הסיום שבר את לבבות האוהדים באיצטדיון וילה פארק. קמאר רוף הבקיע עמוק בזמן פציעות והעניק ללידס יונייטד נצחון יוקרתי וקריטי 2:3, אחרי שאסטון וילה כבשה שני שערים נפלאים והובילה 0:2 במחצית.
42 אלף הצופים הלכו הביתה מאוכזבים, אבל על דבר אחד הם לא יכולים להתלונן. הם קיבלו הצגה, כמו בכל הפעמים הקודמות מאז מונה דין סמית למנג'ר. ארבעת משחקי הבית האחרונים של מועדון הפאר מברמינגהאם היו מטורפים בכל קנה מידה והניבו 25 שערים. היציעים היו מלאים בכל אחד מהם. וילה עדיין מדורגת רק במקום ה-11, אך היא נהנית ממאזן ההתקפה השני בטיבו בליגת המשנה והתקוות לקראת השנה החדשה גדולות מאוד. עם הסגנון ההרפתקני והתוסס ביותר מזה שנים ארוכות מאוד, וילה הופכת לפתע לאטרקציה בקרב האוהדים הנייטרלים. אלה שנהגו ללעוג לה, רוצים כעת לראות אותה חוזרת לפרמיירליג. היא תופסת תאוצה כלהיט אמיתי.
הכל החל בראש כרוב ענק. אוהד מתוסכל זרק אותו בתחילת אוקטובר לעבר המנג'ר סטיב ברוס במהלך התיקו הביתי מול פרסטון, והבהיר להנהלה היטב מה כולם חושבים עליו. אז נכון, ברוס השיג תוצאות לא רעות בעונה שעברה, העלה את וילה לפלייאוף והפסיד רק בגמר, 1:0 לפולהאם של סלבישה יוקאנוביץ', אבל הכדורגל שלו היה משעמם להחריד.
מאמן הקבוצה וגם אוהד שרוף. דין סמית (Gettyimages)
בעונה הנוכחית, גם הנקודות לא הגיעו והסגל היקר ביותר בצ'מפיונשיפ נקלע למשבר. המועדון אמנם עירב את המשטרה על מנת לאתר את משליך הכרוב, אולם במקביל השליך החוצה את ברוס עצמו. כאיש שאימן במשך שש שנים את היריבה העירונית המושבעת ברמינגהאם סיטי, הוא לא היה פופולרי מלכתחילה. הוא היה שכיר חרב. כאשר הנסיונות להחתים שם גדול כמו תיירי הנרי או ברנדן רוג'רס כשלו, הלכה אסטון וילה על האופציה ההפוכה – היא הביאה אוהד כמאמן.
אם אתם לא עוקבים באדיקות אחרי ליגת המשנה, אולי לא שמעתם עדיין על דין סמית בן ה-47. אבל, בווילה פארק בהחלט שמעו. סמית הוא אחד מהם. הוא יליד האיזור, מעריץ שרוף של אסטון וילה מאז שהוא זוכר את עצמו. כאשר קיבל את הפניה, הוא הרגיש שחלום חייו התגשם והיה מוכן ללכת מסביב לעולם ברגל כדי לקבל את התפקיד. אז הוא עזב את הפרויקט הקודם שלו, והיה זה פרוייקט נפלא – ברנטפורד הלונדונית הקטנה שיחקה בהדרכתו כדורגל התקפי נהדר והשיגה תוצאות מרשימות מאוד עם תקציב צנוע. כעת הוא הגיע למועדון גדול הרבה יותר, וזו הייתה מהפכה של ממש.
מאז אוקטובר עוברת וילה שינויים דרמטיים, בכל החזיתות. אווירה של לוזריות ודכדוך התחלפה בהתלהבות חסרת מעצורים. אנשים שוב גאים ללכת לאצטדיון. מה שהיה עד לא מכבר סבל הכרחי, הפך לאירוע משמח.
וילה היתה אפורה בשנותיה האחרונות בפרמייר-ליג, וקטסטרופלית כאשר ירדה עם 17 נקודות בלבד ב-2016, כאשר גבריאל אגבונלאהור הידוע לשמצה ענד משום מה את סרט הקפטן. היא הפכה לסוג של בדיחה, והשהות בליגת המשנה הייתה מייסרת. עם סמית על הקווים, הגישה השתנתה. הוא רוצה לא רק להחזיר את המועדון למקומו הטבעי, אלא גם לתת שואו. אנשים מאמינים לו, כי הם מזדהים איתו.
אצל ברוס, שם המשחק היה זהירות. אצל סמית, הולכים על יצירתיות. השחקנים המוכשרים שוחררו מהחבלים וקיבלו יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחם בחלק הקדמי. הקשרים האחוריים והמגנים רשאים להצטרף להתקפות בכל הזדמנות. הפוטנציאל קיים בשפע – תמי אברהם המושאל מצ'לסי הוא אחד החלוצים הצעירים הטובים באנגליה, יאניק בולאסי שהגיע בהשאלה מאברטון הוא תחבולן באגף, ג'ק גריליש הוא פליימייקר עם ראיית משחק משובחת, ג'ונתן קוג'יה הוא חלוץ עוצמתי וטכני. כאשר הם דוהרים קדימה ומשחקים בנגיעה אחת, קשה לעצור אותם.
אחד החלוצים המוכשרים באנגליה. תמי אברהם (Gettyiamges)
בבכורה של סמית, החמיצה וילה אינספור הזדמנויות בניצחון 0:1 על סוונסי, ושני משחקי החוץ הראשונים שלו הסתיימו בהפסדים, אבל אז הכל השתחרר מבחינה התקפית. וילה כבשה 23 שערים ב-8 משחקי הליגה האחרונים. לשם השוואה, מידלסברו שמקדימה אותה בטבלה הבקיעה 25 פעמים במשך העונה כולה עד כה, ואסטון וילה כיסחה אותה ללא תנאי, 0:3 בחוץ. גם דרבי קאונטי של פרנק למפארד הובסה 0:3 באיצטדיונה, ובדרבי מול ברמינגהאם סיטי חגגו סמית וחניכיו 2:4 מהדהד.
ואולם, לא הכל ורוד, כי הטעויות בעורף נוטות להיות רבות. יש משהו משעשע בכך, כי ג'ון טרי מונה לעוזרו של סמית אחרי שהחליט לתלות את הנעליים, אבל בלמה האגדי של צ'לסי לא ממש מצליח להסביר בינתיים לשחקניו כיצד לשמור על היריב. וכך, היתה שותפה אסטון וילה לפני חודש לתיקו 5:5 מטורף נגד נוטינגהאם פורסט. היא היתה עדיפה לאורך כל ההתמודדות, ומאזן הבעיטות לשער עמד על 5:19, אבל כל הנסיונות של האורחת נכנסו פנימה. דרבי נוסף מול ווסט ברומיץ' הסתיים בתיקו 2:2, וכך גם המפגש מול סטוק סיטי. אתמול חגגה לידס עם שלישיה במחצית השנייה והספיגה המאוחרת קטעה מבחינת וילה רצף של שבעה משחקים ללא הפסד.
הפתיחה החלשה עם ברוס הותירה את סמית גם כך עם משימה לא פשוטה. הקבוצה רחוקה כעת 16 נקודות מהמקום המוביל לעלייה אוטומטית. מצד שני, רק 5 נקודות מפרידות בין וילה לשפילד יונייטד השישית, והעפלה לפלייאוף היא משימה אפשרית. זו המטרה המוצהרת, והמנג'ר השאפתן מתכוון לממש אותה באמצעות כדורגל עוצר נשימה. זו הולכת להיות ההצגה הטובה ביותר בליגה. אל תפספסו את המשחקים של וילה, ואם אתם בממלכה – נסו לקנות כרטיס. זה לא יהיה פשוט.
מה דעתך על הכתבה?