טניסאית העבר שחר פאר התארחה הערב (חמישי) בעמוד הפייסבוק של הוועד האולימפי בישראל וענתה בלייב לשאלות הגולשים.
מתי החלטת לפרוש מטניס והאם משהו ספציפי הוביל לכך: "פרשתי ב-2016 בעקבות שתי סיבות. 1 – הייתה לי פציעה כרונית בכתף שהטרידה אותי המון זמן ולא הצלחתי לטפל בה. 2 – כבר לא הייתה לי תשוקה לטניס, שזה משהו שאני כל כך אוהבת ועשיתי במשך כ-23 שנה. זה הדבר היחיד בערך שידעתי לעשות. לא הייתה לי את התשוקה לקום בבוקר, ללכת להתאמן, לנסוע לחו"ל. טסתי במשך תשעה חודשים בשנה לחו"ל. הגעתי בזמנו לשדה תעופה, אבא שלי הוריד אותי, והתחלתי לבכות כי לא רציתי לנסוע. פחדתי להפסיד. תמיד רק רציתי לנצח. בקיצור, לא היה לי את זה יותר. למי שאין את התשוקה ואת האש בעיניים, אז הוא לא יכול להתעסק בענף כל כך אינטנסיבי כמו טניס".
האם שקלת להיכנס לפוליטיקה: "לא חשבתי על זה מעולם, אף פעם לא רציתי להיכנס לזה, אבל בבחירות האחרונות בערים, סתיו שפיר התמודדה וקיבלתי ממנה הצעה לקחת את תיק הספורט. חשבתי על זה הרבה ואמרתי לעצמי 'מה אני קשורה לפוליטיקה'. הייתי שמחה לתרום, אז אמרתי לה כן והאמת שקיבלתי הצעה גם מאסף זמיר, אבל בסופו של דבר סתיו לא התמודדה ואני החלטתי שזה גדול עליי, אז לא נכנסתי לזה. אני ופוליטיקה זה ממש לא הולך ביחד".
על מה את מצטערת: "יש המון דברים, אבל אחר שהוא מאוד משמעותי. כשהייתי קרובה לעשירייה הראשונה, הייתי במקום ה-11 בעולם, לקחתי את ההחלטה הגרועה ביותר בחיי – פיטרתי מאמן שלא כל כך הסתדרתי איתו ופיטרתי אותו בזמן הכי גרוע שיש. התחלתי עם מאמן חדש באמצע העונה וזו הייתה טעות מאוד גדולה. אני מאוד מצטערת על זה בדיעבד. אם הייתי יכולה לשנות משהו, זה מה שהייתי משנה".
טניסאי אהוב: "אני חייבת להודות שאף פעם לא היה לי משהו ספציפי. מאז שאני עם בעלי, שמאוד אוהב את רוג'ר פדרר, גם אני מאוד אוהבת אותו. הפכנו להיות סוג של גרופים שלו וכולנו רואים משחקים שלו ביחד – אני, בעלי ואמא שלי, שגם היא מאוד אוהבת אותו. כרגע, רוג'ר הוא הפייבוריט שלי".
מה את עושה כיום: "אני מגדלת את הבן שלי, שבדיוק היום הוא בן תשעה חודשים. במקביל, אני גם עושה הרצאות עם אבא שלי. לצערנו כרגע אי אפשר בגלל הקורונה, אבל אני עושה הרצאות עליי ועל ההתמודדויות השונות שלי במהלך הקריירה. אבא שלי, הוא מהצד של ההורה, ביחד איתי, מספר איך זה לגדל ספורטאית".
איך את מסכמת את הקריירה שלך: "קשה לעשות את זה ככה בלייב, אבל בסך הכל היא הייתה מדהימה. תמיד אני חושב שהייתי יכולה יותר, אבל הקריירה שלי והטניס נתנו לי המון ועיצבו אותי בתור בן אדם. הגעתי לגבהים מטורפים ואני מאוד גאה בזה. רק אחרי שפרשתי יכולתי באמת להבין ולראות את זה. כששיחקתי הייתי מרוכזת בלהיות הכי טובה שאני יכולה".
האם חשבת לעבור לתחום האימון: "חשבתי על זה רק לכמה שניות והגעתי למסקנה שאני לא רוצה. לפחות כרגע, אני ממש לא בקטע של אימון. הגעתי למסקנה שאם אני לא רציתי לשחק בשביל עצמי, אז גם בשביל מישהו אחר לא בא לי. בא לי לעשות דברים אחרים. כמו שכבר סיפרתי, כיום אני בעיקר מגדלת את הבן שלי אז אין לי זמן לזה".
האם את מתוסכלת מכך שלא הצלחת להיכנס בזמנו לטופ 10 העולמי: "תמיד האמנתי שאכנס לעשירייה הראשונה. היה אצלי תסכול מאוד גדול כשזה לא קרה. היום, בדיעבד, זה כבר לא מזיז לי. מקום 11 בעולם זה מדהים בשבילי. כמובן שמקום עשירי היה יכול להיות טוב יותר, אבל היום אני נשואה + ילד ואחרי קריירה מדהימה. זה בסך הכל מספר וזה לא כזה משפיע עליי. כמובן שהייתי רוצה, אבל זה לא קרה, לא הצלחתי, והכל טוב".
שחר פאר (יונתן זינדל)
מה דעתך על הכתבה?