אף אחד עוד לא יודע עד כמה תשפר המערכת את הדיוק בהחלטות השופטים, לא כולם מבינים בדיוק כיצד היא תופעל ועד כמה הקשר בין השופט לאנשי הווידיאו יעבוד בצורה חלקה, אבל ראשי המנהלת וראשי איגוד השופטים כבר טופחים לעצמם על השכם בזכות המהירות שבה הצליחו להכניס את הטכנולוגיה לכדורגל הישראלי.
"יש מדינות שלקח להן שנים כדי להתארגן לקראת הדבר הזה, ואצלנו תוך חצי שנה הצלחנו להטמיע את המערכת", אומר בגאווה מנכ"ל המנהלת ניקולס לב. עם זאת, ההחלטה לאפשר את השימוש ב-VAR רק במשחקי הפלייאוף העליון גררה כמה ביקורות, בעיקר מצד הקבוצות הנלחמות נגד הירידה.
על כל פנים, השבוע הגיעו ראשי הקבוצות, המאמנים, הקפטנים ואנשי התקשורת לכנס שכלל הסבר מקיף על המערכת. מבחינת המנהלת ואיגוד השופטים הכל ערוך ומוכן. "זהו יום היסטורי לכדורגל הישראלי", מוסיף יו"ר המנהלת ארז כלפון, "כבר עם האישור בדירקטוריון הבנו שאי אפשר לפספס טכנולוגיה כזו. הצדק בכדורגל צריך להיראות וגם להיעשות. בחודשים האחרונים הושקעו מאמצים רבים בלוחות הזמנים להטמעת המערכת ובכללם בין השופטים, הקבוצות והמנהלת. מעבר לעלויות, יש הרבה דברים שצריך להשלים בזמן קצר, ובסופו של דבר הצלחנו לעמוד במשימה".
הקפטנים של ליגת העל באירוע השקת ה-VAR (דני מרון)
ההתערבות – רק בנושאים חוקתיים
חשוב מאוד להדגיש שה-VAR אינו תחליף לשופט והוא אינו עונה על כל המחלוקות שמתעוררות במשחק. השופט היה ונשאר הפוסק האחרון. שופטי ה-VAR יכולים רק להמליץ לו לראות הילוכים חוזרים של מהלך, אבל זוהי רק המלצה. הוא יכול להחליט שראה טוב מספיק ושאין צורך שייראה שוב את המהלך, בדיוק באותה מידה שהוא יכול לקבל את ההמלצה שלהם מבלי לגשת כלל אל המוניטור שיוצב ליד קווי המגרש.
אבל הנתון המשמעותי ביותר שחובבי הכדורגל יצטרכו ללמוד: על פי חוקת פיפ"א, ה-VAR מתערב רק בארבעה מקרים: שערים, פנדלים, כרטיסים אדומים וטעות בזיהוי. בכל יתר המקרים אסור לשופטי ה-VAR להפנות את תשומת ליבו של שופט המשחק.
דוגמאות: אם שחקן מניח את הכדור לבעיטת קרן מחוץ לעיגול המסומן, ה-VAR לא יתערב – גם אם הובקע שער מהמהלך. גם אם למשל נראה בברור ששחקן מוציא כדור חוץ כששתי רגליו בתוך המגרש, אין לשופטי ה-VAR סמכות להתערב בכך. ההתערבות תהיה רק בנושאים "חוקתיים" – כלומר עבירות, נגיעות יד, נבדלים וכן הלאה – ולא בעניינים "טכניים".
ההתערבות תיעשה במקרים של שערים חוקיים שנפסלו (עבירה שלא הייתה, כדור שעבר את קו השער) או שערים שהובקעו ושצריכים להיפסל (נבדל, נגיעת יד, עבירה וכו) ותבחן את כל המהלך ההתקפי שהוביל לשערים הללו. אותם הדברים אמורים לגבי בעיטות עונשין מ-11 מ'. במקרה של עבירה המחייבת שליפת כרטיס אדום ישיר, יעדכנו שופטי המערכת האלקטרונית את השופט הראשי, אבל לא תהיה התערבות בכרטיסים צהובים – גם אם מדובר בכרטיס צהוב שני. חשוב להבין: במקרה ששחקן הורחק לאחר שהשופט הראה לו את הכרטיס הצהוב השני, לא תהיה התערבות של שופטי ה-VAR – גם אם ההחלטה הייתה שגויה.
סוגייה ששווה להתעכב עליה היא נושא ההמשכיות. אם "אירוע פנדל" נבדק ע"י שופטי ה-VAR ונמצא שאכן יש מקום לכדור עונשין מ-11 מטר, אלא שבינתיים המשחק נמשך ומעברו השני של המגרש נכבש שער (כפי שאירע לאחרונה בליגה ההולנדית), השופט יפסול את השער שנכבש ויחזיר את הכדור לרחבה הנגדית כדי לבצע את הפנדל.
ההתערבות תהיה רק בנושאים "חוקתיים" (Gettyimages)
לעומת זאת, אם בזמן שהמשחק נמשך ביצע שחקן עבירה המחייבת שליפת כרטיס אדום ישיר והורחק, הכדור יוחזר אל הנקודה הלבנה, אבל ההרחקה תישאר בעינה. המקרה הרביעי והנדיר מכולם הוא טעות בזיהוי והוא כולל כרטיסים צהובים וכמובן אדומים.
נכון לעכשיו מהפכת ה-VAR בישראל לא מספקת את התשובה לדבר החשוב ביותר במשחק הכדורגל: השערים עצמם. בשל העלויות העצומות לא נרכשה מערכת "קו השער" שבה נעשה שימוש בליגות הגדולות באירופה וכן במונדיאל ובליגת האלופות, ונראה שיחלפו כמה שנים טובות, אם בכלל, עד שגם המערכת הזו תיכנס לשימוש בישראל. המשמעות: ייתכנו מקרים שבהם גם באמצעות שימוש בשופטי הווידאו לא נקבל תשובה לשאלה אם הכדור עבר במלוא היקפו את קו השער. המקרה המדובר ביותר השבוע היה שערו השני של כריסטיאינו רונאלדו מיובנטוס לרשת אתלטיקו מדריד, שאלמלא טכנולוגיית קו השער, ספק גדול מאוד אם היה מאושר. כאמור, אנחנו עוד לא שם, והכדורגל הישראלי יסתפק בזמן הקרוב רק ב-VAR.
"אנחנו בפיילוט, ויכולות לקרות טעויות"
בינתיים נצטרך להתרגל לתמונות של שחקנים המאיצים בשופט להיעזר ב-VAR תוך סימון אותו מלבן המציג טלוויזיה, אבל אותם שחקנים צריכים לקחת בחשבון שפיפ"א הורתה להעניש שחקנים כאלה בכרטיס צהוב (בדומה לסימון "תוציא לו כרטיס", שעלול לזכות אף הוא בכרטיס צהוב). השחקנים כבר תודרכו בנושא זה, ושחקני הספסל הוזהרו לבל יתקרבו אל השופט כשהוא צופה באירוע.
אין הגבלה במספר הפעמים שבהם יכול השופט להיעזר ב-VAR במהלך משחק, ואין גם הגבלה של זמן. מבחינת איגוד השופטים, הדיוק בהחלטה חשוב יותר מהזמן, ואפילו המושג "זמן סביר" לא מוזכר כלל. בכל מקרה, באיגוד הדגישו השבוע כי כל הסטטיסטיקות מראות על זמן משחק שנחסך בזכות שיפוט הווידיאו גם כשלוקחים בחשבון את השניות הארוכות עד לקבלת החלטת סופית. בכל מקרה, כל זמן שייגזל בעקבות השימוש ב-VAR יוחזר בתום המחצית או בתום המשחק.
הדיוק בהחלטה חשוב יותר מהזמן (דני מרון)
קהל הצופים במגרשים לא יוכל לקבל את המידע כולו, מאחר שהאירועים לא יוצגו על המסכים, לעומת זאת צופי הטלוויזיה יוכלו לראות שוב ושוב את ההילוכים החוזרים. יחד עם זאת, מערכת השמע שבין השופט במגרש לשופטי ה-VAR לא תושמע בשידור והמידע היחיד יתקבל באמצעות הסימונים המקובלים והמוכרים.
תקציב מערכת ה-VAR בליגת העל עומד על 15 מיליון שקל למשך חמש עונות. "זהו תקציב משמעותי ביותר לכדורגל הישראלי. בסופו של דבר האמנו במוצר והחלטנו להקצות את הכספים על מנת לתרום לחוויית המשחק", אומר כלפון, "צריך לזכור שאנחנו בפיילוט, ויכולות להיות טעויות. אני מבקש לא לשפוט את המערכת לפי המחזורים הראשונים. כדורגל זה לא טניס, וצריך לקחת את זה בחשבון. ככל שנתקדם, נגיע בסופו של דבר ל-100% מבחינת תפעול המערכת וצמצום טעויות.
"המטרה היא להביא צדק למגרשים", מסכם כלפון, "המערכת תתרום הן לצמצום טעויות השיפוט והן בהארכת זמן המשחק בנטו. יהיו פחות ויכוחים של שחקנים עם השופטים, ובסופו של דבר נימנע מהתלהמות בזמן המשחק ובסיומו".
מה דעתך על הכתבה?