Sport1 Banner

יכולה להפוך לבדיחה: ליובנטוס אסור להחזיר את אלגרי על חשבון סארי

מאוריציו סארי
מאוריציו סארי | Chris Ricco/Getty Images

בביאנקורי החליטו להפוך את המותג לבינלאומי ולירוק לאוהדים בפנים, אך הם יכולים לצלול לתוך כאוס אם המאמן הנוכחי יוחלף בקודמו. מיכאל יוכין מתכונן לחצי גמר הגביע מול מילאן

קבוצות: יובנטוס
(גודל טקסט)

הדיווחים שנפוצו בתקשורת האיטלקית אחרי הפסדה של יובנטוס בוורונה בשבת האחרונה לא פחות ממדהימים – הנהלת הגברת הזקנה שוקלת לפטר את מאוריציו סארי ולהחזיר את מסימיליאנו אלגרי, אשר עדיין נמצא מעשית תחת חוזה במועדון, מאחר ובחר לצאת לשנת שבתון ולא לחפש עבודה חדשה. איש מהגורמים הבכירים ביובה לא הכחיש את השמועות, וזה מרמז על כך שהן נכונות.

ההחלטה טרם התקבלה, כמובן, אך האופציה נמצאת על הפרק. הדבר מעיד על המשבר העמוק בו נמצאת אלופת איטליה, ועם כל הכבוד לבעיות על הדשא, המשבר הזה הוא בעיקר ניהולי ותדמיתי. המועדון המוביל בארץ המגף עלול לאבד את זהותו ולצלול לתוך כאוס. שליפות מהמותן והיסטריה יכולות לבוא על חשבון אסטרטגיה ארוכת טווח ופאסון. אם סארי אכן יפוטר לטובת אלגרי, תהפוך יובנטוס לבדיחה מהלכת.

צריך להבין את מכלול השיקולים על מנת להפנים מה עומד על הפרק. בשנים האחרונות, התקבלה בהנהלת יובנטוס החלטה אסטרטגית להפוך את המותג לבינלאומי ולהעדיף שוק גלובלי רחב על פני הקהל השבוי באיטליה. הגברת הזקנה ויתרה על הלוגו המסורתי האהוב והחליפה אותו במשהו פשטני ו"מודרני", אך קליט יותר לכאורה. היא התנערה מהמדיניות לפיה אין שחקן גדול יותר מהמועדון, והחתימה כוכב על אשר גדול יותר מהמועדון בהגדרה, בדמותו של כריסטיאנו רונאלדו. לקראת העונה הנוכחית, היא אפילו זרקה זמנית לפח את פסי שחור-לבן, ועיצבה את חולצותיה חצי-חצי, עם פס ורוד דק באמצע. בעיתונים אפילו נרמז כי ההחלטה האחרונה התקבלה כי הפסים דומים מדי למדי השופטים בבייסבול ובפוטבול, ולכן לא היו פופולריים מספיק בארצות הברית.

 
 
הבחירה בסארי הולמת את האסטרטגיה החדשה הזו. כי הרי עד לא מכבר, הדבר היחיד שעניין את הביאנקורי היה הניצחון. זה היה המוטו של המועדון, והוא חרט על דגלו עליונות ויעילות. אלגרי סיפק את הניצחונות הללו על בסיס קבוע. חמש אליפויות ללא בעיות מיוחדות, ארבע זכיות בגביע ואפילו שתי הופעות בגמר ליגת האלופות. המאמן שלט ביד רמה בכמויות האגו העצומות בחדר ההלבשה, יצר קשר חיובי עם העיתונאים ושידר תשוקה למקצוע.


כריסטיאנו רונאלדו. החתמתו – שינוי במדיניות המועדון (Francesco Pecoraro/Getty Images)

לאלגרי הייתה רק בעיה אחת מרכזית – הסגנון שלו נתפס כמשעמם מדי. יובה ניצחה, אך לא עשתה זאת בסטייל, ובמשחקים רבים מול יריבות חזקות העדיפה לעשות זאת באמצעות מערכים זהירים מאוד. עבור האוהדים הנאמנים זה לא שינה הרבה, כל עוד הקבוצה הייתה בפסגה. ואולם, הגישה פגעה באטרקטיביות המותג בשוק הגלובלי, ולכן התקבלה ההחלטה לבצע שינוי.

 
 
יש הגורסים כי פאבל נדבד הבין  שחייבים להעזיב את אלגרי אחרי ההפסד 2:0 לאתלטיקו מדריד במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות בשנה שעברה. באופן אירוני למדי, הגברת הזקנה ביצעה קאמבק ועלתה עם 0:3 בגומלין, אך זה כנראה לא השפיע יותר מדי על הלך הרוח. ההפסד הדרמטי לאייאקס ברבע הגמר רק חיזק את הכוונות, והמינוי של סארי דווקא שידר כי המועדון מעוניין במהפכה תודעתית – כי סארי הוא ההיפך המוחלט מאלגרי, כמעט בכל מובן אפשרי.

אלגרי הלם את המותג המסורתי של יובנטוס – הלבוש האלגנטי, הווינריות השקטה, הניצחונות האפרוריים וגם היחס הנכון כלפי התקשורת. הוא מאמן "ממסדי". סארי הוא אדם "אנטי-ממסדי". הוא אנטי-יובנטיני במלוא מובן המילה, והאצבע המשולשת שהניף בזמנו לעבר אוהדי הגברת הזקנה כאשר עמד על הקווים של נאפולי היא עדות לכך. הוא השתלח פעם אחר פעם בגברת הזקנה, היה שותף לתיאוריות הקונספירציה שסובבות את עליונותה והביע סלידה ממנה.

אצל סארי, הסגנון והמשחק האטרקטיבי חשובים לא פחות מהניצחונות. המאמן הנוכחי, בניגוד  לקודמו בתפקיד, לא זכה בדבר לפני שנחת בטורינו, למעט הליגה האירופית עם צ'לסי בעונה שעברה. הוא לא לובש חליפות, מגיע למשחקים עם טרנינג, מעשן כמו קטר ולועס פילטר של סיגריה גם כשהוא על הספסל. הוא פשוט שונה, אבל יובנטוס בחרה בו כי הוא שונה. היא רצתה אותו כי הוא שונה.


סארי לועס פילטר של סיגריה במהלך משחק (Alessandro Sabattini/Getty Images)

 
 
סארי לא רימה איש ולא הבטיח להשתנות. הוא הגיע כדי לשנות את המועדון, וההנהלה סברה כי זו הדרך הנכונה על מנת לקדם את ערכי המותג החדשים שלה. האוהדים המקומיים, הנאמנים לערכי המותג המסורתיים, שנאו את המינוי הזה שנאה תהומית מהרגע הראשון. הם לא האמינו למראה עיניהם כאשר הוא קיבל את התפקיד. הם ראו בכך פגיעה חמורה מאוד במסורת. עם זאת, הם ראו בגידה במסורת גם כאשר הוחלף הסמל, כאשר הוחלפו החולצות, ובמידה מסוימת אפילו כאשר הוחתם רונאלדו. המועדון בחר ביודעין כי דעתם לא רלוונטית. הוא ירק בפניהם של האוהדים המסורתיים כדי לרדוף אחרי קולות חדשים וסארי היה אחד האמצעים לעשות זאת.
 
 
המאמן מתקשה בינתיים ליישם את הסגנון שלו בקבוצתו החדשה, אך זה לא מפתיע. זה היה צפוי. גם בנאפולי לא הייתה הצלחתו מיידית וגם בצ'לסי נדרש זמן, אותו הוא לא קיבל. הכחולים נאבקו עליו, שילמו בזמנו פיצויים נדיבים על מנת לשחררו מחוזהו בדרום איטליה, אף בסופו של דבר העדיפו תוך זמן קצר לוותר על שירותיו. את עונתו הראשונה בסטמפורד ברידג' סיים המנג'ר כשהוא יודע שגורלו נחרץ. אבל עם זאת, הייתה זו צ'לסי – מפטרת המאמנים הסדרתית. מבחינתה, זהו עסק שגרתי.

ליובנטוס יש, או לפחות הייתה, תדמית אחרת לגמרי. היא בחרה אסטרטגיה ונתנה גיבוי מלא למאמניה לאורך זמן. והנה לכם,  אנדראה אניילי שוקל לפתע להתנהג כמו רומן אברמוביץ' והגברת הזקנה עוד עלולה להחזיר מאמן אותו פיטרה – מנהג ששייך באיטליה למועדונים בסדר גודל אחר לגמרי, עם נשיאים מטורללים, כגון גנואה, ברשיה או פאלרמו.

מתי נפל להנהלה האסימון? האם היה זה תהליך הדרגתי, או אולי הייתה זו התפרצות זעם בעקבות אמירתו של סארי לפני שבועיים? בתום הפיאסקו בנאפולי, האקסית המיתולוגית, הצהיר המאמן: "אם אני צריך להפסיד, אני שמח שזה קרה כאן ושעזרנו לנאפולי להתמודד עם המשבר. אני שמח בשביל השחקנים שלה, כי תמיד אהבתי אותם. הייתי מעדיף שיתחילו לנצח בשבוע הבא, אבל זה מה יש".

אמירה מסוג זה מנוגדת לחלוטין לאתוס היובנטיני והייתה עלולה להצית אש. זה יכול היה להיות הרגע בו הבינו אניילי ונדבד שההימור שלהם לא עובד. סארי לא מתנהג לפי הציפיות שלהם. אך עם זאת, האשמה אינה של המאמן. האשמה היא של ההנהלה שבחרה בו. סארי לא השתנה ולא ישתנה. כאשר החתימה אותו, ידעה יובה בדיוק מה היא מקבלת. 


אניילי, נשיא יובה. המועדון ידע מה הוא מקבל כשבחר בסארי (MARCO BERTORELLO/AFP via Getty Images)

התנערות מהמאמן כעת, בעודו מוביל את הטבלה לצד אינטר וממשיך להיאבק גם בליגת האלופות ובגביע האיטלקי, היא מכוננת. היא לא רק תשדר הודאה בטעות – היא תסמל היעדר אסטרטגיה כלשהי. מועדון בסדר גודל של יובנטוס לא יכול לקבל החלטה אסטרטגית בקנה מידה עוצמתי ואז לחזור בו אחרי פחות משנה. בקיץ הוחלט כי אלגרי לא מתאים, אבל עכשיו הוא יובא על מנת להחזיר את הגלגל לאחור?

אם כך, זה הזמן גם להחזיר את הסמל הישן והטוב ולחזור לחולצות הפסים. זה הזמן לקפל את החלום להשתלט על העולם עם מותג גלובלי ולחזור לפרופורציות. אולי זה הדבר הנכון, אבל צריך לקבל את ההחלטה באופן מושכל ומחושב, ולא באמצע פברואר. יובנטוס לא יכולה להרשות לעצמה להידמות לגנואה. כך או כך, הסערה סביב סארי מעמידה אותו באור הזרקורים לקראת המשחק הראשון בחצי גמר הגביע מול מילאן בסן סירו הערב (חמישי, 21:40, ספורט1). הייתכן שיהיה זה משחקו האחרון?

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי