עד תחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת היו מדי מועדון הספורט מכבי תל אביב צבועים בכחול-לבן. מועדון ממלכתי שביקש לאסוף אליו כמה שיותר מבני ובנות העם, לכן נבחרו צבעי דגל הלאום. אלא שכיום מקושר השם מכבי עם הצבע הצהוב.
ב-1942, בעת שמכונת ההשמדה הגרמנית זקפה את ראשה המכוער, נערך דיון במועדון. יוסף מרימוביץ', מגדולי כדורגלני מכבי תל אביב באותם ימים, הציע כי לאות הזדהות עם יהודי אירופה, שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, שגם קבוצת מכבי ת"א תלבש חולצות צהובות. הצבע החדש יתווסף לצד הכחול המסורתי.
הסיפורים הנוראיים מאירופה טיפטפו לארץ-ישראל ושחקני מכבי תל אביב, כמו רבים בישוב היהודי, שמעו על כך בכאב רב. הידיעה על חובת הסימון בטלאי הצהוב – אחד מסמליה העגומים של השואה – צימררה את כולם. הצעתו של מרימוביץ' נפלה על אוזניים קשובות והתקבלה ברוב קולות על ידי ההנהלה, שהחליטה גם כי הסמל של מכבי, מגן דוד, יובלט בצבע צהוב.
כך החלו במכבי תל אביב – בכדורגל ובכדורסל, ולמעשה בכל הקבוצות של אגודת מכבי ת"א מאותו יום והלאה – ללבוש צהוב. עם השנים הפך הצבע לסימן ההיכר הבולט ביותר שלה, לכינויים השגורים בפי הקהל ולסמל של אוהדיה "הצהובים".
שחקני מכבי תל אביב (אריאל שלום)
מה דעתך על הכתבה?