לפני פחות משבועיים התקיים ניסוי ה-VAR הראשון בישראל על בני אדם. למרות הצילומים, ושירי ההלל, הוא נכשל. המחצית הראשונה ארכה 57 דקות והשנייה 52, וב-109 הדקות האלה היו שתי החלטות שיפוט שהותירו את אחת הקבוצות, מכבי שעריים, מבואסת רצח. פעם אחת כשהשופט אלי חכמון החליט להרחיק שחקן של הכח שנגע ביד – וזיו אדלר בעמדת ה-VAR ביטל את האדום והשאיר להכח עשרה שחקנים להמשך. בפעם השנייה זה קרה כאשר פסל שער שאישר חכמון, אחרי ששחקני שעריים כבר חגגו עם הקהל שלהם בווינטר.
גם במגבלות הניסוי הראשון וחוסר המיומנות, כאשר המשחק נמשך כל כך הרבה זמן, אם ההחלטות נותרות שנויות במחלוקת גם אחרי ה-VAR, הבעיה עמוקה יותר. צריך לקרוא לילד בשמו: אם הליגה חלשה, והכדורגל פה רקוב, אז השופטים אינם יוצאי דופן. החגיגות אחרי כל שיבוץ של אוראל גרינפלד בליגה האירופית הן מיותרות. מספר המשחקים שקבוצות ישראליות ערכו בליגת האלופות גבוה בהרבה ממספר המשחקים ששופטים ישראלים שפטו בה. לא ראינו שופט ישראלי במונדיאל מזה שנים, ולך תספר לארז פפיר ששופטים ישראלים שפטו שניים מעשרת המשחקים הכי מטורפים שהיו במונדיאל אי פעם. פפיר עדיין עסוק במבטי הזחיחות, הזלזול, והשופוני שהוא מקפיד לזרות על הקבוצות אותן הוא שופט. והוא לא היחיד. השחצנות של חלק מהשופטים לא מסונכרנת עם רמת השיפוט הנמוכה שלהם. כדי להיראות כמו קולינה, אתה צריך לשפוט כמוהו.
אלון יפת הוא השופט הטוב ביותר שגדל בישראל בדור האחרון. זו העונה האחרונה שלו. יגאל פריד הוא דרדר בשדה קוצים. שופט עם ביצים גדולות ששורק מה שהוא רואה. ושניהם נפלו שלשום בטרנר, ובגדול, בדיוק במקום בו לא נופלים: לא אצל הפועל ב"ש, שנהנית משיפוט אוהד בשנים האחרונות ולא אצל בית"ר ירושלים, שהדלק שלה זה נרטיב הקיפוח. אם יפת ופריד נופלים, מה יאמרו האחרים? הם הרבה פחות טובים אפילו מרמת השיפוט הזו.
אם יפת ופריד נופלים, מה יאמרו האחרים? (דני מרון)
יש המון דברים שצריך לתקן באיגוד השופטים, ואת הדברים האלה יודע מפכ"ל המשטרה בדימוס, משה קראדי, שקיבל את משרת יו"ר האיגוד. קראדי, שחקן במחלקת הנוער של מכבי ת"א לפני 40 שנה בערך, מכיר את הכדורגל הישראלי וצריך לעשות יותר מדי דברים שקשה לראות איפה הוא מתחיל.
כבר בשלב הליהוק יצטרך האיגוד לחזור לבדיקות פוליגרף כתנאי קבלה לאיגוד. בליגת העל עדיין משמש שופט שלפני 15 שנה נתפס דובר שקר בבדיקת פוליגרף ששאלה אותו אם השתמש אי פעם בסמים. רק בשנה האחרונה נתפס קוון בליגה א' שמכר משחקים ושופט בליגות לנוער שבדה דו"ח שקרי כדי לדפוק קבוצה. אם היו יודעים באיגוד ששופט בא מרקע מסוים, או אוהד קבוצה מסוימת, יכול להיות שהמקרים האלה היו נמנעים. שופטים עם רקע בעייתי הם שופטים לחיצים ואולי מוטים.
גם בשלב השיבוץ חייב האיגוד משבצים חיצוניים, נציגי ציבור, שימנעו מצב שבו שופט ישובץ למשחק של קבוצה ממקום מגוריו, וגם לא ממקום מגוריו הקודם, וגם לא קבוצה שהוא אהד בגיל 16, וגם לא את הקבוצה ששנא בגיל 16. נכון, זו בעיה, אבל כדי למנוע לזות שפתיים, צריך להפעיל את שאר איברי הגוף: לחשוב, לתכנן, לחקור, לא להתעצל.
שופטים יהיו חייבים להיות מקצוענים. והשופטים בליגות היותר נמוכות יצטרכו להיות מתוגמלים בכסף גבוה יותר כדי ליצור מחויבות. מנהלת הליגה נהנית מכספים אדירים שמגיעים לה כתוצאה מזכויות שידור. גם הזכיינים היו שמחים שהמשחק יעבור חלק, שלא יהיו עצירות שיבריחו צופים משועממים לתוכניות ריאליטי, והם ישמחו שחלק מהכסף שהם מעבירים יהיה צבוע – לטובת שכר השופטים.
אלון יפת (דני מרון)
האיגוד יהיה חייב להקטין את מעמד המבקר בסדר יומו של השופט. המבקר יוצר מצב שבו השופט חייב רק לו דין וחשבון ולא לקהילה שמתעניינת במשחק: המשתתפים, שולחיהם, הצופים במגרש, הצופים בבית, קהל מנחשי הווינר ועוד.
והדבר הכי חשוב: האיגוד חייב להעסיק גננת במשרה מלאה כדי להקטין למינימום את כמות האינטריגות, ההלשנות, הלכלוכים, ההדלפות לתקשורת, שאיגוד השופטים רווי בהם.
יש כל כך הרבה דברים שלא בטוח שאפשר יהיה להקיף את כולם. חשוב שהקהל יבין שאין פה משהו ששונה ממה שהם רגילים אליו: טעויות של בלמים, טעויות שוער מביכות ומאמנים שמתחלפים פה יותר הרבה מאשר בקפריסין. השופטים הם בני הארץ הזו, לטוב ולרע.
מה דעתך על הכתבה?