפני ההתפרצות וחזרתי בזמן שזה לקראת רגיעה, עם כללים מאוד קשוחים וברורים".
היית בקשר עם המועדון בכל התקופה מחוץ למדינה?
"כן, ברור. שמרנו על קשר רציף, כולל עדכונים למאמן החדש. היינו צריכים לעדכן על כל האימונים שעשינו בזמן הזה ואל תשכח שמבחינתנו בחודש פברואר, אנחנו בסוג של תחילת הכנות לקראת המשחק של הנבחרת שהיה אמור להיות בסוף מרץ בסקוטלנד. התאמנו עם מכבי תל אביב, עשינו חמישה אימונים בשבוע וערן אפילו שיחק עם נבחרת הנוער במשחק אימון נגד שמשון כפר קאסם, כדי לייצר לעצמו דקות משחק".
לפני שבוע היית צריך להיות עם נבחרת ישראל במשחק נגד סקוטלנד. בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך בבידוד בסין. מה הרגשתם באותו ערב?
"וואו זה היה ערב לא פשוט. עברו המון מחשבות בראש, על איפה היינו אמורים להיות, מה היינו עושים בשעה הזאת ומה ערן היה אומר לי בכל שלב ושלב ביום הזה. ברגע שהליגה בסין נדחתה כל הזמן, תאריך היעד שלנו הפך להיות התאריך של משחק הנבחרת. עשינו הכנה הכי מדויקת שיכולה להיות לקראת המשחק הזה, חוץ מדקות משחק כמובן, גם כי ערן ודיא היו בפגרה וגם בגלל ההתפשטות של הקורונה וההשלכות של זה. עשינו הכל כדי להיות מוכנים למשימה שהייתה כל כך חשובה לכדורגל הישראלי, למדינה שלנו. אז בחמישי שעבר, ישבנו בבית כאן בבית אצל ערן, דיברנו בינינו ממש כל היום, עשינו הדמיה למה שהוא היה אומר לי לפני המשחק, במהלך המשחק וגם אחרי".
זהבי, שדו ושחקני הנבחרת. "עשינו הדמיה של המשחק בסקוטלנד" (לירון מולדובן)
הנגיף הזה הצליח לשתק את העולם כולו, לא רק את הכדורגל
"זה מדהים, באמת. אין מילים. אנחנו מדברים על כלכלה עולמית וכמובן שאם עושים השלכה לספורט, אז זה היורו, האולימפיאדה, טורנירים שנדחו או בוטלו. אורח חיים שלם שהשתנה לגמרי. הדבר הזה עשה סטופ טוטאלי לעולם".
בוא ניקח תסריט אופטימי, שהפגרה הזו אורכת רק חודשיים. אני רוצה בהקשר הזה, של עצירת השגרה ומעבר לחיים בסגר ותחת הגבלות, להבין ממך, כמומחה לכושר גופני ופיזיולוגיה, להשפעה שיש לפגרה כזו על השחקנים, הקבוצות, על כל עולם הכדורגל
"הפגרה הזו פוגעת בצורה אנושה בכל ענף הכדורגל. גם אם יוחלט עכשיו שתוך נגיד חודש חוזרים לשחק, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי להדביק את הפער שנוצר. אנסה להסביר לך את המשמעות של כל הסיפור הזה לפי הלו"ז כאן בישראל. כשמסתיימת העונה נגיד לקראת סוף מאי, לקבוצות יש פגרה בערך של חמישה-שישה שבועות. אנחנו כמאמני כושר, נותנים לשחקנים בתוך זה 14 יום של פגרה פסיבית, ללא פעילות בכלל, כלום. לאחר מכן עוד שלושה-ארבעה שבועות של פגרה אקטיבית, שבזמן הזה המועדון נותן תוכניות אימון לשחקנים, והשחקנים צריכים לעשות בערך שלוש או ארבע יחידות אימון בשבוע וזה כחלק מהחזרה לקראת אימוני הטרום עונה הבאה.
"ואז מתחיל כל הקטע של טרום עונה עם הקבוצה, שזה לפחות 6-7 שבועות של הכנה עד המשחק הראשון בגביע הטוטו. בעצם אנחנו מדברים על הכנה של חודשיים בערך, לפני שהעונה מתחילה. אז אם במשך שנים, אנחנו דורשים הכנה כזו מהשחקנים וזה מה שהם רגילים לעשות, שנה אחרי שנה, אי אפשר להגיד לשחקנים פתאום בואו תשחקו, אחרי שחודשיים הם לא התאמנו סדיר ולא עשו אימוני כדורגל. הגוף לא יהיה מוכן מבחינה פיזיולוגית לעומס הזה. אולי למשחק ראשון כן, אולי לעוד משחק. אבל במשחק השלישי והרביעי ולאחריו נראה המון פציעות. גוף השחקן לא יוכל לעמוד בזה, כי הוא לא יהיה מוכן.
"בתכנון היומי, שבועי, חודשי ושנתי שלנו, אנחנו מכינים את גוף השחקנים לפי עומסים שאמורים להיות לו בכל חלק וחלק בעונה. זה משתנה כמובן מקבוצה לקבוצה, ומתחיל כבר במשחקי האימון במחנה האימון הראשון בקיץ, כשגם שם מחלקים דקות ובודקים עומסים. אחר כך בונים תכנית לפי כמות משחקים, לפי תוספת של קמפיין אירופי, משחקי מוקדמות או העפלה לשלב בתים כזה או אחר, שמוסיפים משחקים, טיסות, עומס אימונים. אתה אף פעם לא מגיע מאפס למאה תוך שבוע. יש קצב הדרגתי בבניית הכושר של כל שחקן ושחקן, במרכיבים הפיזיולוגיים, מרכיבי הכוח, מרכיבי הכושר האירובי וכו'".
הספורט לא ייראה אותו הדבר. "נראה המון פציעות" (אודי ציטיאט)
תסביר את המשמעות של פגרה כזו לגוף האדם. מה זה עושה לשרירים? לכושר?
"השריר בחודשיים האחרונים שבו כולם במנוחה, לא עמד בעומס אמיתי ולכן הוא נחלש והופך להרבה יותר פגיע לפציעות. אנחנו יודעים איזה עומס יש על שרירי הגוף במהלך משחק ולפי זה אנחנו עובדים במהלך השבוע. סתם לדוגמה, אנחנו בודקים את נתוני ה-GPS ומתכננים הגעה ל-10 או 11 קילומטר במשחק. שחקני כנף, למשל, מייצרים 50-60 ספרינטים במשחק. המרחק בספירנטים נע בין 600 ל-1000 מטרים וזה תלוי בסוג השחקן. שחקן כמו ערן זהבי למשל מייצר פעולות ממושכות של 20 שניות, כ-45 פעם במשחק. יש מדידות של תאוצות, בלימות, ועוד הרבה מאוד מדדים שנבדקים בקפדנות. אם אני רוצה לייצר מרחק של 11 קילומטר לשחקן במשחק, הוא צריך לעשות בערך 25 קילומטר במהלך אימוני השבוע, אז גם כאן הכל מתוזמן. כשאתה מתאמן בסלון, או בגינה ליד הבית, או במרפסת, אתה לא תצליח לייצר ספרינטים אמיתיים ולא תצליח לייצר תחליף הולם לעבודה במגרש הפתוח. אז לבוא אחר כך למשחק ולייצר את העומס והמאמץ הזה, הגוף לא יוכל לעמוד בזה, כי הוא לא נבנה לזה בתקופה הזאת".
כל הליגות באירופה, כולל הליגה שלנו כמובן, נמצאות כרגע במאני טיים שלהן ובעצם היינו אמורים להיכנס לתקופה שבה השחקנים בכושר הכי טוב בעונה. עכשיו מן הסתם תהיה רגרסיה גדולה וזה אמור להשפיע על קצב המשחקים? על האיכות?
"בהיבט הפיזיולוגי אנחנו חוזרים לתחילת השנה, אולי קצת יותר קדימה, זה משתנה כמובן בין שחקן לשחקן וקבוצה לקבוצה. למשל שחקנים שמחלימים מפציעה בתקופה הזאת, מה הם עשו, איך התאמנו, איך תוכנן ובוצע הליך השיקום. מי שיש לו יכולות טבעיות, אז אולי יהיה לו קצת יותר קל, לשאר יהיה מאוד לא פשוט, עם הרבה מאוד קשיים בקטע האנ-אירובי. יש גם פגיעה במערכת הקרדיו-ואסקולרית, המערכת הלבבית, שנבנית במהלך הקיץ ונבנית בתנאי מעבדה, תחת מעקב קפדני ומבדקי שטח. זה אומר שאנחנו יודעים על כל שחקן, מה הדופק המקסימלי שלו, מה הסף האנ-אירובי שלו, וכמובן הדופק במנוחה ומדובר כאן על נתונים אינדיבידואליים לכל שחקן. הרעיון המרכזי הוא שיש עבודה מדעית על שיפור היכולות של השחקן, דרך עבודת הכושר הגופני. ברגע שאתה לא עובד על זה ולא מאמן את הגוף לזה, יהיה לשחקן קשה יותר להגיע לקצה היכולת שלו במאמץ ולשחק בדופק גבוה ובמקצבים מאוד גבוהים ולהיות יעיל, כמו שהיית מצפה בשלב הזה של העונה".
אז זה יהיה נכון להגיד שלשחקנים ייקח הרבה מאוד זמן לחזור לכושר משחק גבוה?
"אם וכאשר יוחלט לחזור לשחק, מתי שזה לא יהיה, אני חלילה לא אכנס לתוך מערך השיקולים של מקבלי ההחלטות במנהלת או בהתאחדות וכמובן שאני לא זה שמחליט, אבל אני לא חושב שזה יהיה בריא או נכון עבור השחקנים, שלא התאמנו בצורה סדירה חודשיים ויותר, לבוא ישר ולשחק. אם אני מתייחס כרגע רק לצד הפיזיולוגי, אז השחקנים יהיו חייבים לעבור סוג של תקופת הכנה מחודשת. אנחנו נמצאים כרגע במקרה עולמי, שטרם קרה ולעולם לא חווינו אותו וכתוצאה מכך האימונים הקבוצתיים הופסקו. שגרת היום של השחקן השתנתה. שחקנים רגילים בטח בשלב הזה של העונה, לסדר יום קבוע, לאימון, לחיזוקים במגרש ולתוספות בחדר הכושר. במצב הנוכחי שגרת היום השתנתה ואי אפשר להחליט פתאום שמתחילים לשחק וזהו. גופנית זה לא יהיה נכון לספורטאים וצריך להבין שזו הפרנסה שלהם, זה המקצוע שלהם. עם כל הצער והקושי, אי אפשר לחזור מידית ולשחק, אני מדבר על כל העולם, לא רק אצלנו".
מה מומלץ לשחקן לעשות במצב הנוכחי? מה הכי נכון לעשות עכשיו כשאין אימונים, אין מגרשים, ואסור גם לצאת לרוץ בפארקים?
"אני אף פעם לא הייתי חסיד של ריצות בפארקים ופעילות אירובית למרחקים. אם לכל שחקן היו 100 מטרים לעבוד עליהם זה היה מבורך, אבל זה לא תמיד אפשרי. במגבלות הקיימות, אז עבודת אופניים זה מצוין, הליכון, אימוני כוח וחובה לגעת בכדור, בכל תרגול אפשרי. עבודת רגליים וזריזות זה מאוד חשוב ולכלול בזה גם מגע של כדור, כמו בהרבה סרטונים שאני מעלה עם ערן ודיא, כאן אצלנו בתנאים הקיימים. חובה לתחזק את הגוף. הכי קל למצוא למה לא, אבל אם נצא קצת מהקופסה ונחשוב, אז נמצא תמיד. לשמחתי הרבה שחקנים בארץ מתייעצים איתי ואני עוזר להם דרך הטלפון לבנות תכניות מתאימות. הרבה שחקנים בישראל באמת עובדים קשה מאוד בזמן הזה, כי הם מבינים את חשיבות התחזוק של הגוף בתקופה הזו".
ערן שדו עם דיא סבע בנבחרת (אודי ציטיאט)
בכל מקרה ואת זה חשוב להבין – לא משנה מה השחקנים יעשו עכשיו, זה לא יהיה תחליף אמיתי לתקופת האימונים הרגילה. זה נכון?
"קודם כל אנחנו מדברים על כדורגל, שזה ספורט קבוצתי ולא יחידני. באימון של שחקן כדורגל או כדורסל, צריך להסתכל על כל החבילה. עובדים על תיאום וקשר עם השחקן לידך, ראייה מרחבית, הנעת כדור שאי אפשר לעשות עכשיו, תרגול מול השער או עבודה על יצירת מגע, שהם בלתי אפשריים בתנאים האלה. תחשוב שאתה צריך להכניס אימון שנערך על מגרש שלם, לתוך שטח קטנטן בתוך הבית. אז אפשר לעשות ניתורים וזריזות ועבודת גומיות וגמישות והבעיה היותר גדולה זה כל האימון שעושים במרחב. משחקון של הנעת כדור, משחק על מגרש שלם ואת זה קשה להשיג כרגע".
אתה מדבר המון על נתונים מדעיים בהכנה ובבניית התוכנית, עד כמה התחום הזה הפך למשמעותי בכדורגל? אנחנו זוכרים שאנשים כאן גיחכו כשג'ורדי קרויף וחואן טוריחו הכניסו למכבי ת"א ולישראל סטנדרטים חדשים
"אני קודם כל רוצה לפרגן לג'ורדי וחואן על מה שהם עשו בכדורגל הישראלי. זו הזדמנות טובה להודות להם, על כל הידע שהם הביאו איתם. זה לא שלא היה כאן ידע, אבל הם הביאו אותו הלכה למעשה ואני מפרגן להם מאוד. יחד עם זאת אני חושב שהמדע הוא אמצעי עזר נפלא, אבל הוא לא העיקר. אנחנו נעזרים בו המון, בודקים במעבדות נתונים כאלה ואחרים, אבל בסוף יש שחקן שיכול לתת לך נתונים מצוינים ב-GPS, אבל הוא לא יהיה מספיק טוב עם הכדור או לא יקבל את ההחלטה הנכונה בזמן משחק וזה לא שווה. צריך לדעת למצוא את השילוב בין הספורטאי המצטיין והיכולות הפיזיולוגיות הגבוהות שלו ולעשות מיקס ליצירת השחקן האולטימטיבי".
ערן זהבי ואני
במאי 2019, כחצי שנה אחרי שדיא סבע כבר עבר לגוואנגז'ו ר.פ, ערן זהבי הצליח להנחית ישראלי נוסף במועדון. אז בחר ערן שדו לעזוב את מכבי חיפה ולהצטרף לצוות המקצועי של המועדון הסיני. מאז הוא כמובן עובד באופן צמוד עם צמד הישראלים ובעיקר עם ערן זהבי – שגם לזכותו של שדו העובדה שבשנה האחרונה הוא נמצא אולי בכושר הטוב בקריירה, כשהשיא הוא מספר שערים דו ספרתי בקמפיין מוקדמות יורו 2020 עם נבחרת ישראל.
אתה עובד בצמוד עם ערן זהבי, שהוא ללא ספק בין הספורטאים הגדולים של ישראל כיום. ספר לנו מה זה לעבוד איתו, ועד כמה פגרה ארוכה כמו שהייתה עכשיו יכולה לפגוע בשחקן כמו ערן, שאוהב להיות תמיד בקצה היכולת ובטופ של כל סולם המאמץ
"לעומת הכדורגל הישראלי, מה שקרה עם ערן טיפה שונה, כי אנחנו היינו בפגרה עכשיו. הכדורגל האירופאי והישראלי היו בשיא שלהם, לקראת סיומי העונה, בזמן שאנחנו בסין סיימנו את העונה בתחילת דצמבר. עוד לפני כל הבלגן של הקורונה, רציתי לתת לו השנה חופשה קצת יותר ארוכה, יותר מ-14 יום רגילים שהוא תמיד לוקח, כי הליגה היתה אמורה להתחיל בתחילת מרץ וידעתי שבשונה משאר השחקנים בקבוצה, שנפגשים איתי לאימוני טרום העונה, הוא יעשה עוד הכנה נוספת אישית איתי. אז רציתי לתת לערן חופש יותר ארוך ורק אחרי ויכוחים ולפעמים אפילו מריבות ומלחמות, הוא הסכים להתחיל לעבוד אחרי 16 יום, שזה משהו שבחיים הוא לא עשה וגם הפעם הוא גנב פה ושם אימונים כאלה ואחרים".
"הסכים לקחת 16 ימי חופש רק אחרי ויכוחים ומלחמות" (אינסטגרם)
כשאתה אומר מלחמות ומריבות למה אתה מתכוון? מה ערן רצה?
"הוא אמר לי: '16 יום חופש? נראה לך? מה פתאום. מה אני בגיל פרישה? אתה נותן לי כל כך הרבה ימי חופש? אני צריך לעבוד יותר קשה ולשבור בעונה הבאה שוב את שיא הכיבושים'. ממש ככה, אלה היו המילים שלו. הוא אמר לי שאני מחפש לעשות לעצמי חיים קלים, שאני לא באמת רוצה לאמן ושאני מחפש לעצמי להאריך לעצמי את החופש. שתבין, הבנאדם מדבר ברצינות ולא מבין שאני דואג לו. הוא כמעט הכריח אותי לבוא איתו לחופשה שלו במיאמי. אמר לי, 'תביא את אשתך והילדים לארצות הברית, תבוא איתי ותאמן אותי שם במיאמי'. לא הסכמתי בשום אופן. בסוף הוא הסכים להתחיל להתאמן ב-16 בדצמבר ועד היום הוא לא הפסיק להתאמן. הוא עשה כמה אימונים לבד בהתחלה ואז התאמנו יחד כאן בישראל עד שחזרנו לסין. עשינו מחנה טרום עונה עם גוואנגז'ו, יצאנו לארבעה ימי חופש בראש השנה הסיני ואז קרה מה שקרה עם הקורונה. וגם כשחלק משחקני הקבוצה היו בחופש, אנחנו המשכנו להתאמן בארץ, הצטרפנו גם למכבי תל אביב ועשינו 5-6 אימונים בשבוע. כל פברואר עבדנו יחד, במרץ כבר יצאנו למחנה אימונים בדובאי עם הקבוצה. הקבוצה חזרה מדובאי והמשכנו להתאמן, כי לא ידענו אם יהיה או לא יהיה משחק עם הנבחרת".
וראינו שגם כשחזרתם לסין ובבידוד עצמו המשכתם באימונים מטורפים במלון ובדירה שלו
"גם כשהיינו במלון הממשלתי, הוא לא הסכים להפסיק. אמר לי: "שדו, רד אליי לחדר ונעשה אימון". אני אומר לו, ערן, יעצרו אותנו, זה בידוד, כל אחד בחדר שלו, יש שומרים בכל הקומות מחוץ לחדרים. לא עניין אותו כלום. שלחתי לו מערך אימון והוא התאמן בחדר במלון".
ושדו ממשיך לספר על השגרה של זהבי: "גם בבית, כל יום יש אימון. זה מאוד קשה לייצר לעצמך שגרת אימונים במציאות הזאת בלי מאמן כושר אישי. לחשוב על אימון לבד, להכין אותו, לשנות תרגילים, לעבור הכל לבד, אז פה אני כבר נמצא איתו ועם דיא סבע כמובן ואנחנו מעבירים אימונים יחד. שתבין שעשינו אימון אירובי בבית של ערן. רצנו מסביב לבית בכל מיני קומבינציות. יצרנו מסלול ריצה בתוך הבית, מהמטבח לסלון, הזזנו את כל הרהיטים, ובימים האחרונים אנחנו מגיעים לאורך של 70-80 דקות אימון אינטנסיבי בתוך הבית, זה משהו לא נורמלי. אז אתה כבר מבין שערן שונה מכל שחקן אחר. אם ערן היה צריך לשחק ב-26 במרץ בנבחרת, הוא היה מגיע יותר מוכן מרוב השחקנים האחרים בהיבט הפיזיולוגי. הליגה בארץ נעצרה והוא המשיך להתאמן כרגיל".
אתה נמצא איתו בסין מחודש יוני שעבר ואתם כבר עובדים יחד משהו כמו ארבע שנים ברציפות. הצלחת להבין מאיפה הדרייב המטורף שלו?
"הכל עניין של נחישות. יש אדם שמונע ממוטיבציה, וזה תלוי סביבה, כלומר יש חשק, אין חשק, בא לך לקום, לא בא לך, רבת עם האישה, יצאת בערב וחזרת מאוחר, אז בשביל מה לקום מוקדם ולהתאמן עכשיו. אצל ערן זהבי זה לא תלוי מוטיבציה. הדרייב הוא תלוי נחישות. הוא נחוש להשיג את המטרות שלו. הוא הציב לעצמו מטרה בתחילת העונה, לשבור את שיא הכיבושים בליגה הסינית, הוא ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות בשביל זה. הוא ידע ואת זה הוא אומר שהוא רצה שערן שדו יהיה איתו, הוא ידע מה לאכול בכל יום, והוא יודע בכל רגע נתון מה הוא צריך לעשות כדי להגיע הכי גבוה שאפשר. שום דבר לא מזיז אותו מהמסלול, שום דבר. שום הצלחה כזאת או אחרת, לא תגרום לו לזוז מסדר היום שלו. ההתנהלות היומיומית שלו קבועה וזהה. הוא תמיד יגיע לפני כולם וייצא אחרון מהאימון. הוא יכול להבקיע שלושער במשחק אחד, או לא יבקיע ויפסיד במשחק אחר ועדין הוא ישאר בסוף האימון לאקסטרות של סיומת מול השער, או חיזוקים כאלה ואחרים. הוא תמיד רוצה להיות מספר אחד, בכל נתוני ה-GPS ולפעמים צריך להסביר לו, שיש תפקידים שונים במגרש ולא בכל הנתונים אתה יכול או צריך להיות הכי גבוה.
"מעבר לזה שהוא שחקן גדול, אני חושב שערן הוא ספורטאי ענק בכל רמ"ח איבריו. ארוחת בוקר קבועה באותה שעה, צהריים באותה שעה, ארוחת ערב באותה שעה בדיוק, קפה וחטיף אנרגיה באותה שעה בכל יום, הכל יורד לרזולוציות של כמויות מדוקדקות ומדידות של שניות. זה באמת לעבוד כמו מכונה. חשוב לו גם שהמעטפת שלו, תהיה הכי חיובית עבורו. מעטפת שתיתן לו את כל הכלים להצלחה שלו והכל כדי להשיג את המטרות שלו".
עבדת עם המון שחקנים או ספורטאים ואני מניח שלא יצא לך להיתקל בסוג כזה של ספורטאי שתמיד מנסה להגיע לקצה
"עבדתי עם הרבה ספורטאים נפלאים, באמת. לכל אחד היו יכולות אדירות, אבל לכל אחד מהם גם הייתה איזושהי נקודת תורפה, משהו פחות טוב. אצל ערן לא הצלחתי למצוא את זה. אני שמח על זה כמובן. אצל ערן הכל תמיד חייב להיות בטופ. לדוגמא השנה, ביום שהוא שבר את שיא הכיבושים בליגה הסינית, חזרנו ממשחק חוץ והיינו אמורים לטוס לארץ למשחק של הנבחרת. באמת שמחנו כמו משוגעים אחרי אותו משחק, אבל איך שהתיישבנו באוטובוס, בדרך לשדה התעופה, הבנאדם כבר מתחיל לדבר איתי הלאה על הנבחרת והמטרות לעונה הבאה. אמרתי לו, ערן, שנייה, תהנה מהרגע, 29 גולים בליגה הסינית, כולם מדברים על זה, כל סין מדברת על זה, בישראל כולם בשיגעון מההישג המטורף הזה. הרי הוא שבר שני שיאים, גם בכדורגל הישראלי וגם כאן בסין, זה לא מובן מאליו, בוא תהנה מזה, אבל כלום לא עניין אותו. זה ערן זהבי".
איך זה בשבילך באופן אישי כל המעבר הזה לסין? החיים רחוק מהמשפחה?
"הגעגועים למשפחה בארץ עצומים. אבל כל המעבר הזה, נהיה הרבה יותר קל עבורי, הרבה בזכות ערן ואשתו שי. אני גר אצל ערן בבית מהיום שהגעתי לסין, וזו הזדמנות נפלאה מבחינתי להגיד לשניהם תודה רבה, כי זה לא מובן מאליו. יש הרבה כדורגלנים שיש להם מאמן כושר אישי, אני לא מכיר הרבה שהתעקשו על זה שהמאמן יגור איתם בבית. דואגים לי כאן לכל דבר, מקטן ועד גדול. זה מדהים ואפילו מרגש אותי. יכולתי כמובן לגור בדירה נפרדת, אבל הם לא רוצים שארגיש לבד כאן, במדינה זרה ונותנים לי להרגיש חלק בלתי נפרד מהבית והם עושים עבורי משהו שאף אחד לא היה עושה. גם כשאשתי והילדים הגיעו לבקר אותי בקיץ, ערן ושי התעקשו שגם הם יגורו בדירה שלהם. היינו כאן שלושה שבועות כולנו יחד. הבית הזה בקביעות מלא באנשים. בכל יום שישי, גם אם ערן ואני במשחק חוץ רחוק, מתארחים כאן 15-20 איש בקביעות לארוחת שבת. בכל חג, כל החברים הקרובים מגיעים לפה. כל החגים, זה מטורף".
"ערן ושי התעקשו שנגור איתם" (אודי ציטיאט)
זה נשמע שאתה חי את החלום
"כשהתחלתי לאמן בתחילת הדרך, היה לי חלום להגיע למכבי חיפה ונבחרת ישראל ואמרתי לעצמי, שאם ייצא לי לאמן בחו"ל, זה יהיה מצוין. אז הגעתי למכבי חיפה, וגם לנבחרת לשמחתי הרבה כמובן וערן הגשים לי גם את החלום הנוסף והביא אותי לאמן בסין. היה לי ברור שלעבור לעבוד בחו"ל צריך לבוא על חשבון משהו ויש לי תמיכה מלאה ופרגון אדיר מאשתי אורטל המדהימה והילדים המקסימים. אנחנו בקשר יומיומי ואני יודע שזו תקופה בחיים. הבן שלי אמר לי: 'אבא, תגשים את החלומות שלך, אנחנו כאן בשבילך אל תדאג, אני לא בטוח שאני או כל אחד אחר נצליח להגשים את החלומות'. אז כשהבן שלך אומר דבר כזה, זה שווה הכל".
ומה החלום הבא מבחינתך?
"חשוב לי מאוד להגיע עם הנבחרת לטורניר גדול. זה חשוב למדינה שלנו, חשוב לכדורגל הישראלי, חשוב לבעלי המועדונים, לשחקנים, לאוהדים. אני מאמין באמונה שלמה שנצליח לעשות את זה, זה מבחינתי יהיה מושלם. אני רוצה שיבינו כמה הכדורגל הישראלי הוא טוב ושיתנו לנו קצת יותר כבוד בעולם".
אז גם התחנה הבאה שלך תלויה בערן זהבי?
"אני עם ערן. מה ש ערן יגיד לי – נשארים, עוזבים, אני איתו".
מה דעתך על הכתבה?