"נשאר עוד חלום אחד, לצאת לחו"ל. כאדם, כשחקן, זה האתגר שהצבתי לעצמי והוא מקצועי ואנושי נטו. לא קשור לכסף", כתב אתמול. הפוסט באינסטגרם היה מדויק. נקי. אמיתי. הוא היה בעיקר מציאותי ושונה.
דסה רצה לצאת לחו"ל ולא בגלל שהיה לו רע או בגלל שלא העריכו אותו או כי הוא חושב כבר איך יקבל הרבה כסף כשישוב כליגיונר חוזר. דסה רצה חוויה מקצועית אחרת ועל הדרך הראה כמה הוא שונה מהכדורגלן הישראלי הממוצע של ימינו.
על הנייר, הסיטואציה אליה נוחת דסה היא חלומו של כל שחקן. ויטסה מכרה ביום האחרון של ההעברות את ויאצ'סלב קרבאייב לזניט תמורת שמונה מיליון יורו ולא הצליחה למצוא פתרון מיידי, מה שחייב אותה לפנות לשוק השחקנים החופשיים.
View this post on Instagram
A post shared by Football Player ⚽️ (@eli_dasa2) on
המאמן לאוניד סלוצקי לחץ על הבאת מחליף, למו אלאך כמובן הייתה היכרות מוקדמת עם דסה והעסקה נסגרה. הנעליים של קרבאייב אמנם גדולות, אבל התחרות תהיה סבירה. דסה יאבק על מקום בהרכב עם שחקן צעיר בן 21 בשם יוליאן לליפלד. בעונה שעברה לליפלד שיחק כמושאל בליגה השנייה ובסך הכל יש לו בקריירה שבע הופעות בקבוצה הראשונה של ויטסה.
מכאן, שניתן להניח שדסה בא כאופציה הראשונה לעמדה שלו ושהוא ייזרק די במהרה להרכב. זה לא קרה לשרן ייני ובטח לא לדן מורי בקדנציה שלהם במועדון ההולנדי. זה לא קרה להרבה שחקנים אחרים שהתקשו להתמודד עם סיטואציה לא מוכרת של מאבק. "הלב רצה לצאת למסע נוסף, כזה דבר אינו מובטח בו, כזה שרבים שואפים לו ורבים אחרים חוששים ממנו. גם אני", כתב דסה. ועדיין, הוא יודע שנקודת הפתיחה שלו טובה.
המפתח להצלחה מחוץ לישראל, מעבר להתמודדות המנטלית האינדיבידואלית של כל שחקן, היא בבחירת הקבוצה. שחקנים כמו טאלב טוואטחה או עומר דמארי נפלו כי הכניסו את עצמם לסיטואציה חסרת סיכוי במקומות שלא מתאימים להם. דסה הגיע לליגה שמתאימה לו ולקבוצה שצריכה שחקן בעמדה שלו. זו התחלה טובה.
ויטסה הפכה בשנים האחרונות לקבוצת בת לא רשמית של צ'לסי. למרות הניסיונות שלה לנתק את עצמה מההגדרות הללו, היא עדיין נשלטת בידי אנשים המקורבים לרומן אברמוביץ' ובראשם ואלרי אויף. גם העונה, הסגל כולל שני מושאלים של הבלוז – שארלי מוסונדה הבלגי והשוער ג'מאל בלקמן.
יודע שנקודת הפתיחה שלו טובה. אלי דסה במשחקו האחרון במדי מכבי ת"א (דני מרון)
אלאך, בקדנציה השנייה שלו במועדון, ניסה ומנסה להקטין את התלות. הוא הצליח להכניס סכומי העברה גבוהים על שחקנים שהגיעו בעלות נמוכה כמו למשל מילוט ראשיצה שנמכר לברמן, מרבלוס נקאמבה שעבר לקלאב ברוז' וכמובן קרבאייב. הוא ייצר קבוצה תחרותית שאחרי חמישה מחזורים מוליכה את הטבלה ויש לה העונה סיכוי אמיתי אפילו לסיים בטופ 3, אבל גם הוא בסופו של דבר צריך לציית להוראות שמגיעות מרוסיה.
ויטסה לא קונה ביוקר אלא שואלת שחקנים או מחפשת שחקנים חופשיים כמו דסה. היא לא אוגרת צעירים, אלא מביאה מה שהיא צריכה. מכאן שקשה להסתכל עליה כתחנת מעבר מושלמת או כמועדון ששם לו כמטרה להשביח ולמכור. גם האספקט הזה מתאים מאוד לדסה.
המודל הנכון מבחינתו הוא ייני. קפטן מכבי ת"א יצא להולנד בגיל 28. המטרה שלו הייתה ברורה – לחוות כדורגל בצורה אחרת ושונה. הוא עזב את מכבי ת"א בשביל האתגר המקצועי וחזר אליה כשהרגיש שחייו האישיים דורשים מגורים בישראל. "ייני סיפר לי רק דברים חיוביים על ויטסה. שחקנים יכולים להתפתח כאן ושיטת המשחק מתאימה לי", אמר דסה.
המשפט האחרון משקף גישה בריאה וחכמה. דסה בן 26. כמובן שעונה או שתיים טובות יכולות לסדר לו מעבר מסקרן אולי לגדולות של בלגיה או לליגות עם כסף גדול, אבל המחשבה הנכונה יותר היא לתקוע יתד בליגה איכותית ולא לרוץ קדימה במחשבה. אם היפוטתית, דסה יחזור למכבי ת"א בעוד שנתיים או שלוש אחרי ששיחק בוויטסה, הוא מבחינתו ישיג את המטרה לשמה יצא.
הגישה של דסה היא משב רוח מרענן (דני מרון)
משחקי הנבחרת העלו לכותרות מחדש את סוגיית הליגיונר הישראלי ודקות המשחק שלו. המצב – וזה ברור – לא טוב. גם העובדה שדסה כשחקן חופשי (שלא דרש משכורות מטורפות) לא מצא בקלות קבוצה מלמדת על מה חושבים הסקאוטים ואני המקצוע באירופה על הכדורגלן הישראלי באופן כללי.
קשה לישראלים למצוא קבוצה מחוץ לישראל כשאנחנו לא מייצרים הצלחות ברמת הנבחרת והקבוצות שלנו סוגרות שנתיים בלי הופעה בבמות המרכזיות של שלבי הבתים. כמו שדסה בעצמו אמר, לא מעט שחקנים מעדיפים להישאר בנוחות של הכסף הגדול מדי בליגת העל. לא שווה להם לצאת החוצה. על הרקע הזה, הגישה השונה של דסה היא משב רוח מרענן ששוטף חדר סגור ומעופש.
תקשיבו למה שדסה מנסה להגיד. הליגה ההולנדית טובה מליגת העל גם אם המחיר הוא 100 או 200 אלף יורו פחות בשכר. לשחק בהולנד יכול לעזור להתקדמות של שחקן גם אם אין לו סיכוי לעבור בהמשך לאייאקס, פ.ס.וו או לפרמיירליג. לגיטימי לשחקן נבחרת לרצות לצאת בשביל החוויה בלי שנספור לו כאן כמה זמן הוא מחזיק, מתי הוא יחזור ובכמה כסף. במשך קיץ שלם, דסה קרא דיווחים, שמע סיפורים ושתק. התשובה שלו שמה ללא מעט אנשים בכדורגל הישראלי מראה מול הפנים. בתקווה שהיא תייצר גם שינוי משמעותי בחשיבה.
מה דעתך על הכתבה?