בקיץ האחרון התאמן אדריאן לבדו, באצטדיון של קבוצת חובבים זעירה, על מנת לשמור כדי לשמור על הכושר. הוא עזב את ווסטהאם, במדיה לא שיחק דקה בפרמיירליג בעונה שעברה, עם טעם חמצמץ בפה. השוער הספרדי, שהיה פעם אליל האוהדים באפטון פארק, איבד לחלוטין את מקומו בהרכב ולא הרגיש מוערך. הפטישים הציעו לו להאריך את החוזה בשלוש שנים, אך התנאים הכספיים היו מעליבים לדעתו. בגיל 32, הוא חשב שמגיע לו קצת יותר. הוא לא רצה למשוך זמן על הספסל במועדון בו אין לו סיכוי ממשי לשחק. הוא חיכה למשהו אחר לגמרי. אבל מה? לא היה לו מושג קלוש.
ואז, בשלהי יולי, הגיעה השיחה המפתיעה מליברפול. "אם תסכים להצטרף, אנחנו נמכור את סימון מיניולה לברוז'", אמר לו יורגן קלופ. מי יכול לסרב להצעה כזו? בוודאי לא בחור שנמצא ללא קבוצה. התפנית המדהימה הזו הרגישה ברגעים הראשונים טובה מדי בכדי להיות אמיתית. "רק לפני כמה ימים רצתי במגרש ריק. עכשיו אני מתאמן עם מחזיקת ליגת האלופות. זה מטורף", אמר אדריאן עם הגעתו לאנפילד.
בחלוף מספר חודשים ישחרר קיקה סטיין משפט דומה במסיבת העיתונאים הראשונה בברצלונה. "אתמול טיילתי בכפר עם הפרות, ועכשיו אני מאמן את המועדון הגדול בעולם", הוא חייך. העלילות האלה קשורות, כי פיטוריו של סטיין מבטיס במאי הרסו לאדריאן את התכניות לשוב למועדון נעוריו. היו גישושים מצד ההנהלה הירוקה-לבנה, והאוהדים בעיר זכרו היטב את השוער שגדל בשכונת הפועלים בעיר. ואולם, השינויים בעמדת המאמן יצרו חוסר ודאות, ולבסוף בחר הצוות החדש בשוערים אחרים. אדריאן לא התאים לתוכניות שלהם.
לא התאים לתכניות של קיקה סטיין. אדריאן (Gettyimages)
הוא גם לא ממש הצטער, כי הוא למד במהלך החיים שהסבלנות משתלמת. אחרי הכל, גם בבטיס לא הכל הלך לו חלק בלשון המעטה. הוא הצטרף לאקדמיה בגיל 11, אבל את הבכורה בליגה ערך בעונת 2012/13 רק בגיל 25. שנים ארוכות במדי קבוצת המילואים בליגה השלישית הרגישו לעתים כמו סיוט. לא תמיד הוא הצליח לשמור על התקווה להוכיח את עצמו ברמה הגבוהה. אלא שאדריאן הוא בחור חזק מנטלית, ויש לו גם חוש הומור ציני ובריא. הוא ידע להתגבר על המשברים, כולל החמישייה המשפילה שחטף בדרבי הראשון בחייו נגד סביליה. שבוע לאחר מכן, הוא שמר על רשת נקייה מול ריאל מדריד. החיים הם נדנדה – פעם אתה למטה, פעם למעטה. את אדריאן התחושה הזו ליוותה תמיד.
אז באוגוסט הוא היה למעלה. ממש למעלה. הוא לא רק חתם בליברפול, אלא גם נזרק הישר למים העמוקים כאשר אליסון נפצע במחצית הראשונה במחזור הפתיחה מול נוריץ'. ארבעה ימים אחרי שנחת במועדון, כבר העניק לו ויורגן קלופ חיבוק תומך וחיוך ענק. "אני מאמין בך", הוא אמר. העלילה הפכה למופלאה אפילו יותר, ובחלוף מספר ימים כבר היה אדריאן גיבור הזכיה בסופר-קאפ האירופי נגד צ'לסי בדו קרב הפנדלים. כל המשפחה צפתה במשחק בטלוויזיה בסביליה, כי המעבר היה כה מהיר שלא הספיקו לארגן להם כרטיסים לאצטדיון באיסטנבול. הם בכו מאושר. השוער בכה מאושר כאשר דיבר איתם. ואז, בטיסה חזרה לאנגליה אמר לו ג'יימס מילנר: "קח את הגביע אליך ללילה. זה מגיע לך".
אפשר רק לדמיין את התחושה. היה זה התואר הראשון בחייו של אדריאן, אשר הניח כבר מזמן שלא יזכה בדבר במהלך הקריירה. והנה לכם – כעת הוא בדרך להיות חלק מהסגל ששובר בצורת בת 30 שנה וזוכה באליפות היסטוריה אדירה. הספרדי היה בן שלוש כאשר ליברפול הוכתרה לאלופת אנגליה בפעם הקודמת. עכשיו הוא בן 33, ויש לו חלק בהישג הפנומנלי המסתמן. אמנם הוא לא השוער הראשון, אבל פציעות והשעיות של אליסון איפשרו לו ליטול חלק ב-11 משחקי ליגה עד כה, ו-17 הופעות בכל המסגרות. זה לא דבר של מה בכך. זה לא מרגיש כמו עונה מתסכלת על הספסל בווסטהאם. הפעם המזל לצידו בכל המובנים האפשריים.
אדריאן היה בן שלוש כשליברפול הוכתרה לאלופה בפעם האחרונה (Gettyimages)
ומצד שני, בתוך כל האוטופיה הזו, היו גם כמה רגעים משמחים פחות. טעויות של אדריאן עלו לליברפול בספיגת שערים מספר משחקים, והביקורות לא איחרו להגיע. כך היה כאשר העניק במתנה שער לאקס-ליברפול דני אינגס בניצחון 1:2 בסאותהמפטון באוגוסט. "כולם טועים, גם אליסון טועה", אמר אז קלופ. כך היה כאשר נכנס כמחליף במקומו של הברזילאי שספג כרטיס אדום מול ברייטון, ומיד נכנע בקלות. גם אז ניצחה ליברפול 1:2, וקלופ טען כי שוערו הספרדי לא הספיק להתחמם כראוי. לפני שבוע, המחדל שלו כבר היה משמעותי הרבה יותר. אדריאן לא הצליח לעצור בעיטה פשוטה של וויליאן, צ'לסי עלתה ליתרון בדרך ל-0:2 בשמינית גמר הגביע בסטמפורד ברידג', והאדומים הודחו.
האוהדים תפסו את הראש. אולי הם נזכרו בטענתו של כוכב העבר מארק לורנסון שטען עוד בתחילת העונה: "יש סיבה בגללה אדריאן היה שחקן חופשי, ואף אחד לא רצה בו. הוא מדאיג אותי". האמת פשוטה – הספרדי הוא שוער טוב, עם גישה חיובית ואינסטינקטים נהדרים, אך הוא לא היה אף פעם ברמה העולמית הגבוהה. הוא נהדר עבור קבוצות כמו בטיס או ווסטהאם, אבל ייתכן שליברפול קצת גדולה על מידותיו. הוא מסוגל לספק הצגות מרהיבות, אבל יש לו גם ימים חלשים. במשחקים החשובים ביותר של קלופ, יום חלש כזה עלול להיות גורלי.
בשני המשחקים הראשונים שלו בליגת האלופות, בתחילת שלב הבתים, ספג אדריאן חמישה שערים. ליברפול הפסידה 2:0 בנאפולי וגירדה ניצחון דרמטי 3:4 על זלצבורג באנפילד. מאז, הוא ישב על הספסל במפעל, ואליסון עשה את העבודה, אבל כעת – לקראת משחק הגומלין מול אתלטיקו מדריד בשמינית הגמר – הברזילאי שוב פצוע. שבוע אחרי הפיאסקו מול צ'לסי, יעמוד אדריאן בין הקורות בצ'מפיונס-ליג בפעם השלישית בחייו, והפעם אין לו זכות לטעות. החבורה של דייגו סימאונה ניצחה 0:1 במדריד, ושער חוץ באנפילד עשוי להעניק לה כרטיס לרבע הגמר על חשבון מחזיקת הגביע.
האגדה של אדריאן יפה ומרגשת, אבל אם יפשל ויגרום להדחת ליברפול כבר עכשיו, יהיה לה סוף טרגי במונחים ספורטיביים. אם זה יקרה, ההחתמה שלו תיזכר כטעות גסה של קלופ, והחיבוק החם כבר לא יעזור. הוא יהיה לוריס קאריוס ב'. לכן זה הזמן לשמור על ריכוז במשך כל 90 הדקות, להתעלות ולשמור על רשת נקיה. כי לאגדה יכול להיות גם סוף טוב. אדריאן יכול להיות שותף לדאבל היסטורי. דמיינו אותו עוצר הערב עוד פנדל או שניים בדו קרב. מה יגיד לו אז מילנר? וכמה דמעות של אושר יישפכו בבית ההורים בסביליה?
זה הזמן לשמור על ריכוז במשך כל 90 הדקות (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?