זה היה בסוף הקיץ: מה קורה לנבחרת ישראל כשהיא משחקת בספטמבר?

העובדות היבשות מכאיבות. מאז החלה לשחק באירופה שיחקה נבחרת ישראל ב-13 קמפיינים (לא כולל הנוכחי). כל הקמפיינים השתרעו על פני שתי עונות, שב-12 מהן החלה העונה השנייה במשחק בתחילת ספטמבר או סוף אוגוסט. המאזן במשחקים אלה: שמונה הפסדים, שלוש תוצאות תיקו וניצחון בודד – על אנדורה החלשה במוקדמות יורו 2016.

צריך להעמיק: בשבעה משחקים בפתיחת העונה השנייה של המוקדמות ישראל אפילו לא כבשה שער, בשלושה משחקים היא הפסידה בבית 1:0. מול לטביה במוקדמות מונדיאל 2010, מול יוון במוקדמות יורו 2012 ומול מקדוניה במוקדמות המונדיאל האחרון. כן כן, ממש כך: נבחרת ישראל חוזרת מפגרת הקיץ רע מאוד. עד כדי כך היא חוזרת רע, שהיא הפסידה בבית ללטביה ומקדוניה וסיימה בתיקו עם אזרבייג'ן – נבחרות שבעבר לפחות היו מתחת לרמתה.

נדמה כי הדיסוננס המובהק ביותר בין סוף עונה לתחילת עונה היה במוקדמות יורו 2000, מהן העפילה הנבחרת לפלייאוף. היא ניצחה ביוני 0:5 את אוסטריה ואחרי פחות משלושה חודשים הפסידה בקפריסין.

זהבי אחרי אותו הפסד למקדוניה. מה קורה שם בפגרה? (ערן לוף)

מה בעצם קורה שם בפגרה? בדיוק מה ששואלת את עצמה מכבי ת"א, שלקחה אליפות ב-31 הפרש במאי ועפה מאירופה אחרי שני הפסדים לסודובה באוגוסט. זו לא רק ההפסקה, זו גם ההתנעה וההתאמה בין שחקנים שמתחילים עונה עם כולם לכאלה שמצטרפים.

נבחרת היא כמו קבוצה. היא משחקת בליגה בת עשרה משחקים, ולכן אם שחקן לא משחק בקבוצה, הוא בעצם לא נמצא בכושר משחק מותאם לשאר החברים שלו, ולא משנה איפה הוא מתאמן – בסביליה או עם ערן שדו. הבחורים מהפועל ת"א יהיו בכושר משחק משובח משלו. טיב המשחק שלהם, זה כבר עניין אחר.

המוקש הגדול ביותר של אנדי הרצוג – שחייב לנצח את המשחק הערב – הוא שהישראלים לא יודעים לחזור מפגרה. יש אגב שני שחקנים שלא נמצאים בפגרה – ערן זהבי ודיא סבע. אחד מהם לא מועמד לפתוח בהרכב. טעות.

סבע עם זהבי. טעות לא לפתוח איתו (אתר הליגה הסינית)

לפרוש כנף
הצוות האוסטרי החל את דרכו בנבחרת לפני שנה והנחיל מיד עקרונות שונים מכפי שהורגלנו להם בעבר: הסגל הוא לא תחנת רכבת, יש אמון עיוור במי שהחל את הדרך, מכיר את שיטת וסגנון המשחק ומשומן בתוך המערכת. זה ההבדל בין מאמן נבחרת (הרצוג) למאמני קבוצות (גוטמן או אלישע לוי). לא שמאמני קבוצות לא יודעים לאמן, חלילה, אבל הם ניסו לכפות על נבחרת דרך שפועלת במועדון. שוב אדגיש: לנבחרת יש עשרה משחקי ליגה. אני לא מכיר קבוצה שמחליפה את הסגל שלה כל משחק, או עושה שינויים מהותיים בין משחק למשחק. אולי זה טוב למשחק אחד, אבל לאורך זמן – היא תתרסק.

ובכל זאת, שווה להקדיש מחשבה לשיטת שלושה הבלמים. מדובר בשיטה שמחייבת כי שני שחקני הכנף – שבטעות נקראים בישראל "מגנים" – יהיו מאוד מהירים. אי אפשר לשחק בשיטת שלושה בלמים עם מגינים לכל דבר. במקרה של אלי דסה וטאלב טוואטחה, הייתה פה הברקה: שניים שההגנה לא הצד החזק שלהם, אבל הם מסוגלים לה, ובעיקר שחקנים מאוד מהירים שפועלים על הקו.

הבעיה שטוואטחה לא משחק כמעט שנה, ודסה כמה חודשים. טוואטחה מחוץ לסגל, ודסה ישחק כי בן ביטון פצוע ואין באמת אלטרנטיבה, אבל אסור, פשוט אסור, לפחד מלעלות עם שחקן קו התקפי בתפקיד שיש בו גם אלמנטים הגנתיים. אייאקס של לואי ואן חאל השתמשה בתפקיד הזה בשחקנים שמעולם לא שיחקו כמגנים, וכך חייבת לנהוג גם ישראל. לא לחינם היריבות חוששות מהמהירות של האגפים בישראל, ולכן צריך למקסם את היתרונות במקום לנסות ולחפות על החסרונות. שהיריב ישבור את הראש.

דסה. למקסם את היתרונות (דני מרון)

קציני קישור
בהתאמה בין הרצוי למצוי, ברור כי ההגנה בנויה ממי שכשיר, ובהתקפה יש ארסנל שחקנים עם מספרים, שיודעים לכבוש וכבר הוכיחו זאת לאחרונה. התחלופה בחוליות האלה היא אינסופית.

הקישור מבוסס על שלושה שחקנים שהם בטון אצל אנדי הרצוג, אבל אף אחד מהם לא נמצא בטופ שלו, להיפך: ביברס נאתכו חיפש קבוצה כמעט עד סוף חלון ההעברות, ובגיל 31 לוקח זמן להכנס לתלם; בירם כיאל חטף שתי סטירות: הראשונה כשאיבד מקום בפרמיירליג, השנייה שאינו משחק גם בליגה השנייה; ודור פרץ? הוא לא דומה לעצמו מהיום שבו חטפה מכבי ת"א את השער הראשון מקלוז' מתחת לאף שלו, ועד להרחקה ביום ראשון מול בני יהודה.

האם מדובר בשילוש קדוש, או שדווקא בחוליה הכי חשובה של הנבחרת כדאי להכניס רגל? אם מנור סולומון ישחק בעוד פחות משבועיים בליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי, ועד כה הוא כובש ומבשל במדי שאחטר דונייצק, אז איפה פה ההתלבטות?

סולומון. איפה פה ההתלבטות? (דני מרון)

הרצוג לא צריך לעשות מהפכה בהרכב בגלל שחצי ממנו לא משחק, אבל הוא בהחלט יכול לשבץ שחקנים שישדרגו את הנבחרת, אפילו על חשבון שחקנים שמשחקים. שנה שלמה של אימונים ומשחקים הטמיעו בקרב השחקנים את הרעיון שלפיו פועלת הנבחרת האוסטרית של ישראל.

סומכים על לבנדובסקי
מה צריך? לנצח את צפון מקדוניה ולקוות שפולין תשמור על מאזן מושלם ותנצח הערב בלובליאנה. זה למעשה יחסל את סיכויי סלובניה להעפיל ויהפוך את המשחק בלובליאנה ביום שני למשחק שבו רק נבחרת אחת חייבת לנצח.