עבור עשרות מיליוני אוהדי ליברפול בעולם, ה9 באוקטובר 2015 היה תאריך של שינוי ותקווה עם מינויו יורגן קלופ למאמן המרסיסיידרס, אך שלושה חודשים לאחר מכן נראה כי שמאמנה הקודם של בורוסיה דורטמונד לא מבין עדיין את עומק הבור אליו הגיע.
כלפי חוץ, ליברפול נמצאת במקום השמיני מרחק של 12 נקודות מהפסגה ושש מהמקום הרביעי המוליך למוקדמות ליגת האלופות. בנוסף לכך, היא ועדיין נמצאת במאבק על גביע הליגה, הליגה האירופית והגביע האנגלי.
אולם, מי שמכיר את הקבוצה מקרוב מבין שכלום לא השתנה, הכדורגל שמופגן הוא עדיין רוחבי ומשעמם ונראה שהאימפריה לשעבר תזדקק בקצב הזה לעוד 25 שנה שיעברו ללא תואר האליפות הנכסף. האמת צריכה להיאמר: ליברפול פשוט לא נמצאת בליגה של הגדולות באמת. שחקנים טובים לא רוצים לבוא אליה, היא לא מצליחה לפגוע בשחקני הרכש, אין לה עתודה ראויה תוצרת בית והיא מבזבזת את התקציב הגבוה יחסית שלה על תשלומים מופרזים לשחקנים ומאמנים בינונים שמצאו עצמם מחוץ למערכת ונכשלו בה מקצועית.
מדיניות הרכש
המייטירדס סובלים מהעובדה שאין להם אנשי מקצוע שישכילו להמר על הסוסים הנכונים. שני מנהלי הרכש האחרונים, דמיאן קומולי ואיאן איירה, כשלו בגדול כאשר בזבזו בשש השנים האחרונות כ-400 מליון ליש"ט לשווא. המועדון רוכש שחקנים אנגליים בינוניים במחיר מופרז, דוגמת אדם לאלאנה, ג'ורדן הנדרסון, ג'ו אלן וצ'ארלי אדם, ומחתים אותם על חוזי עתק לטווח ארוך. נוסף לכך, היא מצרפת במשכורות עתק שחקנים חופשיים אחרי שיאם דוגמת ג'ו קול וג'יימס מילנר, היא לא מאתרת את השווקים החמים להבאת שחקנים מצוינים במחירים סבירים (אפריקה, צרפת ודרום אמריקה) ושנה אחר שנה בונה את הסגל ללא תכנון, ללא איזון ועם אפיון מקצועי גרוע ונכשל.
חוזה יקר לשחקן שמעבר לשיאו. מילנר (gettyimages)
בשנים האחרונות עשרות שחקנים שהגיעו לליברפול נשלחו להשאלות או נמכרו במחיר נמוך משנרכשו. לדוגמה, רק בעונה שעברה נרכש הקשר הסרבי לזאר מרקוביץ' בעשרים מיליון ליש"ט, והושאל העונה לפנרבצ'ה. דייגו אספס הספרדי הגיע ב-9 מיליון ליש"ט והושאל לסלטה ויגו, ועוד רבים וטובים.
קללת הפציעות
אי אפשר להסביר את מכת הפציעות שמאפיינת את המרסיסיידרס בשנים האחרונות. רק העונה נפצע הקפטן ג'ורדן הנדרסון לכמעט חצי עונה, חזר ונפצע שוב כאשר באוויר ישנם דיבורים על בעיה רפואית שמאיימת על המשך הקריירה. החלוץ דניאל סטארידג' שלא שיחק למעלה משנה וחצי במצטבר חזר ונפצע, המגן ג'ו פלאנגאן פצוע כבר שנתיים.
אם זה לא מספיק, שני שחקני הרכש: המגן ג'ו גומז והחלוץ דני אינגס, סיימו את העונה כבר בתחילתה ואת הקבוצה תקף גל פציעות בחודש דצמבר עם הבלמים שקרטל, לוברן, סאקו וטורה, שנפצעו לתקופות ארוכות, הקשרים מילנר, קוטיניו ואייב והחלוץ המחליף דיבוק אוריגי. יותר מחצי קבוצה בחוץ.
רק חזר כבר נפצע. סטארדיג' (gettyimages)
יד של מאמן
ראשי ליברפול לא ציפו לזכות באליפות תחת הדרכתו של יורגן קלופ בעונה הנוכחית, אבל הם כן ציפו לרוח אחרת, לפסיכולוגיה שתרגיע את המערכת ותחבר את הקהל והכי חשוב לעבודה מקצועית עם חומר השחקנים. הם הרגישו שהם מינו לעמוד על הקווים את האדם הנכון, האיש שיצליח להחדיר למועדון דרך, אופי, וחזון של מצליחנים. בשדה המשחק קיימת ציפייה לכדורגל של קבוצת צמרת, סגנון משחק יצירתי, החזרת ההרתעה והפיכת ליברפול לקבוצת צמרת שמושכת אליה שחקנים.
על המגרש, התוצאות פשוט לא טובות. לצד משחקי חוץ שבהם האדומים הגיעו כאנדרדוג והפתיעו במתפרצות, הם נראים רע מאוד ולא מצליחים לשחק נגד קבוצות פיזיות מהירות שמצופפת את מרכז המגרש ופוגעת בבטן הרכה בהגנה. יתרה מכך, אין שיטת משחק מובנת, השחקנים נראים לפעמים אובדי עצות ומניעים את הכדור אחורה ולרוחב.
העתיד לאן?
קלופ עומד בפני מבחן אמיתי. הוא צריך להוכיח שהמשימה לא גדולה עליו ושהוא מסוגל לשכנע את הבעלים האמריקאים להכניס שוב את היד לכיס בינואר ובקיץ הקרוב ולחולל מהפכה נוספת בקבוצה הכבויה הזאת. בכל העמדות יש לגרמני שחקנים בינונים ואוברייטדים. השוער הבלגי סיימון מיניולה סובל ממצבי רוח ושוגה ביציאות מהשער, בהגנה דרושה מהפכה ובקישור וההתקפה ישנה הרגשה שדבר לא השתנה. שחקנים כמו קולו טורה ולוקאס שלא מתאימים אפילו לצ'מפיונשיפ עדיין נמצאים באנפילד. קלופ יצטרך להנחית את השחקנים הנכונים ולא לעשות טעויות, אחרת זאת ניסיונותיה של ליברפול להחזיר את ימי הקופ לאופנה יסתיימו בבכי.
האוהדים כבר לא יכולים לראות אותו. לוקאס (gettyimages)
הערב (21:50, שידור ישיר בספורט1 וב-HD) ליברפול תשחק במסגרת הגביע האנגלי אצל אקסטר החצי מקצוענית, כשהיא צריכה למצוא 11 שחקנים כשירים. שניים שנרכשו בקיץ האחרון בסכום משותף של כ-80 מיליון יורו, כריסטיאן בנטקה ורוברטו פירמינו, יצטרכו להוכיח שהם קיימים בעונה הזאת של האדומים ולגלות מנהיגות בשביל להצליח גם במפעל הזה.
מה דעתך על הכתבה?