ניסים סיפר: "זה היה במחזור ה-27, אנחנו היינו במקום הראשון ומכבי במקום השני. היינו במלון דן פנורמה, יצאנו לעבר קריית אליעזר וכשירדנו מהכרמל ראינו את האצטדיון צבוע אדום. ההתרגשות הייתה עצומה והלחץ התחיל לעלות. רק רצינו לאכול את הדשא ולהתפוצץ. התוצאה הייתה 2:2 והמשחק היה מאוד צמוד. בדרך כלל, לאורך העונה, שלטנו במרבית המשחקים והכתבנו את הקצב. גם מול מכבי, ב-2:2, אנחנו היינו הקבוצה שהכתיבה את הקצב. אני זוכר שאנדז'יי קוביקה איבד כדור לעופר טלקר, אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול.
"טלקר מצא את גוראן מילנקו שהעביר לדמיטרי אוליאנוב. קראנו לאוליאנוב באימונים 'הרקדן'. אוליאנוב מסר לרוסו שלקח איתו שניים-שלושה שחקנים והכדור הגיע לאורן זיתוני. בחצי עין אני כבר ראיתי את זיתוני והתחלתי בריצה אלכסונית לתוך הרחבה. בשער עמד בזמנו שוראה אובארוב. קיבלתי כדור בחצי תפנית ובעטתי לפינה הרחוקה. לא כדור חזק, אבל מאוד מדויק. איזו סערת רגשות. הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לחבק את הקהל, שעודד אותי גם ברגעים הקשים. אין דבר טוב יותר מהבקעת שער, זה היה פשוט מדהים. רצתי לעבר האוהדים והתחבקתי איתם. רן בן שמעון רץ אליי, חיבק אותי ואמר 'אורן, עשית את זה'.
"רציתי שהשופט דני קורן ישרוק כבר לסיום. התוצאה הייתה 2:3 וראיתי כל כך הרבה התלהבות, טירוף ותשוקה באצטדיון. זה הרגיש כמו הדבר הטוב ביותר שהיה יכול לקרות. שיחקתי בהרבה קבוצות לאורך הקריירה שלי, אבל מה שהיה בהפועל חיפה, הקבוצה הייתה כל כך מגובשת וחזקה. גם בית"ר ירושלים ומכבי חיפה לקחו אליפויות, אבל הפועל חיפה הייתה משהו מיוחד. עד היום יש לנו קבוצת ווואסאטפ ואנחנו בקשר. אני לא שוכח את הקהל ולא שוכח את הפועל חיפה. אני מזוהה עם הקבוצה ואני גאה על כך".
לסיום, ניסים העביר מסר לחלוץ ויסלה קרקוב, אלון תורג'מן, שזכה בגביע המדינה עם הפועל חיפה והפציר בו לספר סיפור משלו על הזכייה.
מה דעתך על הכתבה?