זוהי שנת השינויים הגדולים בבאיירן מינכן. הנשיא המיתולוגי אולי הנס מסיים בימים אלה קדנציה בת 40 שנה כאיש הכל יכול והדמות הדומיננטית במועדון. גם קארל-היינץ רומניגה הודיע כי יפרוש ב-2021, ובמקומו ימונה אוליבר קאן ליו"ר ולמנכ"ל. בינתיים, שוער העבר האגדי כבר צורף למועצת המנהלים, ויתחיל רשמית את כהונתו בינואר. הכל משתנה במהירות, וייתכן כי גם המנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ' יוחלף בקרוב.
בתקופה של תמורות עצומות מסוג זה, קשה אפילו יותר לנהל את הפעילות היומיומית, וזו אולי הסיבה לכך שההחלטה לפטר את ניקו קובאץ' הגיעה באיחור מסוים. כעת זה קרה, ובאיירן נדרשת לחפש מחליף. הבעיה – לא ממש ברור מי הבוס הגדול כרגע, וכפועל יוצא מכך לא ידועה האסטרטגיה בטווח הארוך. אז מה עושים? יש הסבורים שכדאי לארגן פתרונות זמניים לבעיות הבוערות על מנת לתת למועדון להתארגן ולהבין לאן מועדות פניו.
זו הזווית ממנה כדאי להתבונן בהתרחשויות, ולכן מקווים כה רבים בבוואריה להצלחתו של האנסי פליק במשחק הגדול מול בורוסיה דורטמונד (שבת ב-19:20, ישיר בספורט3). אחרי 0:2 על אולימפיאקוס בליגת האלופות ביום רביעי, הצהיר המאמן הזמני כי הבכורה שלו הייתה חיובית. "בעטנו 27 פעמים לשער, ואני מרוצה", הצהיר האיש שלא מוכר יתר על המידה מחוץ לגרמניה, אך מתאים כמו כפפה ליד לאתגר בנסיבות שנוצרו – וזו גם ההזדמנות שלו לזכות להערכה הראויה.
ראשית, פליק מכיר את המועדון מבפנים כשחקן. הוא לא היה כוכב גדול בסגל הנוצץ בשלהי שנות ה-80', אך תרומתו על הדשא בכל זאת הייתה משמעותית מאוד, ומקומו בהרכב היה קבוע. פליק זכה בארבע אליפויות, שיחק לצד לותאר מתיאוס ואנדי ברמה במרכז המגרש בגמר גביע האלופות מול פורטו ב-1987, ולמד רבות מהמאמנים אודו לאטק ויופ היינקס. כמאמן, הוא סייע בהקמת הופנהיים בליגת הנמוכות בתחילת המילניום, עזר לג'ובאני טרפאטוני בזלצבורג, ואז כיהן במשך שמונה שנים כעוזרו של יואכים לנבחרת גרמניה – עד הזכייה במונדיאל ב-2014.
ואולי, בדיעבד, אפשר להגדיר את עזיבתו לתפקיד ניהולי בהתאחדות כנקודת המפנה בגורלו של לב. מאז החגיגה עם מדליות הזהב בברזיל, הלכה הנבחרת ודעכה – מה שגורס כי חשיבתו של פליק הייתה גדולה בהרבה מהקרדיט שקיבל בעיני הקהל והתקשורת. כוכבי הנבחרת אף דחפו למינויו כעוזרו של קובאץ' בקיץ האחרון, וכעת כולם יכולים להיות מאושרים אם יישאר בתפקיד.
זהו אדם שמזוהה עם המועדון, בעל ניסיון עצום בעבודה בחדר הלבשה עם הרבה מאוד אגו, והוא גם מוכן לעבודה לטווח הקצר. הוא פשוט עונה על כל הדרישות, ואם ינצח את דורטמונד ויצליח במשחקים הקרובים, הרי שיהיה זה מגוחך להחליפו עד הקיץ. בסופו של דבר, פליק עוד עשוי להפוך ל"ויסנטה דל בוסקה" הפרטי של באיירן – מאמן שקיבל את המשרה במקרה באופן זמני, והתברר כעילוי.
פליק עוד עשוי להפוך ל"ויסנטה דל בוסקה" הפרטי של באיירן (Gettyimages)
למעשה, גם תוצאות ראשוניות גרועות לא צריכות לשנות את המסקנה הזו, אך הן עלולות להלחיץ את ההנהלה ולגרום לה לפעול למינוי שם גדול יותר באופן מיידי. מי עשוי להתאים בתסריט הזה? השם המועדף של חלק מהגורמים היה ראלף ראנגניק, "הפרופסור" שהפך את הופנהיים למועדון בקנה מידה משמעותי, ובשנים האחרונות עובד בקונצרן רד בול – הן בלייפציג, והן בזלצבורג. ואולם, מדובר באדם שדורש לשלוט בכל הפרטים, ומעדיף ניהול על פני אימון. הוא לא בנוי לעבודה בבאיירן באופן כללי, קל וחומר בתקופת המעבר הנוכחית – והוא יודע זאת. ראנגניק פשוט שם קץ לשמועות כאשר שלח את סוכנו להצהיר כי אינו מעוניין בתפקיד.
לפיכך, לא נותרו אופציות גרמניות על השולחן, כי תומאס טוכל – חביבו של רומניגה עוד לפני מינויו של קובאץ' – חתום על חוזה בפריז סן ז'רמן. מאמנים זרים רשמו הצלחה פחותה בבאיירן לאורך ההיסטוריה, אך זה לא פוסל אותם, וז'וזה מוריניו מאותת כי הוא מעוניין לשקול את התפקיד אחרי כמעט שנה מחוץ לכדורגל. מקורביו אפילו צוטטו בתקשורת הגרמנית על נכונותו להתמנות באופן מיידי, אך מהימנות דיווחים אלה מוטלת בספק, ובבאיירן מבינים היטב כי הפורטוגלי לא מתאים לרוח המועדון. גישת "כל העולם נגדנו" והפרנויה של מוריניו נכשלו בריאל מדריד ובמנצ'סטר יונייטד, כי הן עובדות רק במועדונים עם מנטליות של צ'לסי ואינטר. אם בבאיירן לא יאבדו את העשתונות, הם אפילו לא יבחנו את האופציה האומללה הזו.
"היריב" הגדול של מוריניו, ארסן ונגר, עשוי היה להיות פתרון זמני סביר – מנג'ר ארסנל לשעבר הוא איש מקצוע מוערך וסמכותי, אשר שולט באופן מושלם בשפה הגרמנית. הצרפתי יהיה זמין למשימה לטווח קצר עד סוף העונה, אך מאידך זה מנוגד לחלוטין להשקפת עולמו – הרי מדובר בעיקר באסטרטג ולא במאמן טקטי. ונגר יזדקק לצוות עוזרים מקצועי (למשל, יהיה הגיוני להשאיר את פליק לצידו), אבל במקרה כזה הגיוני הרבה יותר לתת לפליק לנהל את כל העניינים לבדו. לכן איש לא הופתע כאשר הודיעה באיירן רשמית כי הוא אינו רלוונטי בשלב זה.
ונגר. הגיוני הרבה יותר לתת לפליק לנהל את כל העניינים לבדו (Gettyimages)
המאמן הזר הטוב ביותר והמתאים ביותר אשר פנוי באופן מיידי הוא מסימיליאנו אלגרי. הנה לכם דמות שמתאימה מאוד לפוליטיקה הפנימית של באיירן, כי הוא מנוסה מאוד בעבודה בסביבה מורכבת במיוחד במילאן וביובנטוס. אלגרי הוא טקטיקן נהדר, ויש לו ניסיון עצום בניהול שחקנים עם אגו גדול. יש לו רזומה של מצליחן, אבל הוא גם שקט ולא רודף אחרי התקשורת – תכונה שתהיה קריטית להצלחה ארוכת טווח במינכן. עם זאת, העובדה כי אינו דובר גרמנית, ובקושי שולט גם באנגלית, עלולה להוות בעיה. בבאיירן זוכרים כיצד הכשילו כשלי השפה והמנטליות את טרפאטוני הדגול בשנות ה-90'.
האופציה הטובה מכולן הוא, כמובן, אריק טן האח. מאמן אייאקס עבד במילואים של באיירן בין 2013 ל-2015, מכיר את המועדון מבפנים, אוהב אותו וזוכה להערכה עצומה. סגנונו ההרפתקני יתאים מאוד למינכן, וכך גם אישיותו. הוא יגיע עם חזון לשנים ארוכות, ועשוי להסתדר ללא בעיות עם כל הנהלה שלא תהיה – אבל יש לו חוזה באיאקס עד 2022. ההולנדי לא יברח מאמסטרדם לפני תום העונה, וסביר להניח שלא ינהל משא ומתן על עזיבה עד להשלמת המשימות בליגת האלופות ובליגה המקומית. לכן, באיירן צריכה להמתין אם ברצונה למנותו – ומאמן זמני מוערך עד סוף העונה נחוץ ביותר במקרה זה. פליק יהיה אידיאלי גם כאן, ואחרי הקרב הגדול מול דורטמונד עשויה להתקבל ההחלטה בנושא.
מה דעתך על הכתבה?