לאקסטר יש אוהדים גם מחוץ לאנגליה

Posted by Marius Granaas Vik on Sunday, January 17, 2016

לא תמיד קל לאהוד קבוצה כמו אקסטר. דווקא בעונה בה החל ויק לתמוך בה, היא ירדה מהליגה השלישית לרביעית, ובנובמבר 1994 נקלעה לקשיים כספיים שאיימו על קיומה. האצטדיון הביתי נמכר תמורת פחות ממיליון ליש"ט, הרמה הייתה ירודה והחובות רק הלכו והאמירו. הצטרפותו המתוקשרת של אורי גלר כיו"ר משותף לא עזרה בלשון המעטה, וב-2003, אחרי עונות ארוכות בתחתית, ירדה אקסטר לליגה החמישית – כלומר איבדה את מעמדה כמועדון מקצועני.

5 שנים היא בילתה הכי רחוק שאפשר מאור הזרקורים, וגם חוותה שוב איום של ממש על קיומה. רק הכנסות בלתי צפויות מצמד משחקי גביע מול מנצ'סטר יונייטד (0:0 ביתי והפסד 2:0 במשחק החוזר) הצילו אותה. שנה לאחר מכן, ב-2006, מונה פול טיסדייל בן ה-33 למנג'ר, והוא עדיין מחזיק בתפקיד. העלייה הדרמטית לליגה הרביעית ב-2008 רשומה על שמו, וב-2009 כל העיר הייתה בטירוף כאשר הושלמה עליה שניה ברציפות באופן סנסציוני. למרבה הצער, 3 שנים מאוחר יותר ירדה אקסטר שוב לליגה הרביעית, ושם היא מבלה כקבוצת מרכז טבלה עד היום.

"יש המון עליות וירידות כשאתה אוהד את אקסטר", מספר ויק. "היינו בליגת החובבים במשך שנים ושיחקנו נגד קבוצות שמעולם לא שמעתי עליהן, אבל מצד שני, הייתי פעמיים בוומבלי עם הקבוצה. ב-2007 הפסדנו בגמר פלייאוף העלייה למורקאמב, אבל קבענו שני שיאים חשובים בוומבלי החדש: מתיו גיל היה השחקן הראשון שהורחק שם, ופול ג'ונס היה השוער הראשון שעצר שם פנדל. אולי בכל זאת יש הילה סביבנו". שנה לאחר מכן ניצחה אקסטר את קיימברידג' בגמר הפלייאוף ועלתה.

כך הסתיים הביקור של אקסטר בוומבלי ב-2007 (gettyimages)

יש בכך גם מעמסה כלכלית. "לאקסטר תמיד היו בעיות עם כסף, וגם לי יש בגלל האהדה. השתדלתי לנסוע 3 פעמים בכל עונה לאנגליה כדי לתמוך בקבוצה ולפגוש חברים, וזה עסק יקר מאוד. האם זה כדאי? ברור שכן! תמיד נהניתי מכל רגע, ועכשיו גם הבן שלי יכול לנסוע איתי. יש לי מזל עם אישתי, שתמיד גילתה סבלנות והבנה לתחביב המשונה. גם עם העבודה זה תמיד הסתדר טוב, כי המשרות שלי גמישות והתאפשר לי לנסוע לכל המשחקים שרציתי", מספר ויק.

השנה הגיע הרגע הגדול ביותר. המפגשים מול ליברפול, אחרי 23 שנות אהדה חסרת פשרות, הם פסגת השאיפות של הנורבגי. "זה לא יכול להיות טוב יותר. אהדתי את ליברפול כנער, וכעת אירחנו אותה באצטדיון הביתי שלנו", שיתף ויק. "לקחתי את הבן שלי למסע, ולפני המשחק אפילו פגשנו את גארי לינקר, מלך השערים במונדיאל 86'. האווירה באצטדיון הייתה פנטסטית, שרנו ללא הפסקה במשך 90 דקות וגם היינו הרבה יותר טובים, למרות שמולנו שיחק כריסטיאן בנטקה, חלוץ שעלה 32 מיליון ליש"ט. החיים לא יכולים להיות טובים יותר עבורי. הייתי שם כשזה קרה, כשהקבוצה הקטנה שלי כמעט ניצחה מועדון ענק מהפרמייר-ליג".

לקראת המשחק החוזר, ויק אופטימי מתמיד: "יורגן קלופ אמר שגם הפעם הוא יעלה עם הרכב של מחליפים, ולכן אני אופטימי. התחזית שלי יכולה להתממש",. כאשר תצפו הערב בהתמודדות המרתקת הזו, תחשבו על חוג האוהדים הנורבגי. האם יהיה זה היום המאושר ביותר בחייו של מריוס ויק?

יעלה גם הערב עם מחליפים? קלופ (gettyimages)