ברביעי, קצת לפני חצות היום, התכנסו חברי מרכז מכבי המכהנים בהנהלת ההתאחדות לכדורגל. מולם עמד יעקב שחר, שאינו חבר הנהלה, אבל מי שמכונה "שמעון מזרחי של הכדורגל". כלומר, מי שההשפעה שלו על מקבלי ההחלטות היא משמעותית, ולאו דווקא רק במרכז מכבי. שחר הודיע לנוכחים כי הוא תומך במועמדותו של חסון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, וכי הוא היה מציע לנוכחים לצאת ולהצביע עבורו.
לא כולם הקשיבו לו, רובם כן. הליך הבחירה היה עקום בלשון המעטה, ומלבד העתירה שהגיש חבר ההנהלה בדעה מייעצת, עו"ד שמעון טננבלט, היו התנגדויות בקרב חברים ממרכז מכבי וכן החברים במרכז בית"ר, אותם כלל לא ספרו בהליך הבחירה. לטענת המתנגדים, חסון נבחר מבלי שניסה לשכנע את חברי ההנהלה בצדקת דרכו או לפרוס בפניהם משנה כלשהי. חייבים לציין כי דרך קבלת ההחלטות בהפועל ובמכבי רחוקות מלהיות זהות, ומכאן צמחה המתיחות.
הליך הבחירה עצמו הרים לא מעט גבות. תחילה דובר כי מ"מ היו"ר, דודי גיל, יתפטר מתפקידו כדי לפנות מקום לחסון, שכן התקנון אוסר על בחירת יושב ראש להנהלה שאינו חבר הנהלה. אך כיוון שגיל היה צריך לנהל את הישיבה, התפטר במקומו נציג הפועל אשקלון, צ'יקו מגיה, שצפוי לחזור בישיבת ההנהלה הבאה במקומו של גיל. מבולבלים? גם אנחנו.
הציע לנוכחים להצביע עבור חסון. יעקב שחר (עדי אבישי)
מהישיבה נעדר עו"ד מורן מאירי, שרצה מאוד שיורם באומן יהיה יו"ר ההתאחדות – אותו באומן שהריץ למשרת יו"ר מנהלת הליגה הראשון. חסון, שהגיע מהמגזר הפרטי, היה המנכ"ל הראשון של מנהלת הליגה, ולזכותו נזקף הסכם המיליונים שהכניס לקבוצת ליגת העל והליגה הלאומית נתחים יפים ממכירת זכויות השידור. כשעזב באומן את המנהלת לטובת משרה הקשורה בחברת "דלק" בבעלותו של יצחק תשובה, הוא משך לאחר מספר חודשים את חסון לעבוד אצלו. עכשיו מצאו השניים את עצמם מתחרים זה בזה, בהרצת עסקנים, על תפקיד יו"ר ההתאחדות.
חשוב לציין: חלוקת הכוחות בין הפועל למכבי בהתאחדות אינה שוויונית. להפועל יש 17 חברים בהנהלה, למכבי רק 11. ברור היה כי מרכז הפועל צפוי למנות לתפקיד אדם מטעמו (חסון הוא אוהד מוצהר של הפועל ת"א) בעוד שמכבי ינסו להריץ מועמדים מטעמם, כמו למשל גבי אשכנזי או יוחנן דנינו – ואפילו איתן כבל, שהוצעו לתפקיד בעבר ובהווה. בהליך הבחירה הנוכחי ערבבו העסקנים הקבועים, אבל כשהסתמן מאבק מר, הועלתה הצעת פשרה ולפיה ימליץ באומן עצמו לחסון לקחת את התפקיד.
העובדה כי אנשי הפועל הטיסו אתמול מהספורטיאדה באילת חמישה חברי הנהלה כדי להצביע וכי נרשמו חמישה מתנגדים – אירוע חסר תקדים – ממחישה כמה הבחירה בחסון מתחילה ברגל שמאל.
חסון מגיע להתאחדות לכדורגל שהיו"ר הקודם שלה, שינו זוארץ, הודיע על התפטרותו כבר לפני עשרה חודשים, הגם שהתבקש להמשיך בתפקידו כמה חודשים נוספים. לאחר ההתנתקות ממנהלת הליגה שחולשת על ארגון הליגות המקצועניות, נותרו בידי ההתאחדות נבחרות הייצוג, הליגות החובבניות ובעיקר הנוער והנשים שמשוועות לפיתוח. העובדה שצריכה להטריד כאן היא שבלובי לבחירת חסון משכו בחוטים, מלבד שחר, גם מקבילתו מהפועל, אלונה ברקת. מדובר בשני בעלים המייצגים קבוצות מקצועניות, לאמור: להתאחדות אין כאן עצמאות מוחלטת.
אין ולא תהיה עצמאות מוחלטת (ההתאחדות לכדורגל)
ייאמר מיד: לחסון אין כרגע שום אג'נדה. לא עמדה ברורה בעניין שינוי מבנה הליגות (עניין שיעלה לדיון במהלך העונה הקרובה), לא הארכת חוזהו של המאמן הלאומי אנדי הרצוג, ואפילו לא הכנסת כסף גדול מגופים עסקיים להתאחדות לכדורגל, כפי שעשה גם במנהלת. חסון אמר – ולא שיקר – לכל מי שרצה לשמוע אותו בימים האחרונים, כי הוא מעוניין ללמוד את הנושאים ורק אז לגבש מסקנות, וזאת גם הסיבה האמיתית לדחיית ההחלטה בעניין המשך דרכו של הרצוג.
חסון יהיה חייב לעסוק עד לסיום הקדנציה הראשונה שלו – בעוד שנתיים וחצי – בשיפור התשתיות של הכדורגל הישראלי ובגיוס כספים או משאבים לעניין. לא מדובר רק במתקנים, אלא בהגדלת כמות הכדורגלנים בישראל, כמות שנופלת משמעותית ביחס למדינות בסדר גודל זהה לישראל. חסון יהיה חייב למצוא דרך להגדיל את הכמות ולשפר את איכות המאמנים בדרגים הנמוכים מבלי לפגוע כלכלית בקבוצות ותוך גיוס משרדי ממשלה לצורך עניין. מדובר באופרציה שטרם נעשתה כמוה, בוודאי במציאות הפוליטית הכאובה בישראל. וכמובן – להכשיר מנהלים לכדורגל הישראלי, הסובל מבעיות קשות בתחום. זו משימתו האסטרטגית העיקרית. תשתית: כסף, מתקנים, מאמנים ומנהלים.
ברמה האופרטיבית יצטרך חסון לעגן את סמכויותיו של וילי רוטנשטיינר, איש מקצוע מעולה, שבהיעדר יו"ר קבוע התנהל ללא פיקוח. רוטנשטיינר יצטרך להמשיך ולפתח את נבחרות הייצוג, עם דגש על הנבחרות הצעירות, ולא מן הנמנע כי חסון יקבל את ההמלצות סביבו ויאפשר להרצוג להמשיך ולאמן את הנבחרת הבוגרת עד לסיום מוקדמות מונדיאל 2022.
חסון יצטרך במהלך כהונתו להתמודד מול מנהלת הליגה – ארגון שעמד בראשו – כדי לשמור על האינטרסים של הקבוצות הקטנות, ויתכן כי יתחרה על אותם משאבים מול ארגון הקבוצות המקצועניות. גם כוונותיה של עיריית רמת גן להרוס את אצטדיון רמת גן, מבנה בתוכו ממוקמים משרדי ההתאחדות לכדורגל, עלולה להדיר שינה מחסון, שמקבל התאחדות שהתייעלה בשנים האחרונות וסגרה גירעונות כבדים.
אותן הבעיות שהגבילו את סמכויותיו של קודמו, זוארץ, וזירזו את התפטרותו, יגיעו גם לפתחו של חסון. איך יעמוד מולן? לא ברור. חסון אינו פקיד, הוא מנהל. בכל מקרה, בניגוד לעופר עיני שנחת אל ההתאחדות כאילו ממאדים, חסון מגיע לתפקיד ללא רקע עסקני, אבל כמי שכבר השתפשף במנהלת הליגה ומכיר את הכדורגל – ובעיקר את העוסקים בו. מתחייבת פה, במידה רבה, ברכת הצלחה.
חסון אינו פקיד, הוא מנהל (ההתאחדות לכדורגל)
מה דעתך על הכתבה?