קאלה דרשלר: "תנו לשחקנים ללכת לקזינו, לצחוק ולהתפרק"

"כל עוד מאמני השוערים בכדורגל הישראלי יצטרכו לעבוד לפרנסתם בשמירה, בדואר או בעירייה – לעולם לא נוכל לגדל כאן שוערים ברמה גבוהה. זה לא הגיוני, זה אפילו מטורף, שקבוצת כדורגל קונה כאן שוער בשלושה מיליון יורו והמאמן האישי שלו מרוויח גרושים". קאלה דרשלר חוזר לליגת העל, הפעם כמאמן השוערים של העולה החדשה מכפר סבא, וכרגיל יש לו מה להגיד. על הכל.

קאלה לא מעגל פינות. רחוק מלייפות דברים שלא נראים לו. חד כתמיד. יש לו דעה על כל מה שקורה עם פדרו גלבאן, הצעות ייעול לחיי היום-יום של הכדורגלן הישראלי, וכן גם תובנה ברורה בכל מה שקשור בקזינו, בלאק ג'ק ופוקר, אף שהוא בעצמו מעולם לא החזיק ז'יטון ביד וטוען שהוא "אפילו לא יודע איך הוא נראה".

היום הוא כבר בן 45, מזכיר לי תמיד את הבלדה לעוזב קיבוץ שכתב יענקל'ה רוטבליט והלחין שמוליק קראוס ז"ל. שם סיפרו על עוזב קיבוץ עם מזוודה אחת ובלורית מתנפנפת ואמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ, תראו שעוד יחזור על ארבע. פעם ביובל הגיע לביקור, היה חומק בשביל, ועם הוריו יושב בחדר. הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב, זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב. איך השנים חולפות, קשה להאמין, הוא ללא בלורית, בווילה שבנה, אי שם בהרצליה. הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב".

קאלה והצוות של הפועל כפר סבא (צילום: הפועל כפר סבא, האתר הרישמי)

כשהגיע מקרואטיה היישר למגרש האימונים של מכבי ת"א בקריית שלום כולם הרי היו משוכנעים שהוא עוד ישוב – לעיר הולדתו זאגרב. אבל דרשלר עזב מאז את מכבי ת"א, חגג דאבל היסטורי בבית"ר ירושלים, היה שותף בעונה שלאחר מכן להנפת גביע המדינה, עבר להפועל חיפה וגם שם שתה שמפניה מגביע הטוטו. אחר כך מצא את עצמו בהפועל פ"ת, סיים קריירה בגיל 42 במכבי קריית גת, והוא עוד כאן. מצא את אהבת חייו, נולדו לו שתי בנות, וכמו בבלדה הקים בית בהרצליה. בית, לא וילה.

"אני כאן כי טוב לי. אני עושה מה שאני אוהב וזה לגדל שוערים לעתיד. המנטליות כאן דומה לזו בקרואטיה, מדינה נחמדה עם אנשים טובים, האוכל כאן מצוין כמו בקרואטיה, אני מרגיש בבית ואל תשכח שיש לי שורשים עמוקים מאוד יהודיים. סבתא רבא שלי וסבא רבא שלי, מצד האמא היו יהודים", הוא אומר וממהר לחזור לנושא השוערים.

"אני כל הזמן רוצה ללמוד ולהגיע למעמד הכי גבוה של מאמני שוערים. השאיפה היא להיות בעל תעודת B-UEFA ואני כבר בשלבי סיום. בעולם אתה לא יכול לשבת על הספסל בלי התעודה הזו. מדובר ב-120 עד 150 שעות לימוד. כרגע נמצאים איתי בלימודים שורה אובארוב, רפי כהן, מאמן השוערים של הפועל ב"ש גיא ויזנגר, מאמן השוערים של הפועל אשקלון גיא נחשון והמאמן בהפועל ת"א עמי גניש. היו אצלנו המנהל המקצועי של הנבחרת וילי רוטנשטיינר, שהסביר את חשיבות התעודה וכמובן מאמן השוערים של הנבחרת קלאוס לינדנברג".

קאלה חוגג במדי בית"ר. עשור מוצלח בישראל (דני מרון)

עם הפנים לפלייאוף העליון
אחרי שפרש ממשחק, התחיל דרשלר לאמן שוערים בטוברוק נתניה, קיבל טלפון ממכבי ת"א והעביר מהתורה שלו שם בקבוצות הילדים והנערים. לפני שנה הוא הצטרף להפועל כפ"ס והיה חלק מעליית הקבוצה לליגת העל. "האמת? רציתי להיות מאמן השוערים בהפועל חיפה. בכל זאת שיחקתי שם כמעט חמש שנים. הייתי קפטן שם, אבל לא קראו לי ואני לא כועס. בכפר סבא אני מאוד מרוצה. יצחק שום מעריך את העבודה שלי, מבין בדיוק את החשיבות, וטוב יעשה כל בעלים של קבוצה אם יבין שלגדל שוער חוסך כסף רב בעתיד וגם מפנה מקום לזר בעמדות אחרות. אבל אם ימשיכו לשלם למאמן שוערים 3,000 שקל, אז לא יקבלו ממנו כלום. גם אני לא מרוויח מי יודע מה ואני נותן עבודה, אבל איכשהו אני לא מקופח".

איזו הפועל כפ"ס נראה השנה?
"אנחנו עדיין בשלבי בנייה. התחלנו את האימונים ויש לנו מחנה אימונים בפולין. אני רואה קבוצה באמצע הטבלה עם התמודדות על כניסה לפלייאוף העליון. יש לנו מאמן מצוין שהיה חלוץ ושיטת המשחק שלו התקפית. הוא דורש כושר גופני גבוה ומתוכננות לנו 50 יחידות אימון ב-44 ימים. אני מאמין שאנחנו הולכים לעשות דרך יפה".

הוא נשוי לעו"ד רונית ביטון (אחותו של מנהל המשק בקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א עמי ביטון), אב למאיה בת השבע ונועה בת הארבע. פה ושם נוסע לקרואטיה לבקר את אמא (ממש כמו בבלדה), אשתו מאוד אוהבת את הביקורים האלה, והוא ממהר לחזור לכאן.

שחקני כפר סבא חוגגים. "קבוצת אמצע עם הפנים לפלייאוף העליון" (מאור אלקסלסי)

אמרו לי לא להתעסק איתך כי יש לך חגורה שחורה בקראטה.
"כדי לקבל חגורה שחורה צריך לנסוע ליפן ולי יש רק חגורה חומה דאן 2", הוא צוחק, "התאמנתי בעבר גם באגרוף תאילנדי. זה בדם שלי. עברתי חיים לא קלים בזאגרב. גדלתי בשכונה לא קלה. לתקוף בנאדם זה לא משהו שמעניין אותי. אבל להגן על עצמי אני יודע מצוין. אני חושב שענפי הספורט האלה טובים לקואורדינציה. אתה יודע למי יש חגורה שחורה? למישל פלאטיני. לזלאטן איברהימוביץ' יש חגורה שחורה בטקוואנדו ולפורטוגלי נאני שמשחק עכשיו בארה"ב יש חגורה שחורה בקפאורה. הוא מאוד מתקדם. זה מאוד עוזר לספורטאי בכל ענף".

בעניין אחר, מה דעתך על האיסור ללכת לקזינו? איך זה בקרואטיה?
"לכל מדינה יש את החוקים והכללים שלה. יש מדינות שממש לא מעניין אותן אם השחקן אוכל ג'חנון או שומר על כמות הקלוריות, מה הוא שותה, אם הוא הולך לקזינו או למקומות אחרים כמו בתי זונות. העיקר מה הוא נותן על המגרש. כולם רוצים הצלחה. הרסו כאן את החיים של השחקנים כי הם הלכו לקזינו. אני אישית באמת לא אוהב את זה, זה לא מעניין אותי, אבל יש כאלה שזה מדליק אותם. תנו להם ללכת. מה הבעיה? שחקן שיש לו 5-4 מיליון יורו בבנק, שילך וישרוף אלף יורו. מה קרה? אני חושב ששחקני כדורגל הולכים לקזינו בשביל לצחוק קצת. להתפרק. ישימו שחור או ישימו אדום. ההוא יגיד לשים על מספר 19 והשני יגיד לשים על מספר 20. למה לא? מה הבעיה? סיגריות ואלכוהול הם לדעתי גרועים יותר לשחקן כדורגל מאשר קזינו. לא להרשות ללכת לפני משחק, אבל לאחריו כן. עשו רעש גדול מדי מהקזינו. אני לא חושב שזה רע כל עוד זה במסגרת נחמדה ומחויכת. לא לשבת כמו דביל בקזינו 17 שעות, אבל אחרי משחק בקטע של חברים, אני בעד. תכתבו יותר על מניעת תאונות דרכים מאשר על העיסוק הזה בקזינו".

מה אתה אומר על פרשת פדרו גלבאן?
"דיברתי איתו לפני שלושה ימים. הוא במצב שונה מהמצב שלי. אני תבעתי את משרד הפנים, שפכתי המון כסף ולקחתי את עורכי הדין הכי טובים (אילן בומבך, מ.ח) עד שקיבלתי את האזרחות. הוא מספר לי שחוץ מבני יהודה הקבוצות האחרות לא שילמו עבור ויזת השהייה שלו. אני מאוד אוהב אותו. הוא איש מדהים. אני מת שהוא יקבל ויישאר אתנו. מצד שני אני מבין את משרד הפנים שלא רוצים לתת לכולם. אני יודע מה הוא עובר. יום אחד יכולים לבוא אליו הביתה, לקחת לו את המשפחה, לעלות אותם למטוס ולשלוח אותם חזרה לארגנטינה".

גלבאן. "מת שיישאר בארץ" (צילום: יח"ץ)

מאיפה העברית הזו שלך, מחדרי ההלבשה?
"לא. למדתי באולפן בזכות מכבי ת"א. נמאס לי לשאול אז את שורה אובארוב איך אומרים את זה, ואיך פונים להוא. שישה חודשים הלכתי ללמוד משעה חמש אחר הצהריים ועד שמונה בערב. זה נתן לי את הבסיס המצוין. ואל תשכח שאשתי ישראלית והילדות שלי נולדו כאן. ותודה לאבנר טויטו שהיה אז מנהל מכבי ת"א ודאג ללימודים".