דומות, אבל שונות: הפרויקט שנוצר בהשראת קלופ יוביל להדחתו?

את ההשראה בפרוייקט ארוך הטווח שלה שאבה רד בול זלצבורג בעיקר מהגישה של יורגן קלופ. המועדון הזה נוסד באופן שנוי מאוד במחלוקת על ידי הקונצרן המסחרי על בסיס הקבוצה שהייתה קיימת בעירו של מוצארט עוד ב-2005, אבל את האסטרטגיה הנוכחית שלה היא הגתה כאשר החתימה את ראלף ראנגניק כמנהל הספורטיבי ב-2012, בזמן שקלופ היה על גג העולם בבורוסיה דורטמונד, עם שתי אליפויות רצופות בבונדסליגה, ולפני ההעפלה לגמר ליגת האלופות.

את ההשקפה הטקטית מבטא המנהל הספורטיבי הנוכחי כריסטוף פרוינד כך: "ההיפך מטיקי טאקה. סגנון אגרסיבי, פיזי, מהיר, אנכי". וזה הרי בדיוק הסגנון שהביא לקלופ את התהילה. מאמן ליברפול הגדיר אותה פעם "כדורגל רוק כבד". למעשה, ההשפעה הדדית כי ראנגניק מבוגר בעשור מקלופ – שלמד ממנו רבות.

שניהם משתמשים באופן תדיר בביטוי הגרמני gegenpressing – לחץ נגדי. ראנגניק, אותו מכנים בגרמניה מזמן כפרופסור, הוא דמות נערצת – מעין הוגה דעות שמצליח הרבה יותר בבניית אסטרטגיה מאשר באימון יומיומי. גיוסו כמנהל העל של רד בול – בזלצבורג ובלייפציג – היווה הצלחה מסחררת. התארים בהם זכה קלופ רק חיזקו את אמונתו בצדקת דרכו, כי הוא רואה בו סוג של תלמיד.

כך שורטט הפרופיל של זלצבורג, ואליו הותאמו כל המאמנים והשחקנים. המועדון האוסטרי לא יכול להרשות לעצמו לקנות כוכבי על מוכחים, אבל זו בכלל לא המטרה. השאיפה היא לגדל צעירים מוכשרים ולהעניק להם את הבמה לפרוח. לא לחינם מצאו את עצמם בסופו של דבר שניים מהשחקנים האלמוניים שאותרו בזמנו על ידי הסקאוטים של זלצבורג – סאדיו מאנה ונאבי קייטה – לליברפול של קלופ.

הם עונים בדיוק על ההגדרות של שני המועדונים, ויכולים להצליח ברמה הגבוהה ביותר אחרי שלוטשו על ידי המאמנים של זלצבורג. המאמנים האלה מגיעים אף הם כאלמונים יחסית, אך נבחרים בקפידה, ויש להם פוטנציאל אדיר. קחו, למשל, את מרקו רוזה שעשה חיים משוגעים בזלצבורג, וכעת מוביל את הטבלה בבונדסליגה בעונתו הראשונה על ספסל מנשנגלדבאך.

מרקו רוזה. הגיע לזלצבורג כאלמוני וכיום מטריף את הבונדסליגה (UWE KRAFT/AFP via Getty Images)

מרכיב חשוב אחד באסטרטגיה של זלצבורג היה ההעפלה לליגת האלופות על בסיס קבוע. האליפות המקומית כמעט מובטחת מדי שנה, והיא גם לא מהווה אתגר אמיתי. השחקנים הצעירים המצוינים שמגיעים לאוסטריה שואפים למשוך תשומת לב, ואת זה הכי טוב לעשות בבמה הגדולה מכולם. אלא שכאן הייתה בעיה אחת 'קטנה' – משום מה, הפכה זלצבורג ללוזרית התמידית במוקדמות.

היא הפסידה לכולם – למכבי חיפה, להפועל תל אביב, לדודלאנז' מלוקסמבורג, למאלמו השבדית פעמיים, לדינאמו זאגרב, לרייקה, לכוכב האדום בלגראד. היא איבדה יתרונות מבטיחים, הודחה בגלל שערי חוץ בהזדמנויות רבות. זו היתה קללה אמיתית, שהרגישה בשלב מסוים כבלתי ניתנת להסרה. שונאיה של רד בול נהנו מאוד לצפות בייסורים האלה – הם הדגישו כי הגורל סידר את העונש הזה בגין חיסולו של המועדון המקורי בזלצבורג.

הקללה הזו לא הוסרה, כי זלצבורג עדיין מעולם לא עברה בהצלחה את המוקדמות. התרופה הגיעה מכיוון אחר – העונה פשוט לא היה צורך במוקדמות. בשל התקדמותה של אוסטריה בדירוג אופ"א, האלופה קיבלה את המקום בשלב הבתים באופן אוטומטי. וזלצבורג היא האחראית הישירה לכך, כי השיפור בדירוג הושג בזכות הישגיה הנהדרים בליגה האירופית, כולל העפלה לחצי הגמר ב-2018. הדהירה האדירה הזו, עם מואנס דאבור שתרם 7 שערים בחוד, היא זו שהעניקה לזלצבורג את הכרטיס המיוחל, וההמתנה המתסכלת תמה אחרי יותר מעשור. סוף כל סוף, הגיע הפרוייקט לאור הזרקורים, והחבורה של רד בול הייתה נחושה להציג את עצמה במלוא הדרה. היא הצליחה בכך, מעל ומעבר לכל הציפיות האופטימיות ביותר.

ולדימיר דבאלשווילי ושלומי ארבייטמן חוגגים נגד זלצבורג (Wildbild/AFP via Getty Images)

כי הסגנון הראוותני והמהיר הניב 16 שערים ב-5 משחקים. רק באיירן מינכן וטוטנהאם כבשו עד כה יותר בשלב הבתים. 10 שערים הגיעו אמנם מול אלופת בלגיה גנק, בניצחונות 2:6 ו-1:4, אבל גם זה מכובד מאוד. את נאפולי הטרידו הצעירים פעמיים, הפסידו בגלל חוסר מזל 3:2 באוסטריה וסחטו 1:1 נהדר באיטליה. והדובדבן שבקצפת היה הביקור באנפילד, בו אמנם נכנעה רד בול בסופו של דבר, אך רק לאחר קאמבק מפואר ביותר. היא חזרה מפיגור 3:0 לשיוויון 3:3, תוך שהיא רומסת את הקבוצה הטובה בעולם, וכל האיצטדיון נשם לרווחה כאשר מוחמד סלאח קבע 3:4. אף קבוצה לא שלטה באופן כה מובהק במשך דקות כה ארוכות באנפילד ב-2019, וזלצבורג עשתה זאת באמצעות אותה שיטת לחץ של קלופ.

עבור המאמן האמריקאי ג'סי מארש, שמונה רק הקיץ אחרי שעבד כעוזרו של ראנגניק בלייפציג בעונה שעברה, היה זה ביקור מרגש במיוחד. הוא לא רק מעריץ את קלופ, לומד ממנו ומשתדל לחקות את סגנונו. הוא גם אוהד ליברפול שביקר באנפילד עוד בהיותו נער בשנות ה-80' כדי לצפות בביצועיהם של קני דלגליש וג'ון בארנס. הוא אוהב את הביטלס עד כדי כך שקרא לאחד מבניו לנון. הוא רעד מאושר כאשר נכנס לאיצטדיון המפואר, שמע את האוהדים שרים את ההמנון המפורסם ולחץ את ידו של קלופ. ואז הוא נלחם בו, באמצעות הנשק שלו, כשווה מול שווה. "זו הגרלה לא נוחה עבורנו כי אנחנו משחקים באותה שיטה, והם עושים הכל יותר טוב, אבל זה גם אתגר עצום, ונעשה הכל כדי למרר להם את החיים", הוא הבטיח לפני ההתמודדות – וכך עשה.

ג'סי מארש. מעריץ את קלופ (BARBARA GINDL/APA/AFP via Getty Images)

ועכשיו, לפני הקרב הגורלי במחזור האחרון בזלצבורג, הביטחון העצמי שלו גבוה עוד יותר. מחזיקת ליגת האלופות מגיעה עם חשש מסוים – הפסד יעלה לה בהדחה סנסציונית. לצעירים המקומיים אין מה להפסיד. אם יובסו, זה בסדר. אם ינצחו, הם יקנו את עולמם. והם נהנים מכל רגע. רבים מהם הצטרפו למועדון כבר מזמן, וחיכו שנים ארוכות לקמפיין בסתיו הזה. הם יודעים עכשיו שעשו את הבחירה הנכונה. הם כבר עשו הרבה כותרות חיוביות, ומאמינים בכוחם להשיג משהו בלתי נשכח באמת. אם יעיפו את האדומים, לא יפסיקו לדבר עליהם.

ילד הפלא הנורבגי המופלא ארלינג הולאנד מושך תשומת לב גדולה במיוחד ומבקיע בכל משחק ללא יוצא מהכלל, אבל יש לזלצבורג גם שחקנים מעולים אחרים. הקיצוני היפני בן ה-24 טאקומי מינאמינו הוא פצצת אנרגיה עם שני שערים ו-5 בישולים בליגת האלופות. הוואנג הי-צ'אן הקוריאני כבש 3 שערים ומשתף איתו פעולה באופן מושלם. הקשר ההונגרי בן ה-19 דומיניק סובוסלאי מגלה ניצוצות של כוכב על פוטנציאלי. הבלם הקמרוני בן ה-23 ז'רום אונגנה מותיר רושם חיובי במיוחד. לצידו פורח מקסימיליאן וובר, אוסטרי בן 21 שברח מסביליה כדי ליהנות מהחיים בזלצבורג. עוד נשמע עליהם רבות, והערב הם רוצים לעשות משהו יוצא דופן. זלצבורג רוצה להדיח את המאמן שהיא מעריצה.