Sport1 Banner

שבה את לבם: אנדריי שבצ'נקו הצליח לאחד את אוקראינה

אנדריי שבצ'נקו
אנדריי שבצ'נקו | Claudio Villa/Getty Images

החלוץ האגדי זכה להגשים את אחד משני חלומותיו כבר בראשית קריירת האימון, כשקיבל את הנבחרת בסיום יורו 2016, אולם כשל במשימה להעפיל למונדיאל והקולות להדיחו נשמעו. שנתיים לאחר מכן, מדינה שלמה חוששת שיעזוב

(גודל טקסט)

בדיוק לפני שנתיים, אחרי כישלון ההעפלה למונדיאל ברוסיה, ערך אתר האינטרנט המוביל באוקראינה משאל לגבי עתידו של המאמן הלאומי אנדריי שבצ'נקו. הוא לא הניב תוצאה חד משמעית – כמחצית מהעונים סברו כי יש להשאירו בתפקיד, כמחצית הניחו כי עדיף לפטרו.

"שבה" אולי היה אגדה ככדורגלן, אך מינויו למאמן הנבחרת ב-2016 ממש לא נתפס כטבעי. אוהדים פקפקו בכישוריו המקצועיים והתוצאות בקמפיין הראשון רק העצימו את הספקות. אוקראינה אפשרה לאיסלנד וקרואטיה לעלות על חשבונה, ולא הציגה סגנון יציב כלשהו.

לכן נשמעו קולות להדיחו, אך מומחים לא מעטים גרסו כי חייבים להעניק לו שקט תעשייתי. מאמן שחטאר דונצק דאז, פאולו פונסקה, הצהיר: "שבצ'נקו אינו קוסם, ולא פשוט לבנות את היסודות. לוקח זמן להבין את השחקנים וליצור שיתוף פעולה פורה, והרי למאמן הנבחרת יש מעט זמן כי הוא מקבל את חניכיו לימים ספורים לפני כל משחק. הוא האדם הנכון במקום הנכון, ויש לו צוות מקצועי מצוין, אך נדרשת סבלנות. 'שבה' עשה עד כה עבודה נהדרת, והיא תניב פירות".


שבצ'נקו. עבר דרך מאתגרת (SERGEY BOBOK/AFP via Getty Images)

והנה לכם – פונסקה אמנם עבר הקיץ לרומא, אך כולם מסכימים כי הנבואה שלו התגשמה, והדאגות של האוהדים השתנו. פעם הם חששו כי שבצ'נקו לא מתאים לאתגר, עכשיו הם מפחדים שיברח להם מתחת לאף ויסכים להצעה של מילאן, אם וכאשר תגיע. בימים אלה, כאשר אוקראינה הבטיחה מעשית העפלה ליורו 2020, החזרה המרגשת לסן סירו במהלך העונה ממש לא עומדת על הפרק, אך היא עשויה להיות רלוונטית ביותר בתום אליפות אירופה בקיץ. הצד האדום-שחור של מילאנו עוקב בבהלה אחרי מינוי אוהד אינטר שרוף אחד, סטפאנו פיולי, במקומו של אוהד אינטר שרוף אחר, מרקו ג'מפאולו. מה יכול להיות הגיוני יותר משובו של האיש שהיה ונשאר מילאן בלב ובנשמה?

שבצ'נקו הצהיר עוד ב-2013, אחרי שתלה את הנעליים: "החלום הוא לאמן בבוא העת את מילאן ואת אוקראינה". הוא הגשים את מחציתו מוקדם מהצפוי, אך כעת – עם לא מעט מזל – הוא לוקח צעד ענק קדימה גם לעבר הגשמת המחצית השניה. למה מזל? כי התוצאות של אוקראינה בקמפיין המוקדמות הנוכחי נראות על הנייר מרשימות קצת יותר מאשר במציאות. המאזן עומד כעת על חמישה ניצחונות ותיקו בשישה משחקים, עם 11 שערי זכות ושער חובה בודד אחד. עם זאת, ארבע מתוך קרבות אלה התקיימו מול יריבות נחותות בהגדרה, לוקסמבורג וליטא – ובאחד מהם היתה קרובה אוקראינה לפיאסקו סנסציוני.

היה זה בשלהי מרץ, כאשר האוקראינים התארחו בלוקסמבורג בתום 0:0 הירואי בפורטוגל בזכות הצטיינותו של השוער אנדריי פיאטוב. הפתיחה החיובית גרמה לשאננות
מסוימת, וממש על סף השריקה לסיום עמדה התוצאה על 1:1. היא אף היתה מוצדקת לחלוטין – ללוקסמבורג היו יותר בעיטות למסגרת, אחוז הדיוק במסירות היה דומה, ובאופן כללי נראתה המארחת הקטנה מסוכנת יותר. אז שאז, עמוק בזמן הפציעות, כבש ז'רסון רודריגס שער עצמי והעניק את הנקודות לחבורה של שבצ'נקו. אוקראינה ניצלה ממבוכה גדולה ומאז לא הסתכלה לאחור.


שחקני אוקראינה במפגש בפורטוגל. הרבה השתנה (PATRICIA DE MELO MOREIRA/AFP/Getty Images)

ביוני היה המזל שוב לצידה, כי סרביה הגיעה לקייב במצב מפורק, עם המאמן מלאדן קרסטאיץ' לקראת פיטורים. האוקראינים ניצלו את סף השבירה הנמוך של היריבה כדי לפרק אותה 0:5, לחגוג את אחד הניצחונות המפוארים בתולדותיהם ולהבין כבר אז שהדרך ליורו סלולה לחלוטין. היה רק צריך להשיג את מלוא הנקודות במשחק הביתי מול לוקסמבורג ובצמד המפגשים מול ליטא החלשה.

הדבר הושג ללא בעיות, והביטחון העצמי שמצאו השחקנים בזכות החמישייה לרשת סרביה איפשר להם גם לעשות זאת בסטייל. הקהל התאהב בגישה ההתקפית של שבצ'נקו, והגאווה גדולה. השחקנים בצהוב מצליחים לשפר את מצב הרוח במדינה השרויה במשבר פוליטי וכלכלי מתמשך לאור מלחמת אזרחים במזרחה.

המלחמה הזו אף העצימה והעמיקה בתחילתה את העוינות בין נציגי שחטאר דונצק ודינמו קייב בסגל – הרי היריבות הזו הייתה טעונה תמיד ממילא. שבצ'נקו, המזוהה באופן מוחלט עם דינמו, השכיל לאחד את חדר ההלבשה המפולג, וזה ההישג המרכזי ביותר בקדנציה שלו. למתבונן מבחוץ נראה כי הנבחרת מלוכדת וממוקדת במשימה, וגם השחקנים מרבים להתבטא כך. על מנת לא לעורר מחלוקת, בחר שבצ'נקו לא לזמן את הבלם האיכותי ביותר יארוסלב ראקיצקי לאחר מעברו לזניט הרוסית. זה לא בהכרח נכון מקצועית, אך מונע בעיות פוליטיות.

לניפוי הוותיקים ההדרגתי הייתה תרומה משמעותית לכך. היו שביקרו את שבצ'נקו וטענו כי הוא לא מעוניין לעבוד עם אלה ששיחקו איתו על הדשא, תוך העדפת צעירים חסרי ניסיון, אך המדיניות הזו הוכיחה את עצמה בטווח הבינוני. הכוכבים העולים, כגון אלכסנדר זינצ'נקו, ויקטור ציגנקוב, רומן מלינובסקי ורומן יארמצ'וק הפכו לכוכבים בולטים בסגל, ומגדירים במידה לא מבוטלת את אוקראינה החדשה. גם הביקורת לא הייתה נכונה בהגדרה, כי פיאטוב, אנדריי יארמולנקו, טראס סטפאננקו ויבגני קונופליאנקה, אשר שיתפו במשך השנים פעולה עם שבה כשחקן, עדיין שם. רק הגורמים הבעייתיים, כגון החלוץ יבגני סלזניוב, סולקו.


שבצ'נקו. רק הגורמים הבעייתיים מצאו את עצמם מחוץ לסגל (AFP)

עדיין מוקדם מאוד לדבר על אוקראינה במונחים של נבחרת איכותית באמת, אבל היא נמצאת בתנופה, וגם הסגנון שלה התייצב. 3-3-4 הרפתקני למדי של שבצ'נקו מאפשר משחק מהיר עם שימוש יעיל באגפים, והמאמן מצהיר: "לא להתבצר בבונקר מול אף יריבה. חייבים לנסות לשלוט במתרחש על הדשא".

ההבטחה הזו תעמוד למבחן באליפות אירופה עצמה, כי אוקראינה כבר שם. רק הפסד לפורטוגל ותבוסה בהפרש 6 שערים בסרביה ימנעו זאת – וברור שתבוסה כזו בלתי אפשרית. לכן, כאשר יארחו את הפורטוגלים הערב, יהיו האוקראינים משוחררים מלחצים וינסו להשיג תוצאה מצוינת כדי להבטיח את המקום הראשון. תיקו ישלח אותם לחגיגות העפלה בכל מקרה באופן סופי ומתמטי.

ואז יתנפה שבצ'נקו לאליפות אירופה השניה בחייו. בראשונה, אותה אירחה אוקראינה בצוותא עם פולין ב-2012, הוא התעקש לשחק על אף שלא היה כשיר לחלוטין, הבקיע צמד מול שבדיה' אך הודח בשלב הבתים. הפעם, התקווה תהיה ללכת רחוק יותר, ואז לחשוב על האפשרות של מילאן.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי