שונאיה הרבים של באיירן בגרמניה לא צריכים לפתח ציפיות מוגזמות בשלב זה. הבווארים עדיין פייבוריטים לזכות באליפות שמינית, בעיקר בזכות היכולת האישית של כוכביה בהתקפה. רוברט לבנדובסקי נמצא בכושר הבקעה מזהיר, הפציץ כבר 13 שערי בונדסליגה וחמישה שערים בליגת האלופות, והפולני בן ה-31 מסוגל להכריע כל משחק לבדו. הנסיקה המטאורית של סרז' גנאברי רק מתחילה, וגם קינגסלי קומאן עשוי ליהנות מהעונה הטובה בחייו אם יישאר בריא.
ואולם, לצד היתרונות הברורים, ניכרות גם החולשות. הגנת באיירן חלשה הרבה יותר בהשוואה לעבר, אפילו אם לא לוקחים בחשבון את מכת הפציעות. לאור עזיבתו של מאטס הומלס לדורטמונד והירידה ביכולתו של ג'רום בואטנג שהיה קרוב לנטוש אף הוא, נופלת המעמסה כל הכתפיים הרחבות של ניקלאס זולה ועל הרכש הצרפתי הרב גוני בנז'מן פבאר אשר טרם התאקלם לחלוטין. הספסל קצר, התיאום לא מושלם בלשון המעטה, הליקויים בקישור המרכזי זועקים לשמיים, ובאיירן ספגה כבר 11 שערים בתשעה מחזורים. מנואל נוייר שמר על רשת נקיה פעמיים בלבד עד כה. גם בהנהלת המועדון קיים ספק לגבי יכולתו של המאמן ניקו קובאץ' לפתור את הבעיות הטקטיות, ולכן יש אפשרות ריאלית למספר רב של סנסציות לאורך הדרך. ואם זה המצב, היריבות מריחות דם.
אי אפשר להספיד את באיירן כל עוד הוא שם. רוברט לבנדובסקי (Gettyimages)
אז מי יכולה לנצל את המעידות של באיירן כדי לחגוג בטבלה הסופית? פרייבורג החביבה לא תהיה אלופה, וגם שאלקה, לברקוזן, הופנהיים ופרנקפורט לא מספיק טובות כדי ללכת עד הסוף. נותרנו עם רשימה של ארבע אלופות פוטנציאליות.
בורוסיה דורטמונד
השחורים-צהובים מהווים את האיום המשמעותי ביותר על באיירן. אשתקד, עם לוסיאן פאבר על הקווים בעונת בכורה, הובילה דורטמונד את הטבלה במשך מחזורים ארוכים וחלמה ברצינות על הכתר. כעת היא התחזקה בהומלס בעורף, ונסיונו עשוי להיות קריטי ברגעי ההכרעה, אך צריך גם להגיע לשם במומנטום הנכון, וזה לא יהיה פשוט.
בכל הקשור ליצירתיות, דורטמונד יכולה להסתכל לבאיירן בעיניים. ג'יידון סאנצ'ו מסוגל להיות הכוכב הגדול ביותר של הליגה, לצד לבנדובסקי וגנאברי. פאקו אלקאסר הוא סקורר אימתני כאשר המוזה נחה עליו. עם מרקו רויס, יוליאן בראנדט, טורגן הזאר, וגם מריו גצה, העושר בחלק הקדמי עוצר נשימה. לדורטמונד מערך יציב וקבוע, עם חוליית קישור מרכזי מאורגנת, ויש גם מגוון שחקני אגף שמסוגלים למלא עמדות הן בהגנה והן בהתקפה – רפאל גריירו ואשרף חכימי. לפיכך, הסגל בהחלט ראוי לתת פייט רציני מאוד לבאיירן, בדיוק כמו בעונה שעברה.
הבעיה עלולה להיות מנטלית. סף השבירה של דורטמונד נמוך יחסית, היא נוטה לאבד נקודות מול יריבות נחותות כאשר הניצחונות כבר נראים בכיס, ולראיה שלוש תוצאות 2:2 רצופות שהושגו לא מכבר – שתיים מהן בגלל שערים עצמיים בדקות האחרונות. פאבר הוא מאמן מוכשר ומבריק, אך מספרים שהוא מאבד בטחון עצמי ברגעי משבר, והתחושה הזו עוברת לשחקנים. אוהדי הכדורגל הנייטרלי יתמכו בדורטמונד בגלל הסגנון הכייפי, ויקוו כי הסוגיות הפסיכולוגיות לא יפריעו לה.
יצליח להתגבר על הבעיה המנטלית? מרקו רויס (Gettyimages)
בורוסיה מנשנגלדבאך
המובילה המפתיעה טיפסה העונה לבדה לפסגה לראשונה מאז 1984, ומרגישה על הגל. האוהדים לא ציפו לכך אחרי ההחלטה השנויה במחלוקת להעזיב את המאמן דיטר הקינג אשר נתפס כמיושן ומשעמם, אך קפדן וטקטיקן בחסד. במקומו, הימרו הסייחים על מרקו רוזה הצעיר שהתחשל במשך שנתיים בזלצבורג, ובשלב זה נראה כי האומץ משתלם. רוזה הרבה יותר הרפתקן באופיו בהשוואה להקינג, וסגנונו מתאים לסגל היצירתי שהתגבש. המגן האוסטרי שטפן ליינר הוא תגלית אדירה על הקו, פטריק הרמן פורח מחדש, וגם הרכש הצרפתי החדש מרקוס טוראם – בנו של ליליאן האגדי – מתחיל להתאקלם, גם אם יש ספקות לגבי המנטליות שלו.
גלדבאך עשויה להוות גורם משמעותי בצמרת אם המומנטום יימשך, אך מדובר ב"אם" גדול מאוד. הסגל שלה קצר יחסית, פציעות של שחקני מפתח עלולות להיות קטסטרופליות, והחוסן המנטלי של רוזה טרם עמד למבחן. זו יכולה להיות עונה היסטורית, אך גם תיתכן התרסקות מפוארת, והתבוסה הביתית 4:0 לוולפסברגר האוסטרית הקטנה של שון וייסמן בליגה האירופית מעידה על כך.
לייפציג
החבורה של רד בול דווקא מצטיינת מאוד בעומק הסגל, בניגוד לגלדבאך. למאמן יוליאן נאגלסמן מגוון נפלא של שחקנים לרוטציה בכל עמדה, הוא יכול להתאים מערכים ליריבות השונות, ובתסריט מסוים לייפציג עשויה להוות איום ממשי מאוד על באיירן. יש לה סקורר מחונן בדמותו של טימו ורנר. יש לה שני שחקני הרכב נוספים בנבחרת גרמניה – המגנים לוקאס קלוסטרמן ומרסל האסטנברג. מרסל זאביצר החל את העונה מצוין (וגם נבחרת ישראל יודעת זאת), וגם אמיל פורסברג חוזר בהדרגה למיטבו. כאשר הכל מתחבר, לייפציג היא מכונה קטלנית – קחו, למשל, את הנצחון 1:6 בוולפסבורג בגביע ביום רביעי האחרון.
כאשר הכל מתחבר, לייפציג היא מכונה קטלנית (Gettyimages)
נאגלסמן הוא מוח מבריק, ואולי הנס אף השתוקק להחתימו בבאיירן ב-2018, לפני שקרל-היינץ רומניגה ניצח בקרב הפוליטי בתוך המועדון והנחית את קובאץ'. יש שיגדירו אותו כמאמן המוכשר ביותר בגרמניה כיום, והקבוצה מסתגלת לשיטותיו במהירות. קשה מאוד לדעת בשלב זה אם לייפציג מסוגלת להיות יציבה מספיק, אך לא מופעל עליה לחץ מצד האוהדים, והשקט התעשייתי עשוי לפעול לטובתה.
וולפסבורג
מבחינת איכות הסגל נטו, הזאבים לא מספיק טובים כדי להיאבק על הכתר, אבל כדאי לקחת בחשבון את ההיבט המנטלי. ב-2009 זכתה וולפסבורג באליפות כנגד כל הסיכויים, ושחקני הסגל הנוכחי יכולים להאמין שההיסטוריה מסוגלת לחזור על עצמה. הרי גראפיטה הברזילאי, מגיבורי הזכיה ההיא, כבר הגדיר את ואוט וחהורסט ההולנדי כיורשו של עמיתו דאז אדין דז'קו. וחהורסט הוא באמת סקורר יוצא דופן שמפגין נחישות והקרבה. וזו קבוצה בצלמו – לא נוצצת, אך יעילה ומפיצה המון אנרגיות חיוביות.
לא לחינם וולפסבורג היא היחידה שטרם הפסידה העונה בליגה. המאמן האוסטרי החדש אוליבר גלאסנר דוגל קודם כל במשמעת וארגון. הזאבים אמנם קיבלו שישייה מלייפציג בגביע, אך בליגה ספגו פחות במצטבר – חמישה שערים בלבד ב-9 משחקים, וזהו באופן טבעי מאזן ההגנה הטוב בגרמניה. לוח המשחקים היה נוח יחסית מבחינתם, והזאבים ייבחנו במפגשים מול כל יריבות הצמרת עד ליציאה לפגרת חג המולד. אם יישארו קרוב לפסגה עד אז, הם יהיו מסוכנים.
הקבוצה היחידה שטרם נוצחה העונה בבונדסליגה. וולפסבורג (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?