ראיתם פעם קבוצה שהודרכה על ידי שלושה אלופי עולם בזה אחר זה? גוואנגז'ו אברגראנד הסינית, שתתמודד בצהריים (12:25, שידור ישיר בספורט1 וב-HD) מול ברצלונה בחצי גמר גביע העולם למועדונים, חתומה על ההישג. היא הפכה למועדון הסיני הראשון בהיסטוריה שזכה בליגת האלופות של אסיה עם מרצ'לו ליפי האגדי על הקווים ב-2013. את מאמן איטליה במונדיאל 2006 החליף בתפקיד הקפטן של סקואדרה אזורה המנצחת דאז, פאביו קנבארו, אך הקדנציה שלו התבררה כקצרה למדי. כעת, ביוני האחרון, מונה במקומו לואיז פליפה סקולארי, שהצעיד את ברזיל לזכיה בגביע העולם ב-2002 (אם כי נכשל באופן נחרץ מאוד בחלוף 12 שנה בטורניר הביתי בקיץ שעבר). ההימור היה מוצלח, ובנובמבר החזירה לעצמה גואנגז'ו את הכתר בליגת האלופות, אחרי נצחון קשה בגמר על אל-אהלי מאיחוד האמירויות.
מדובר באחד המועדונים העשירים ביותר באסיה, אם לא העשיר שבהם, אשר מנסה לא רק לבסס הגמוניה ביבשת, אלא גם להפוך לכוח משמעותי בכדורגל העולמי. הכל החל ב-2010, כאשר קונצרן ההשקעות אברגראנדה השתלט על קבוצה במצב קשה ביותר שהורדה לליגה השניה בשל מכירת משחקים. מאז הוא הזרים לפרויקט הדגל שלו בספורט מאות מיליוני דולרים. הליגה הסינית נפלה מיד לרגליו – גואנגז'ו זוכה באליפות מדי שנה מאז 2011, וכל נסיונות היריבות להדיח אותה מהפסגה עולים בתוהו. ההכרה הבינלאומית היא אתגר קשה הרבה יותר, ואת הכותרות הראשונות הגדולות עשה המועדון לפני 4 שנים כאשר העניק לקשר הרכש הברזילאי קונקה שכר של 10 מיליון יורו.
קונקה לא רק נוצל כגימיק תקשורתי, אלא הצליח על המגרש, והיה כוכב אהוד בקרב האוהדים. ואולם, ההיבט המעניין ביותר בצמיחתה של גואנגז'ו נעוץ בשאיפה לבסס את הסגל לא על זרים נוצצים, אלא על כשרונות מקומיים. היטיב לבטא זאת נשיא הקונצרן שי ג'יאין, אחד האנשים העשירים ביותר במדינה: "הצבנו לעצמנו מטרה לבנות קבוצה חזקה תוך זמן קצר ועמדנו בה. כעת נותרו לנו שני אתגרים חשובים נוספים. אנחנו רוצים שאברגראנדה תוכל לשחק עם הרכב על טהרת סינים בעוד 5 שנים. כמו כן, חייבים לשפר את הכדורגל ברמת הילדים והנוער בסין, ולשם כך בנינו את האקדמיה שלנו".
המטרה לשחק עם תוצרת מקומית בלבד ייחודית לגואנגז'או. אף קבוצה באירופה, למעט אתלטיק בילבאו שפתוחה אך ורק לבאסקים, לא מעוניינת לבטל את הזרים. האם זה מציאותי? לא כדאי לזלזל בכוונות של הסינים, כי האקדמיה שלהם באמת מניבה פירות, ובינתיים השלד בהגנה ובקישור לא רק מקומי, אלא שומר על יציבות לאורך שנים. רוב שחקני ההרכב הסינים, ויש בדרך כלל 6 האלה, נמצאים תקופה ארוכה ועברו את ההדרכה המדוקדקת אצל ליפי. כעת הם לומדים תורה אחרת אצל סקולארי, ומקבלים חיזוק מהכוכבים הברזילאים בחלק הקדמי.
סקולארי. "בטוח בכוחנו לגבור על ברסה" (Gettyimages)
קונקה אמנם עזב לפני שנתיים, אבל יש שמות מעניינים גם בלעדיו, ובראשם רוביניו. כוכב ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי ומילאן לשעבר עזב הקיץ את סנטוס כדי להצטרף למאמן הנבחרת לשעבר, ובינתיים מציג יכולת לא רעה. ברזילאי נוסף עם נסיון אירופי הוא פאוליניו, שנטש את טוטנהאם אחרי שנתיים מאכזבות בחיפוש אחרי משכורת נאה ויציבות תעסוקתית.
מרתקים לא פחות – ואולי אפילו יותר – הברזילאים שטרם שיחקו באירופה, ואולי עוד יגיעו ליבשת הישנה. החלוץ ריקארדו גולארט, שקרע רשתות בקרוזיירו, הבקיע העונה 19 שערים בליגה הסינית ועוד 8 בליגת האלופות בה הוכתר לשחקן המצטיין. הוא עלה 15 מיליון יורו, אבל שווה כל סנט, וסביר להניח שבגיל 24 לא ירצה לבלות את כל הקריירה באסיה. המפגש מול ברצלונה הוא במה נהדרת עבורו לעשות רושם על קונים פוטנציאליים. חברו לחוד, אלקרסון, שהבקיע את שער הניצחון היקר בגמר ליגת האלופות העונה, הגיע בתחילת 2013 מבוטאפוגו, והספיק לצבור מאז 120 שערים ו-57 בישולים. גם הוא רק בן 26, וראוי לנסות את כוחו באירופה.
פאוליניו. העלה את גוואנג'זו לחצי הגמר מול ברסה (AFP)
ניצחון על בארסה יכול להפוך לפרסומת הטובה ביותר אי פעם לכדורגל הסיני, וסקולארי מכוון גבוה אחרי המהפך הדרמטי על אמריקה המכסיקנית ברבע הגמר משער של פאוליניו עמוק בזמן הפציעות. "אני בטוח שיש בכוחנו לגבור על הקטלונים", הוא אמר. מבחינתו, יהיה זה גם שיקום התדמית אחרי השביעיה בחצי גמר המונדיאל. מצד שני, מי אמר שההגנה הסינית שלו לא תקבל שביעיה מחר?
מה דעתך על הכתבה?