הקפטנים של ארסנל לא בדיוק הצטיינו במנהיגות. וויליאם גאלאס בייש את הפירמה, ססק פברגאס ורובין ואן פרסי דרשו לעזוב, ואז הגיעה התקרית המביכה עם לורן קוסיילני אשר סירב להצטרף למחנה האימונים בקיץ האחרון במחאה על סירוב ההנהלה לשחררו מהחוזה ללא תמורה. הבלם הצרפתי נמכר לבסוף לבורדו, כפי שרצה מלכתחילה, והפרידה העגומה הבהירה עד כמה המועדון חולה. קוסיילני חייב לשאת בחלק מהאחריות, אך רובה נופלת על הבוסים שלא דאגו לקרוא את הכתובת על הקיר ולמנוע את המשבר. זה לא היה מורכב במיוחד – עניין של רצון טוב. כי הרי קוסיילני היה שחקן נאמן למופת, וההחלטה להעניק לו את סקט הקפטן לא הוטלה בספק. ואולם, אחרי שנטש, הצורך לבחור במחליף ראוי שנמצא בקונצנזוס היה קריטי – וארסנל כשלה לחלוטין במשימה.
אמרי התלבט ארוכות לגבי זהות הקפטן החדש, וההכרזה נדחתה לסוף ספטמבר, אך הדרך הייתה שנויה במחלוקת – ג'אקה נבחר בהצבעת שחקנים, והמנ'ר היווה על פניו רק חותמת גומי. אין ספק כי הקפטן חייב ליהנות מאמון חבריו לקבוצה. זהו תנאי הכרחי, ובלעדיו לא ניתן לקיים מערכת יחסים תקינה בחדר ההלבשה. עם זאת, זה לא התנאי היחיד. קפטן טוב לא רק נערץ על ידי השחקנים, אלא גם משמש דוגמא אישית, ובמקביל משדר על אותו גל עם הקהל. בשני היבטים אלה, ג'אקה לא ענה על דרישות הסף באופן מובהק מלכתחילה, ולכן מינויו הזמין מראש צרות.
גרניט ג'אקה. הפרשה האחרונה עלולה לדרדר את המועדון לתהום (Alex Morton/Getty Images)
מדוע לא כל האוהדים מסמפטים את השווייצרי, בלשון המעטה? כי הוא מותג, לא דווקא באשמתו, כיורש פוטנציאלי לפטריק ויירה כאשר הוחתם מבורוסיה מנשנגלדבאך בקיץ 2016. מאז עזב הצרפתי האגדי ליובנטוס ב-2005, מחפשים בצפון לונדון את האיש שיוכל להיכנס לנעליו, וזו הסוגיה המרכזית ביותר בהפיכתה של ארסנל מווינרית בנשמה ללוזרית סדרתית. ג'אקה, קשר מרכזי לוחמני שאוהב לתקל אך ניחן גם בראיית משחק משובחת ובמסירה נהדרת, היה אמור לכאורה לפתור את הבעיה. זה לא קרה, ותגובת האוהדים הייתה אינסטינקטיבית. כגודל הציפיות – כך גודל האכזבות.
כי אמנם ג'אקה הוא שחקן עם מגוון איכויות, אך הוא אינו מנהיג במגרש. בדיוק להיפך – הוא אינו יציב מספיק, נוטה לאבד ריכוז על הדשא, מבצע לעתים תכופות עבירות מטופשות במיוחד, ומשדר פאניקה. לצד משחקים מצוינים, יש לו פאשלות רבות. ואי אפשר להקביל אותו ל-ויירה אפילו כבדיחה. ואז, בקיץ 2018, הגיעו לאיצטדיון האמירויות שני קשרים מרכזיים צעירים עם פוטנציאל גבוה במיוחד. לוקאס טוריירה האורוגוואי ומתיאו גנדוזי הצרפתי עדיין לא לגמרי בשלים, אך קל לראות שהם מסוגלים לטפס לגבהים ולהפוך לכוכבים בקנה מידה עולמי. בניגוד לג'אקה, הם גם משדרים תשוקה בכל רגע נתון. החיבור שלהם עם הקהל מושלם, ורוב האוהדים רוצים לראות אותם על הדשא. שיתוף הפעולה הזה עשוי להוות בסיס לצמיחת הקבוצה. אלה המועמדים האמיתיים לתפקיד הקפטן בעתיד הקרוב.
ואם זה המצב, ג'אקה נתפס במהלך השנה האחרונה כמכשול. כאשר הועדף השווייצרי בהרכב על פני טוריירה או גנדוזי, ראו בכך האוהדים שגיאה מצד אמרי. מבחינת הקהל, ג'אקה צריך בעיקר לשבת על הספסל וכך גם אפשר למזער את הטעויות שהוא עושה על המגרש. בחירתו לתפקיד הקפטן מקבעת, כמובן, את מקומו בהרכב דווקא, ולכן היא לא התקבלה בעין יפה. הענקת הסרט לדמות הלא נכונה העצימה את המתיחות, ואפשר היה לצפות לפיצוץ. הוא הגיע, לצערם של התותחנים, אפילו מוקדם מהתחזיות הפסימיות ביותר.
לוקאס טוריירה. בניגוד לשווצרי, משדר תשוקה בכל רגע נתון (AFP)חודש בלבד חלף מאז ההכרזה של אמרי, וג'אקה ספג שריקות בוז צורמות כאשר הוחלף במשחק נגד קריסטל פאלאס ביום ראשון האחרון. האם הקהל החל לשרוק לפני שזרק את הסרט בהפגנתיות לעברו של פייר-אמריק אובמיאנג או רק אחרי האקט המזלזל הזה? קשה לתת את התשובה המדויקת, אך השניות שלאחר מכן יגדירו את כל העונה האומללה הזו. על אף שהתוצאה עמדה על 2:2, והיה צורך לבצע את החילוף במהירות האפשרית, בחר ג'אקה לרדת מהדשא באיטיות – והשריקות התגברו.
השווייצרי הביט לעבר האוהדים, הרים את היד לאוזנו, והקניט אותם. לאחר מכן, קילל אותם. בהמשך אף זרק את החולצה על הרצפה בדרכו לחדר ההלבשה. גם לשחקן רגיל אסור להתנהג כך, ללא קשר ליחס שהוא מקבל מהיציעים. כאשר מדובר בקפטן, הרי שזהו פשע נגד המועדון. פיגוע תדמיתי בקנה מידה מפלצתי.
ומאז, העסק רק הולך ומסתבך. אמרי טען בראיון אחרי שריקת הסיום כי ג'אקה שגה, אך המועדון טרם נקט בצעדים משמעתיים נגד השחקן, ולא ברור אם יש כוונה לשלול ממנו את סרט הקפטן. המנג'ר ביקש מהשווייצרי להתנצל בפני האוהדים באופן מסודר, אבל השחקן סירב בתוקף – והותיר דווקא את הבאסקי לבדו אל מול המצלמות. כעת מספר המאמן שהמנהיג שלו שבור ומדוכא, אולם זה רק מגביר את הכעס הציבורי כלפיו. ואם זה לא מספיק, ג'אקה מנסה לעורר פרובוקציות באופן עקיף. כך, למשל, הוא שינה את תמונת הפרופיל בחשבון אינסטגרם, וכעת הוא מופיע שם בחולצת הנבחרת ולא בחולצת ארסנל. הרמז המתסיס חד וברור.
אונאי אמרי. דרך בחירת הקפטן הייתה שנויה במחלוקת (Gettyimages)
המצב אליו נקלע המועדון מורכב שבעתיים לאור הדיווחים על התמיכה שמגלים השחקנים בקפטן. רבים מכוכבי ארסנל הגיעו עד ביתו של ג'אקה כדי לתמוך בו לאחר התקרית, והאחווה הזו דווקא לא מבשרת טובות. אם החלטת ארסנל להעניש את הקפטן תוביל למרד בחדר ההלבשה, הכל יתפרק. מנגד, היעדר תגובה הולמת תוביל באופן בלתי נמנע להסלמה ביחסים בין האוהדים למועדון. האם יש בכלל דרך נכונה ויעילה לפתרון את המשבר?
כל זה לא היה מתרחש לו ג'אקה לא היה מקבל את הסרט מלכתחילה. מרטין קיאון, הבלם האגדי מהסגל המצליח בעידן ויירה ותיירי הנרי, הצהיר: "זו היתה טעות לתת לשחקנים לבחור את הקפטן". לא בטוח שהוא צודק לחלוטין, ומדובר דווקא בהליך מקובל במועדונים שונים, אך האמת נמצאת באמצע. אפשר לתת לשחקנים לבחור, אבל מתוך רשימה שמגיש המנג'ר – ושמו של ג'אקה לא היה צריך להיות ברשימה זו לאור בעיותיו עם הקהל. כעת, עלול אמרי עצמו לשלם במשרתו על המחדל, ואולי רק עזיבתם של המנג'ר והקפטן יסלול את הדרך לריפוי הפצעים. בינתיים, עלולים האוהדים לבהות הערב באוזיל עם הסרט, ולהרהר כיצד הגיע מועדונם למצב כה מביך.
View this post on Instagram
It's hard being Arsenal captain
A post shared by Bleacher Report Football (@brfootball) on
מה דעתך על הכתבה?