אלי סהר ידידי (למה הוא אף פעם לא מגולח? כל הזמן הוא צם?) יכול לארוז כמה שהוא רוצה את המזוודות של ג'ורדן פרמאר, ואפילו להסתלבט על סיבוב סוף הקריירה שהאמריקאי הגיע לעשות על חשבון הבנק של מכבי ת"א, אבל פרמאר הוא השחקן היחיד שמוציא אותי מהבית למגרש.
אני משוגע על פרמאר. גם בזמן הקשה הזה. דווין סמית' נהדר, אבל בשבילו אני לא קם מהכורסה. גם טיילור רוצ'סטי לא עושה לי את זה. כשהוא מכדרדר ומכדרר 20 שניות את ההתקפה, אני נזכר בחלחלה בחן ליפין. בעצם, למה ללכת רחוק עם הזכרונות הרעים. אני נזכר בזוועה ביוגב אוחיון.
אני לא טמבל. אני רואה היטב את החסרונות של פרמאר. הוא רחוק מלהיות מאור גדול בשמירה, אבל אשם מי שחשב שהוא כזה. אשם מי שחלם שהוא סוג של דורון פרקינס, שיחד עם רוצ'סטי אפשר יהיה לבנות איתו חומת הפרדה. ואשם מי שחשב שפרמאר הוא פיור שוטר שיקלע 25 נקודות למשחק.
כדי להרוויח אותו ואת הכסף שמשלמים עליו, פרמאר צריך את הכדור ביד. הוא צריך את זכות ההחלטה, אחרת חבל על הכסף וחבל על הזמן. השליטה הנהדרת שלו בגוף, יכולת המסירה האלגנטית, החן של הרקדן – ככה כדורסל צריך להיראות.
טבק. תתחיל להאמין במספר 1 (אודי ציטיאט)
כשהכדור לא מגיע לאיזה אונואקו ובורח החוצה, זה לא רק פרמאר – זה איזה אונואקו שלא מבין את המגרש, ואיפה הוא נמצא, ואיפה הוא צריך להימצא, ולאן היה צריך ללכת כדי לפתוח קו מסירה, אם רק לא היה מקבל חינוך רע כל כך ויודע עכשיו את המשחק כמו שמשחקים אותו שם, במולדת המשחק, מעבר לאוקיאנוס.
אז ז'אן טבק, במקום להרוויח את פרמאר, סופר לו טעויות ומעניש אותו בגירוש לספסל. בראבו ז'אן. באותו מידה היה יכול לקחת מיליון וחצי דולר ולגזור אותם. טבק כל כך טועה. כל כך טועה. פרמאר זה הג'וב שלו לשנה הבאה. הוא הרי חי על הקשקש. הקבוצה שלו הרי כבר הפסידה פעמיים לירושלים. בואו נהיה לארג' ונגיד שירושלים לא טובה יותר ממכבי, אז גורל האליפות, במקרה הטוב למכבי היא עניין של כושר ביום נתון. למשל אם דונטה סמית' קם על הצד נכון, ירושלים אלופה, ולטבק אין עבודה בשנה הבאה. מי יש לטבק שיקום על הצד הנכון? את מי הוא יכול להוסיף לקאדר הבעייתי שלו? מי מהשחקנים שלו משחק רק ב-20 אחוז יכולת מלבד ההוא, איך קוראים לו, פרמאר?
מדברים הרבה על שיטת המשחק הבעייתית של טבק ועל הפשטות שלה. לא צריך להיות גאון כדורסל כדי לדעת שאם אתה משחק עם מוביל כדור אחד, די שהיריב ילחץ אותו והמשחק שלך תקוע. בטח כשמדובר ברוצ'סטי, מכדרר כרוני, או יוגב אוחיון, בינוני כרוני. הדרך המתבקשת להתמודד מול הלחץ היא כמובן כדורסל גארדים חכם, מפוצץ בתנועה, כמו שמשחקים, סליחה על ההשוואה, חמסה חמסה שום בצל, למשל בגולדן סטייט.
טיילור רוצ'סטי. לא עושה לי את זה (אודי ציטיאט)
אם רוצ'סטי ופרמאר ירקדו מהר, ימסרו מהר, יחדרו ויוציאו כדור, סמית' יהיה חופשי, רנדל המפליא כבר יסתדר, ואונקאו ממילא לא מבין. שיחכה תחת הסל, כבר ימצאו אותו. אז נכון שבהרכב כזה תיפגע ההגנה, אבל ממילא טבק על הקשקש ובדרך להתגלגל למטה. הוא חייב לבצע שינוי. אפילו אלי סהר – אחרי שיתגלח – יוכל להסביר לו.
מה דעתך על הכתבה?