Sport1 Banner

יציע הכבוד: מלכי השערים של כל אצטדיוני ליגת העל

אצטדיון בלומפילד
אצטדיון בלומפילד | דני מרון

בלומפילד, טדי, סמי עופר ואצטדיון רמת גן. מי הבקיע הכי הרבה בכל מגרש? רגע לפני שהכדורגל הישראלי חוזר לעונה חדשה, רון עמיקם עם פרויקט מיוחד: מי כבש הכי הרבה בעבר ובהווה בכל אחד מהם

(גודל טקסט)

ב-24 באוגוסט אמור אצטדיון בלומפילד המחודש לערוך הופעת בכורה בליגת העל. מחודש, כיוון שמדובר באצטדיון בעל אותו שם שעומד בדיוק באותו מקום. כשבלומפילד החליף את אצטדיון "באסה", צורתו השתנתה לגמרי, ולכן, גם מלך שערי "באסה" (שייע גלזר) לא נכנס לתחרות על מלכות השערים של בלומפילד. לרגל פתיחתו המחודשת של בלומפילד, נביא בפניכם את מלכי השערים בכל אצטדיון של ליגת העל – כולל כמה שכבר חלפו מן העולם והפכו למיתולוגיים. הרשימה כוללת שערים שהובקעו אך ורק בליגה הבכירה, בלי גביע המדינה, בלי גביע הטוטו, בלי אירופה, ובלי ליגת המשנה והליגות הנמוכות. 

בלומפילד: קיש המכיש
מלך השערים: משה רומנו (120)
מקום שני: שייע פייגנבוים (99)
מקום שלישי: ערן זהבי (75)


באופן פרדוקסלי, בדומה לאצטדיון "באסה" שתפקד כעשור, דווקא שחקנים מבעלת הבית – האצטדיון הוא קודם כל "אצטדיון הפועל" – לא מובילים שום טבלה, ונוכחותם מוצנעת בעשירייה הראשונה. מלך שערי אצטדיון בלומפילד הוא דווקא משה רומנו, חלוצה האגדי של שמשון ת"א, בית"ר ת"א וגם קצת הפועל יהוד, שכבש בבלומפילד 120 מתוך 192 השערים שלו בליגה.

הוא מקדים בצורה דרמטית את שייע פייגנבוים שכבש 99 משערי הליגה שלו בהיכל היפואי. שלישי הוא ערן זהבי, שכבש 75 שערים, ואילולא עזב לסין, ייתכן והיה עוקף את רומנו. בעשירייה הראשונה נמצאים שמות גדולים, בהם בני טבק, אבי נמני, גדעון דמתי, משה סיני ואפילו פדרו גלבאן (מקום עשירי עם 52 כיבושים) – וכך גם בעשירייה השנייה. השחקן הפעיל הכי קרוב לעשירייה הראשונה הוא אלירן עטר, שכבש 49 משעריו בבלומפילד ורחוק שלושה שערים מגלבאן. עומר דמארי ממוקם 15, עם 37 שערים.


בלומפילד המשופץ. שינה פניו לחלוטין (דני מרון)

הי"א באשדוד: מ.ס שבח
מלך השערים: עמיר תורג'מן (43)
מקום שני: שי הולצמן (41)
מקום שלישי: עידן שריקי (34)


שלא כמו במשחקי הליגה, באצטדיון הי"א אין הרבה הפתעות. יגאל זריהן אומנם מלך שערי עירוני/מ.ס אשדוד בכל הזמנים, אבל חלק מהשערים שלו נכבשו בליגה השנייה, ואת מירב השערים שנכבשו באצטדיון הזה בליגה הראשונה כבש עמיר תורג'מן. מעניין לראות את הבולגרי דמיטר מקרייב במקום הרביעי, עם 33 מתוך 53 השערים שכבש בליגת העל. זריהן, אגב, מדורג במקום השמיני.


אצטדיון רמת גן: בשיר, או במשפט?
מלך השערים: אבי נמני (48)
מקום שני: אלי דריקס (45)
מקום שלישי: איציק זוהר (39)

אצטדיון רמת גן החל לארח משחקים לפרק זמן קצר בתחילת שנות ה-70, והיה פעיל בעיקר מאמצע שנות ה-80, עד שבלומפילד הפך סופית למגרש המרכזי של התל אביביות. לפעמים החליף את בלומפילד לצרכי שזרוע, וזו עונה שנייה שהוא ישמש כמגרשה הביתי של הפועל רעננה – רק שאף אחד משחקניה אפילו לא מדגדג את 18 השערים של ניר סביליה שבמקום העשירי. נסים כהן הוא השחקן היחיד שלא ממכבי ת"א שנמצא בעשירייה הראשונה, אותה מוביל מי שהוכתר באצטדיון הזה, אחרי הזכייה של מכבי ת"א באליפות 2002/3, על ידי הכובש התשיעי בטיבו באצטדיון, ניר קלינגר, כ"אבי נמני הוא המלך".


אצטדיון רמת גן. המחליף של בלומפילד (ההתאחדות לכדורגל)

אצטדיון נתניה: שני ראשים
מלך השערים: אלירן עטר, דיא סבע (19 כ"א)
מקום שני: וידאר קיארטנסון (18)
מקום שלישי: ערן לוי (15)


באצטדיון החדש בנתניה החלו לשחק בעונת 2012/13, כך שהוא עוד לא צבר מספיק דקות משחק ושערים כדי לראות שליטה דומיננטית של כובש מסוים. ולראיה – במקום הראשון מחזיקים שני שחקנים, דיא סבע ואלירן עטר, שאחד מהם משחק בסין וכנראה יאבד את בכורתו. אגב, זהבי לא משחק בליגה מאז עונת 2015/16, כשאצטדיון נתניה עדיין לא היה מגרשה הביתי של מכבי ת"א – והוא בכל זאת במקום העשירי, עם עשרה שערים! רק שני נציגים (סבע ולוי) יצאו ממכבי נתניה לעשירייה הראשונה, בעיקר משום השנתיים שבילו היהלומים בליגה הלאומית. – בניגוד לאצטדיון המיתולוגי, שם מככבת מכבי נתניה בגדול.


האצטדיון בנתניה. עדיין לא צבר הרבה זמן משחק (דני מרון)

אצטדיון "הקופסה" (שר-טוב)
מלך השערים: עודד מכנס (116)
מקום שני: מוטל'ה שפיגלר (112)
מקום שלישי: דוד לביא (89)

האצטדיון הקטנטן בלב נתניה שימש כביתה של מכבי נתניה בין השנים 1943-2012. מבנה היציעים שהקיפו את המגרש, יחד עם גודלו הקומפקטי, העניקו לו את השם "הקופסה", ובמאבק הצמוד על המקום הראשון ניצח דווקא מכנס, על אף שכבש במדי היהלומים 30 שערים פחות משפיגלר (בכל המגרשים ובכל המסגרות).


המושבה: גידי אתה מתרחק
מלך השערים: גידי קאניוק (16)
מקום שני: גיא מלמד, לידור כהן (12)
מקום שלישי: שחר הירש, מאוויס צ'יבוטה (11 כ"א)

אצטדיון המושבה בפתח תקווה, שנפתח בנובמבר 2011, יאבד העונה מגדולתו וממיתוגו כאחד המגרשים העסוקים בליגת העל – מכבי פ"ת, הפועל ת"א, בני יהודה – והא יארח רק את משחקיהן של סקציה נס ציונה והפועל כפ"ס בליגה (ובוודאי כמה משחקי רדיוס, ככל שיהיו). גם המושבה לא צבר מספיק דקות משחק כדי להכתיר בו מלך שערים דומיננטי, אבל גידי קאניוק צבר פער קטן, שכנראה לא יימחק השנה – ואולי אפילו יגדל. צריך להעריך את העבודה שיוסי בניון, ששיחק באצטדיון הזה במשך שני חצאי עונות, הספיק לכבוש שמונה שערים ולהשתחל למקום השביעי.


אצטדיון המושבה. החליף את "האורווה" (אריאל שלום)

אצטדיון "האורווה" (האצטדיון העירוני פתח תקווה)
מלך השערים: מוטי קקון (76)
מקום שני: דורון רבינזון (51)
מקום שלישי: ניר לוין, מנור חסן (41)

כשמדברים על המושבה, צריך להזכיר את אצטדיון "האורווה" שנפתח ב-1968 ושימש כמגרשן הביתי של מכבי והפועל פ"ת – וגם עוד כמה קבוצות – עד 2010. מלך השערים הבלתי מעורער הוא קקון, המוביל בהפרש של 25 שערים על פני רבינזון שבמקום השני. לפני "האורווה", אירחו שתי הפתח-תקוואיות במגרשים שלהן. במגרש הפועל, ברחוב אברבנל, היה זה נחום סטלמך ז"ל שכבש יותר שערים (80) מכל שחקן אחר, ובמגרש מכבי פ"ת, ברחוב שטמפפר, הפליא אליעזר שפיגל ז"ל להבקיע יותר מכולם. 

טדי: מוביל בסערה
מלך השערים: רונן חרזי (35)
מקום שני: אלי אוחנה, ברק יצחקי, אבירם ברוכיאן (31)
מקום חמישי: סטפן שאלוי (30)

באצטדיון טדי, שהושק ב-1991, חלפו לא מעט שחקני כדורגל גדולים שלאו דווקא החליטו לכבוש רק בו. ולכן, באופן די מפתיע, מי שמולך בשערי האצטדיון הירושלמי הוא לא אחד מסמלי בית"ר ירושלים – הפועל ירושלים שיחקה מעט מאוד משחקים בליגה הבכירה בטדי, הרוב בלאומית – אלא דווקא שחקן שעבר בה בסערה. ואכן, אוחנה, שנמצא רק במקום החמישי במגרש המיתולוגי בימק"א, לא הצליח גם בטדי לכבוש את המקום הראשון. דווקא חרזי מקדים אותו – ואת יצחקי וברוכיאן – בארבעה שערים. שימו לב לעידן ורד, שהוא שחקן ההווה היחיד בין 20 הראשונים, אך רק עם 14 כיבושים בטדי.


אצטדיון טדי. חרזי הוא המוביל בו (דני מרון)

ימק"א: ללא מתחרים
מלך השערים: אורי מלמיליאן (54)
מקום שני: חנן אזולאי (27)
מקום שלישי: אלי מיאלי, דני נוימן (19)


טוטו טרנר: השהר הפורה
מלך השערים: בן שהר (26)
מקום שני: טוני וואקמה (16)
מקום שלישי: אליניב ברדה (13)


טרנר צעיר מכל האצטדיונים החדשים, אך בן שהר תפס בו פער אדיר משאר השחקנים וכבש מספר שערים משמעותי יחסית לזמן שהוא משחק שם. כל עשרת הראשונים בטבלת הכובשים בטרנר כבשו את השערים שלהם במדי הפועל ב"ש, עניין נדיר למדי, מה שמראה שמעט מאוד קבוצות בכלל כובשות באצטדיון הזה, ובוודאי שאף שחקן חוץ לא צובר בו שערים (טוב, אם אתם מתעקשים, אז יאקוב סילבסטר ופרדי פלומיין הבקיעו בו שני שערים כל אחד). אגב, כרגע אין לשהר מתחרים, והשחקן הפעיל הנוסף שנמצא בפרונט הוא מאור מליקסון, המרוחק ממנו ב-18 שערים.  


אצטדיון טרנר. צעיר האצטדיונים החדשים (דני מרון)

אצטדיון וסרמיל: נשארו הזכרונות
מלך השערים: שלום אביטן (54)
מקום שני: רפי אליהו (47)
מקום שלישי: מאיר ברד (44)

לפני כמה חודשים נהרס אצטדיון וסרמיל, ואיתו הזיכרונות. שם אין הפתעות, ומלך שערי האצטדיון בליגה הבכירה הוא לא אחר מאשר אביטן. בכלל, שלושת הראשונים מרוחקים בהרבה מהרביעי ברשימה, אברהם נומה.


וסרמיל במהלך הריסתו (חיים זלקאי)

אצטדיון סמי עופר: לאלא לנד
מלך השערים: מהראן לאלא (19)
מקום שני: ניקיטה רוקאביצה (18)
מקום שלישי: אלירן עטר (14)

עד הקמתו של בלומפילד המחודש, שימש סמי עופר כמקדש הזמני של הכדורגל הישראלי, ובפרט החיפאי. באופן די מפתיע, ולאור הועבדה כי הושק רק ב-2014, מי שמוביל את טבלת כובשי סמי עופר הוא שחקן שלא שיחק בליגה כבר שנתיים בגלל השעיה. ללא מקדים בשער אחד את רוקאביצה, וקשה לחזות אם יתרחש מהפך. הייתי דווקא מהמר על עדן בן בסט, שמסתער מחדש על תואר מלך השערים של הפועל חיפה בכל הזמנים, ועל הדרך יוכל להדביק את הפער מהפסגה, שעומד על תשעה שערים.


סמי עופר. משרת את החיפאיות (מאור אלקסלסי)

אצטדיון קריית אליעזר
מלך השערים: ראובן עטר (65)
מקום שני: יניב קטן (54)
מקום שלישי: זאהי ארמלי (51)


אצטדיון קריית חיים

מלך השערים: בני אלון (44)
מקום שני: יצחק אנגלנדר (23)
מקום שלישי: אבה גינדין (17)

סמי עופר החליף את קריית אליעזר שהיה במשך שנים אצטדיונה הבלעדי של מכבי חיפה, עד שהצטרפה אליו הפועל חיפה באמצע שנות ה-80. בקריית אליעזר המיתולוגי מוביל כמובן שחקן מיתולוגי של מכבי חיפה, וכך גם באצטדיונה המיתולוגי של הפועל חיפה, קריית חיים.


אצטדיון קריית שמונה: אבא שמעון
מלך השערים: שמעון אבוחצירה (19)
מקום שני: אחמד עאבד (14)
מקום שלישי: ברק בדש (12)

האצטדיון בקריית שמונה הוא אצטדיון ותיק, אבל נכנס לרשימה רק באמצע העשור הראשון של המילניום הנוכחי, עם עלייתה של הפועל קריית שמונה לליגה הבכירה, כך שהספירה החלה אז. במקום הראשון, די בקלות, נמצא אבוחצירה, ולמען האמת אין בעשירייה הראשונה אף שחקן הווה של קריית שמונה, כך שיש סיכוי גדול שכל עשרת הראשונים לא יזוזו השנה – אלא אם יכבשו שם כשחקני חוץ. אגב, יואל אבוחצירה רחוק עדיין מהפסגה. עם שני שערי בית בלבד.

ועוד מלכי איצטדיונים מיתולוגיים: מלבד הרשימה הזו, יש גם אצטדיונים שלא יככבו בליגת העל, או כאלה שכבר נסגרו מזמן. למשל דוחא, שם מוביל פיראס מוגרבי עם 17 שערים על פני קוסטדין הזרוב, מהראן ראדי ומוחמד גדיר (13). מלך שערי המגרש בשכונת התקווה, שיצא מפעילות אפילו כמחליף, הוא לא אחר מאשר האווירון אלון מזרחי, שבשלהי הקריירה שלו – ולא במדי בני יהודה – הצליח לחלוף על פני המלך, אהוד בן טובים.

גם האצטדיון החדש בעכו כבר לא נמצא בתמונה, ואותו מוביל במשחקי ליגת העל דווקא אוהד קדוסי (היום בהפועל כפר שלם), שכבש בו עשרה שערים. במגרש של צפרירים חולון מוליך מרקו בן ברוך, ואת מגרש קטמון כבש בענק אלי בן רימוז' (66). את אצטדיון לויטה, שעוד עשוי להפתיע ולארח, מוליך יניב אברג'יל – 28 שערים – מקדים את אלי יאני (20). ומי שמתגעגע לאצטדיון הברפלד בראשון לציון, שייתן כבוד לניסן קפטה (32 שערים), שעל מלכות שעריו לא ניתן לערער. אפילו שי הולצמן (18) לא הצליח בכך. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי