כאשר ווילי רוטנשטיינר מינה את אנדי הרצוג הרבה גבות הורמו. נבחרת ישראל הייתה בשפל חסר תקדים לאחר שנתיים קשות תחת אלישע לוי פלוס חצי שנה ללא מאמן קבוע, וההגעה של מאמן נטול רזומה רק העצימה את מפלס הסקפטיות. אם נוסיף לזה את ההפסדים בשני המשחקים הראשונים תחת הרצוג, לאלבניה וצפון אירלנד, נבין איזו כברת דרך עצומה עברה הנבחרת בעשרת החודשים האחרונים.
רוטנשטיינר והרצוג זיהו במהרה את היתרונות והחסרונות של שחקני הסגל שעומד לרשותם והחליטו ללכת עם שיטת משחק קבועה שתנסה להחביא את החסרונות במרכז ההגנה ולהבליט את היתרונות בעמדות המגנים ובשחקני החוד. הנבחרת עולה באופן קבוע ב-3:1:4:2, כששני שחקני הקישור הקדמי, פרץ וכיאל, הם השחקנים הכי אינטנסיביים ועוצמתיים בסגל, שני המגנים תופסים את כל הקווים ולשניהם יכולות פיזיות והתקפיות ברמה גבוהה, והחלוצים משלימים אחד את השני, כשהאחד הוא שחקן שנע לעומק ומסיים ברחבה והשני הוא מואנס דאבור, שמחבר בין הקישור להתקפה.
כאן מגיע החיסרון הגדול של הנבחרת בשני המשחקים הקרובים. דאבור, השחקן הכי איכותי בסגל, לא יגיע למשחקים הקרובים עקב חתונתו הקרובה (שיהיה במזל). בלי להיכנס לוויכוח סביב הסיטואציה שנוצרה באשמתו או שלא, ההיעדרות שלו (יחד עם זו המסתמנת של טוואטחה) גורמת לבעיה גדולה אצל הרצוג ששיטת המשחק שלו נבנית סביב חוכמת המשחק של דאבור, התנועה שלו שמפנה שחקנים אחרים, היכולת לקבל את הכדורים בין הקווים ולייצר מצבים בצפיפות לעצמו ובעיקר לזהבי.
שיטת המשחק נבנתה סביבו. מונאס דאבור (מאור אלקסלסי)
מול נבחרת כמו לטביה, שניצחה משחק אחד בלבד מ-15 האחרונים שלה, ושבקמפיין ליגת האומות האחרון שלה סיימה עם שני הפסדים וארבע תוצאות תיקו כולל שתיים מול אנדורה, הנבחרת תהיה חייבת להביא יכולת אישית בצפיפות ולא תוכל להתבסס על מעברים בדומה למה שקרה מול אוסטריה. מבחינת הרצוג יש שתי אופציות שיכולות להוות תחליף לדאבור. הראשונה והטבעית יותר: דיא סבע, שנמצא בכושר מצוין בתקופה האחרונה ומשתף פעולה עם זהבי בגוואנגז'ו. סבע לרוב מתופקד כמספר 10, גם בנתניה במערך של יהלום בקישור וגם ב-4:3:3, אבל היכולת שלו לברוח לאגפים, בעיקר לאגף ימין, יחד עם יכולת הבעיטה, בהחלט יכולות לעזור לנבחרת מול ההגנה הלטבית המעובה.
האופציה השנייה והיותר מעניינת היא דווקא מנור סולומון. סולומון גדל כמספר 10 וחלוץ שני, עד שבגיל נוער הוסב לעמדת הכנף. מכיוון שהשיטה של הרצוג גמישה התקפית ומאפשרת חופש לשחקן שמאחורי זהבי, סולומון, השחקן עם הדריבל הטוב בנברחת, יכול לעזור מאוד לשבור את ההגנה, זאת בתנאי כמובן שיבצע את הפעולות האישיות שלו בשליש האחרון.
הנבחרת מגיעה לשני המשחקים הקרובים במצב שלא ידענו שנים. הניצחון המרשים על נבחרת חזקה כמו אוסטריה, יחד עם משחקים טובים בליגת האומות, מספקים את האמונה שהפעם זה אפשרי. אבל כל תוצאה מלבד ניצחון בלטביה תחזיר אותנו למקום שהיינו בו לפני תחילת הקמפיין. לטביה אמנם הנבחרת החלשה בבית, אבל צריך לזכור: לפני 11 שנים, עם דרור קשטן על הקווים, הנבחרת לקחה נקודה אחת משש אפשריות מול לטביה. העניין תוקן אצל לואיס פרננדס, אבל גם שם, שני הניצחונות היו על חודו של שער. אז טיול כנראה לא צפוי לנו, אבל עם הרוח האוסטרית הנעימה שנושבת בגב של הנבחרת, גם ההיעדרות של דאבור לא אמורה לעצור את התנופה של הנבחרת.
התנופה לא אמורה להיעצר גם בלטביה. נבחרת ישראל (מאור אלקסלסי(
מה דעתך על הכתבה?