ניסו אביטן הוא הוכחה נוספת לכך שמאמן כדורגל שפוטר, לא נשאר חסר תעסוקה לאורך זמן. מאז שסיים אביטן את דרכו בהפועל תל אביב, הוא הספיק לקבל הצעה מהפועל חדרה, לדחות אותה, ולנחות בהפועל רעננה, אף היא מליגת העל. אביטן אינו הראשון ולא האחרון שחוזר לקווים בתוך תקופה קצרה יחסית. גם שרון מימר, שהתפטר באפריל מהפועל חיפה לאחר רצף של 11 משחקים ללא ניצחון, חוזר לליגה, הפעם כמאמנה של חדרה.
מאמן כדורגל זה מקצוע מאתגר ומרתק, אבל המאמנים מודעים לכך שלפתע הם עלולים למצוא עצמם מפוטרים ממש מהרגע להרגע. רבים מהם חוו חוויה לא נעימה זו ואולם פעמים רבות מאד כבר המתינה להם, מעבר לדלת, הצעה להגיע לקבוצה אחרת. כאשר אלישע לוי פוטר בעונה שעברה מאימון מכבי פתח תקוה, הוא אמר לי שעוד ישוב לאמן, ורק בקבוצה שעמה ניתן יהיה להגיע להישגים. אבל ברגע שבו אלישע רואה עצמו כמאמן של קבוצה גדולה בקנה מידה ישראלי, הוא עדיין יושב בביתו ונראה שנשכחו עובדת היותו מאמן הנבחרת לשעבר והצלחתו מהעבר הלא רחוק מדי, כמאמן מכבי חיפה.
התייחסותי למאמנים שלנו היא טבעית ולא שכחתי שניר קלינגר, שבית"ר ירושלים ויתרה עליו, מאמן היום את הפועל תל אביב, קבוצה בעלת שם ומסורת מפוארת, שירדה מנכסיה המקצועיים ואינה מהווה כיום גורם של ממש בצמרת הכדורגל.
אביטן. מצא מהר מאוד קבוצה חדשה (דני מרון)
כאשר ז'וזה מוריניו פוטר ממנצ'סטר יונייטד בדצמבר 2018, הוא חש כדג שהוצא בעל כורחו מן המים עד שהגיעה ההצעה מטוטנהאם הלונדונית – ולהצעה כזו אין מסרבים. אחרי הכל, טוטנהאם הגיעה בעונה שעברה עד לגמר ליגת האלופות ותמיד טוב לחיות בלונדון עם כרטיס ביקור של מאמן התרנגולים. מוריניו נכנס לתפקיד שאותו מילא מאוריסיו פוצ'טינו הארגנטינאי, שלא עזרה לו הצלחתו הגדולה בליגת האלופות.
בספורט בכלל, ולדעתי בכדורגל בפרט, ההתייחסות היא בדרך כלל לתוצאות העכשוויות. לכן פוצ'טינו הודח על ידי טוטנהאם, בדיוק כפי שקלאודיו ראניירי פוטר בפברואר 2017 על ידי לסטר סיטי, במהלך העונה שלאחר זכייתה המדהימה באליפות אנגליה. לפטר מאמן שהעניק ללסטר אליפות היסטורית זהו צעד הנראה בעיניי מרחיק לכת. האם ראניירי שכח לפתע את תורת האימון? בטוח שלא, אבל כאשר התוצאות היו גרועות והקבוצה צנחה לתחתית, גם הוא נאלץ ללכת הביתה. כבר נאמר לא פעם ולא פעמיים שחיי מאמן הם "חיי כלב". כל עוד ביכולתם לספק ניצחונות והישגים הם זוכים לחיבוק ענק ולאשראי. אותו אשראי נעלם ונמוג כלא היה, לאחר כמה הפסדים.
בשורה הראשונה של מאמני הכדורגל בעולם נמצא גם האיטלקי קרלו אנצ'לוטי, שהיה כשחקן מכוכביה של מילאן בימיה הגדולים. אנצ'לוטי אימן בין היתר את באיירן מינכן, אך פוטר ממנה לאחר שהובסה 3:0 על ידי פריז סן ז'רמן בליגת האלופות והגיע לנאפולי במאי 2018. השבוע פוטר ממנה, כאשר היא במקום השביעי, מרחק של 17 נקודות מהמובילה אינטר. את מקומו תפס ג'נארו גאטוסו, שמצידו ניסה לשווא להצעיד את מילאן לפסגה.
קלינגר. קשה להשתחרר מחיידק האימון (אודי ציטיאט)
מחיידק האימון אי אפשר כנראה להשתחרר, אבל לעיתים הניסיון מלמד את כוכבי העבר מה לעשות. יוסי בניון בחר שלא לאמן, והעדיף להיות האחראי המקצועי בבית"ר ירושלים, תפקיד המקנה לו את הזכות למנות מאמנים. משה סיני הצהיר כי הוא שב להפועל תל אביב לא כמאמן, אלא כמי שיכול לתרום מהצד, בעצה טובה, לניר קלינגר. סיני יודע שהצלחתו של קלינגר היא גם הצלחתו שלו ושיתוף פעולה שכזה הוא תמיד מבורך.
במרקם היחסים העדין שבין בעלי קבוצות הכדורגל לבין המאמנים, ישנו גם היבט נוסף והוא רצונם של בעלי בית אחדים להשפיע במישור המקצועי. אני חושב שזו זכותם, אבל רק במעגל הגדול שעליו יש להגיע לסיכום עוד לפני החתמתו של המאמן. זכותם וחובתם להדגיש כיצד הם רואים את פניה של הקבוצה, כמו למשל שילוב צעירים, או סגנון המשחק. הדברים חייבים להיאמר בגלוי בעת המשא ומתן. על אותם בעלי בית לערוך שיעורי בית כאשר הם מחפשים מאמן התואם את רעיונותיהם. אני לא בטוח שכך קורה תמיד.
מכאן שעלולים להגיח לעולם ויכוחים מיותרים. אם ה-DNA של ריאל מדריד הוא למשל משחק התקפי, אל לה לבחור מאמן המעדיף משחק הגנתי והתקפות מתפרצות. אם בית"ר ירושלים היא בעלת אופי התקפי, אל לה להתקרב למאמן שתפיסת עולמו היא הגנתית.
אנצ'לוטי. גם הוא שילם את המחיר שוב ושוב (gettyimages)
בעבר הרחוק, כל קבוצת כדורגל שאבה את שחקניה ממחלקת הנוער שלה. היום המאמן הוא זה שמגיע עם רשימת קניות ולפיכך כאשר ישנם הפסדים, אין פלא שהוא זה המשלם את מחיר הכישלונות. ולא ששכחתי את ברק בכר מאמן הפועל באר שבע. לא האמנתי שהשבוע לאחר הפסד הבית למכבי חיפה, יעלה בידי כמה אוהדי באר שבע לגרום להפסקת אחד מאימוני הקבוצה. זהו אותו בכר שהצעיד את קבוצתם לזכייה בשלוש אליפויות רצופות. האוהדים שכחו כנראה את הצלחות העבר הקרוב, כי בכדורגל הזיכרון הוא תמיד קצר.
מה דעתך על הכתבה?