האם לואיס אנריקה יחזור לאמן את ספרד? בצל האבל הכבד על מות בתו סאנה בת ה-9, השאלה עדיין לא נשאלת מפורשות באופן טבעי, אך היא בהחלט מרחפת ברקע בעוד הנבחרת מתכוננת לפגוש את רומניה במוקדמות יורו 2020.
הערב רוברט מורנו יערוך הופעת בכורה כמאמן קבוע, בעקבות המינוי שקיבל רשמית מההתאחדות ביוני – וקשה לחשוב על דמות אלמונית יותר, כי אין ולא היה בתולדות הכדורגל העולמי מאמן לאומי שלא שיחק כדורגל כמקצוען וגם לא אימן בעברו אף קבוצה. מורנו הוא הראשון אי פעם. התפקיד העצמאי הבכיר שלו היה לפני יותר מעשור בקאסטלדפלס הזעירה בליגה המחוזית הרביעית, וגם הוא הסתיים בפיטורים מהירים.
את כל ניסיונו צבר איש המקצוע בן ה-41 כעוזרו של לואיס אנריקה. הם נפגשו לראשונה כאשר המנטור הדריך את קבוצת המילואים של ברצלונה, ואילו מורנו עבד במועדון כסקאוט. החיבור היה מיידי, וכאשר קיבל הספרדי את הג'וב המאתגר ברומא ב-2011, הוא הציע לעמיתו הצעיר להצטרף אליו. משם עברו השניים לסלטה ויגו ולברצלונה, ומורנו היה אחראי בעיקר על ניתוחים טקטיים. אף אחד לא הופתע כאשר הוא לוהק גם לצוות המקצועי של הנבחרת כאשר לואיס אנריקה מונה בתום המונדיאל, אך איש לא העלה בדעתו שיקבל את המושכות לבדו. לאור הנסיבות הטרגיות, מרגישים העיתונאים קושי מוסרי לבקר את המינוי, אך האמת הפשוטה ברורה ובוטה – הוא בעייתי מאוד בכל קנה מידה.
רוברט מורנו. מינוי בעייתי בכל קנה מידה (JAVIER SORIANO/AFP/Getty Images)
הוא בעייתי בעיקר כי הנבחרת עוברת תהליך של חילופי דורות. פרישתם של אנדרס אינייסטה, דויד סילבה וג'רארד פיקה אחרי גביע העולם הותירה חלל מנהיגותי עצום בסגל. בפועל, רק סרחיו ראמוס וסרחיו בוסקטס נותרו מהגווארדיה הוותיקה, ואליהם אפשר להוסיף בערבון מוגבל את ג'ורדי אלבה, טיאגו, קוקה ודויד דה חאה. מעבר לכך, יש צורך לבנות סגל חדש, ולמאמן סמכותי יש חשיבות עליונה בתהליך.
גם אנשי התקשורת שמלווים את הנבחרת טרם מסוגלים לומר אם יש למורנו תכונות של מנהיג, אך הרקע הדל שלו הופך אותו אוטומטית לברווז צולע. הנסיבות "היטיבו" איתו, אם מותר להשתמש במנוח כזה בימים אלה, כי השחקנים לא ירשו לעצמם לפקפק בו כעת, אך רשת הביטחון הזו לא תעמוד לרשותו לאורך זמן. הספרדים יעפילו לאליפות אירופה, אולם מידת הצלחתם בטורניר עצמו תלויה במידה רבה בהחלטות המאמן, וממש לא בטוח – בלשון המעטה – כי מורנו הוא האיש הנכון למשימה.
לקראת משחקי המוקדמות ביוני, לואיס אנריקה עדיין לא עזב את תפקידו אלא רק נעדר מהמחנה, ולכן קביעת הסגל התבצעה על ידו. כעת האחריות נופלת כולה על מורנו, ובחירותיו מעלות שאלות מסוימות. דייגו קוסטה וקוקה נותרו בחוץ, גם סנטי קאסורלה שעשה קאמבק מרגש ביוני לא זומן, ואפילו סרג'י רוברטו הרב גוני נופה. תוסיפו לכך את הפציעות של איסקו ומרקו אסנסיו, ותקבלו רשימה עם מספר מצומצם מאוד של שחקנים מנוסים. זה לא בהכרח קשור להצערה, כי הבוס סימן, בין היתר, את דני פארחו בן ה-30 ואת פאבלו סראביה בן ה-27.
סאנטי קאסורלה נשאר בחוץ (Getty Images)
חוסר ניסיונו של מורנו בלט מאוד במסיבת העיתונאים המשמעותית הראשונה שקיים כמאמן קבוע. קחו, למשל, את השאלה לגבי זהות השוער הראשון. קפה הועדף במשחקים הקודמים על פני דה חאה, והעיתונאים הביעו סקרנות לגבי בחירת המאמן נכון לעכשיו. השם שמעו את התשובה הבאה: "אין לנו שוער ראשון קבוע. ננתח את היריבות ונחליט מי ישחק. סביר להניח שכולם יקבלו דקות. בברצלונה, זכינו בתואר כאשר הן מרק-אנדרה טר שטגן והן קלאודיו בראבו שיחקו בין הקורות. התחרות בריאה לכולם".
לא צריך להתעמק כדי לזהות מספר בעיות רציניות בהתבטאות זו. ראשית, היא לא נכונה עובדתית. בעונות 2014/15 ו-2015/16, עליהן מדבר מורנו, דווקא היתה בברצלונה חלוקה ברורה שמנעה תחרות – בראבו שיחק בליגה, בעוד טר שטגן המתוסכל הוגבל למשחקי ליגת האלופות והגביע הספרדי. כלומר, הייתה ודאות מוחלטת במקום חוסר ודאות מוחלט בסגל הספרדי כיום, ולכן הדוגמא שגויה מיסודה.
שנית, אין כל הגיון להקביל קבוצה לנבחרת, כי הדינמיקה בסגלים שונה בתכלית. אפשר לקבוע כי התחרות בריאה, אך הדוגמאות צריכות להישלף מעולם הנבחרות, וזה לא יהיה טריוויאלי. שלישית, השימוש במונח "אנחנו" בהתייחס לברצלונה פסול כאשר מדובר במאמן הנבחרת. מורנו הוא קטלוני, זיהויו עם בארסה אבסולוטי – וזה בסדר, אך אסור לו בתור מאמן לאומי לומר "זכינו" על התארים שהשיג בקאמפ נואו. זה מעורר באופן מיידי, אפילו בתת מודע, התנגדות בקרב כל אנשי ריאל מדריד – כולל השחקנים ובראשם סרחיו ראמוס.
סרחיו ראמוס. יסתדר עם מאמן קטאלוני? (AFP)
אגב, גם האמירה לגבי ראמוס לא היתה חלקה. "נכון לעכשיו, סרחיו יהיה בהרכב, אך אני לא רוצה שיחשוב כי מקומו מובטח. אם לא יפגין יכולת טובה, הוא לא ישחק. יש לנו דור חדש של בלמים צעירים, ולא מדובר רק בפרטנר אחד לראמוס אלא במגוון של שחקנים שיקבלו הזדמנויות. מצוין עבורם לקבל מדריך כמו סרחיו, אבל הוא צריך לדעת שיש לו תחרות, ואדרוש ממנו יותר מכולם", אמר מורנו. אין שום פסול באמירה זו, והיא בהחלט מוצדקת, אך רצוי למאמן חסר ניסיון לומר זאת לקפטן בארבע עיניים מאשר לערער את מעמדו פומבית – כי הרי אין לדעת כיצד יגיב ראמוס לשינוי במעמדו.
אולי מדובר בדקויות, אך דקויות כאלה חשובות כאשר מדובר בנבחרת, והאמת צריכה להיאמר – מבחינת קורות החיים אין דבר שמצדיק את העברת השרביט לרוברט מורנו. הוא קיבל את הג'וב כי בהתאחדות לא ידעו את משך היעדרותו של לואיס אנריקה, אך רצו לשחרר אותו למשפחתו ולמנוע חוסר ודאות. הבחירה במורנו לא נועדה ליצור המשכיות, אלא בעיקר לאפשר ללואיס אנריקה לחזור בכל עת שירצה. וכך אמר מורנו בעצמו: "אשמח לזוז הצידה אם וכאשר חברי יבחר לשוב".
לואיס אנריקה. ספרד מחכה לו (Getty Images)
ההחלטה בנושא נמצאת באופן בלעדי אצל לואיס אנריקה, וברור כשמש שהוא לא ייצא לפנסיה בגיל 49. הוא עשוי לשוב לנבחרת בעיתוי שיבחר לנכון אחרי שיתאושש מנטלית מהטרגדיה הקשה. אם יבחר לא לעשות זאת, תונח בפני ההתאחדות דילמה לא פשוטה לגבי המשך העסקתו של מורנו לקראת אליפות אירופה. לתוצאות במשחקים עד אז תהיה השפעה גדולה מאוד על עתידו. אם ימעד, התקשורת לא תטפל בו עוד בכפפות משי.
כבר ביוני כתב פרשן מארקה חבייר אמארו: "מצטער שהדעה הזו לא יכולה להיות פופולרית כרגע, אבל ספרד זקוקה למאמן ראשי אמיתי". האתגר של מורנו יהיה, אם כך, להוכיח שהוא בכל זאת איש מקצוע אמיתי שראוי לצ'אנס אם לואיס אנריקה לא יחזור – והמבחן הראשון יהיה הערב בבוקרשט.
מה דעתך על הכתבה?