Sport1 Banner

מלך הבישולים ושחקן חופשי: האם ארסנל טועה בגדול עם ראמזי?

ארון ראמזי
ארון ראמזי | AFP

ארון ראמזי הוא מלך הבישולים הזמני בפרמיירליג, על אף היותו שחקן ספסל אצל המנג'ר אונאי אמרי שפשוט לא סופר אותו. יוכין על שחקן בשיא הקריירה, עם אופי מפלדה

(גודל טקסט)

ארון ראמזי עדיין לא לגמרי עיכל את הבשורה. השחקן הוותיק ביותר של ארסנל, אשר הגיע למועדון עוד בקיץ 2008 כאשר היה בן 17 בלבד, היה מוכן לחתום על חוזה חדש ותיכנן להישאר בצפון לונדון עד סוף הקריירה. המגעים נוהלו במקצועיות והפרטים סוכמו עם העלאה נדיבה בשכר לרמה של 200 אלף ליש"ט לשבוע. מדובר בסכום הגיוני עבור מי שנבחר על ידי האוהדים לשחקן השנה בעונה שעברה ומהווה במובנים רבים סמל ומודל לחיקוי.

ואולם אז, בשלהי ספטמבר, הודיעה ההנהלה כי היא מושכת את ההצעה ומבטלת אותה, מבלי להסביר את הסיבות לראמזי.

היו עיתונאים שניסו להסביר את הצעד בשיקולים כלכליים. הכישלון בהעפלה לליגת האלופות במשך שנתיים פגע בתזרים המזומנים, והיה לכאורה צורך להדק את החגורות. אך האם נעשה כאן צעד הגיוני מבחינה פיננסית? האמת הפשוטה היא כי מדובר בקשר מצוין ומנוסה, שיחגוג החודש את יום הולדתו ה-28. הוא מסוגל לשחק ברמה הגבוהה עוד שנים ארוכות, וערכו בשוק לא מבוטל. הבחירה לא להחתימו על חוזה חדש פירושה כי ארסנל תאבד אותו ללא תמורה בקיץ הקרוב. ראמזי יהיהי שחקן חופשי, ויוכל לעבור חינם לכל יעד. האם לא היה נבון יותר להשלים בהצלחה את העסקה, ואז למכור אותו במידה והמנג'ר אונאי אמרי אינו מעוניין בשירותיו?


לא רוצה את ראמזי בארסנל. אונאי אמרי (צילום: Gettyimages)

בנוסף, לא כדאי לזלזל בהיבט התדמיתי. הדרך בה פוצצו המגעים, עם הודעה חד צדדית ללא תירוצים, פוגעת במוניטין של ארסנל. האוהדים מרגישים כי סמלים מסוגו של ראמזי ראויים ליחס שונה בתכלית. אפשר לקבל החלטות מקצועיות, אולם לא באופן כה בוטה ומזלזל. "אני מקווה שמישהו יסביר לי את המניעים. אוכל לקבל את ההחלטה שלהם, אם יש הגיון מאחוריה. בבוא העת, אולי אדע את האמת, אבל זה טרם קרה. כולם יודעים שהחוזה הונח על השולחן ושהייתי מוכן לחתום", אמר הוולשי לפני חודש. אפשר לשמוע את התסכול והכעס, אבל הוא – בניגוד לבכירי ההנהלה – מצליח לשמור על פאסון, והמוניטין שלו רק מתחזק כתוצאה מכך.

אמרי כבר רמז שהוא רוצה לקחת את ארסנל "בכיוון אחר". המאמן הבאסקי קיבל את התפקיד המאתגר להחליף את ארסן ונגר אחרי 22 שנות שלטונו של הצרפתי, ובחן בתקופה הראשונה את הסגל שעומד לרשותו. ראמזי היה בהרכב בקישור ההתקפי במחזורים הראשונים, אולם מאז ספטמבר העדיף הבוס לספסל אותו. אמרי לא רואה אותו כקשר מרכזי קלאסי, כפי ששיחק לעתים אצל ונגר – גרניט ג'אקה, לוקאס טוריירה וילד הפלא הצרפתי החדש מתיאו גנדוזי מועדפים שם.

גם בחלק הקדמי ניתנה העדפה לשחקנים אחרים, ובראשם מסוט אוזיל שחתם בתחילת השנה על הארכת חוזה עד 2021 בשכר גבוה משמעותית מראמזי, עוד לפני הגעתו של אמרי. תוסיפו לכאן את בוגרי האקדמיה הצעירים, אשר המועדון חפץ בקידומם באופן טבעי, ותקבלו מציאות בה הוחלט כי אין לראמזי מקום. האם ההחלטה הזו תישפט בדיעבד כטעות גורלית?

האירועים שחלו מאז ביטול הצעת החוזה מגלים כי התשובה עלולה להיות חיובית. ראמזי מגלה חוסן מנטלי נדיר. זה לא מפתיע, כי הרי הוא עבר בצעירותו משברים קשים יותר. הוא התאושש משבר קשה מאוד ברגלו, שנגרם מתיקול של בלם סטוק ריאן שוקרוס בתחילת 2010. הוא ידע להתעלות ולהמשיך כאשר אוהדי ארסנל רבים סימנו אותו במהלך עונת 2012/13 כמקור הבעיות של הקבוצה, לעגו לו והקניטו אותו ללא הפסקה. הוא המשיך בדרכו, הכריח את המלעיזים לאכול את הכובע והפך לאחד הכוכבים הבולטים בקבוצה. הוא גדל למנהיג, גם במדי הנבחרת. במהלך ההעפלה ליורו 2016 (כולל המשחק המפורסם מול ישראל בחיפה) והטורניר עצמו, הוא היה דומיננטי לא פחות מגארת' בייל. אז גם האכזבה הנוכחית לא תוריד אותו מהפסים. להיפך: נראה כי המוטיבציה שלו רק עלתה.

את התוצאות רואים על המגרש. משחק החוץ מול פולהאם בתחילת אוקטובר היה שקול, עד שראמזי נכנס כמחליף באמצע המחצית השניה, קבע מיד 1:3, ואז בישל עוד שער לפייר-אמריק אובמיאנג. במשחק מול וולבס בנובמבר, הוא נשלח כמחליף מאוחר במקומו של אוזיל, ובישל את שער השיוויון של הנריך מחיטריאן. השיא הגיע ביום ראשון האחרון, בדרבי הגדול מול טוטנהאם. לשם התחלה, נטל ראמזי חלק פעיל בקטטה שהתפתחה אחרי השער שהבקיע אריק דאייר, וקשר התרנגולים ייעץ בציניות לוולשי "לחזור לספסל". הוא לא היה צריך לעשות זאת, כי ראמזי נשלח למגרש במחצית כשקבוצתו בפיגור והנהיג את המהפך. המשחק עבר דרכו, וגם שני בישולים לאובמיאנג ולאכסנדר לקאזט נרשמו לזכותו, על אף שמדובר בבעיטות מחוץ לרחבה.

וכך, עלה מאזנו של ראמזי ל-6 בישולים העונה – הנתון הטוב ביותר בליגה האנגלית, לצד ראחים סטרלינג וכוכב בורנמות' ריאן פרייזר. מעולם לא תרם שחקן ספסל מספר כה רב של אסיסטים, והשבחים לא מפסיקים לזרום. קשר העבר ריי פארלור, מהסמלים החשובים בעידן הזוהר של ונגר, קבע נחרצות: "ארסנל היתה צריכה לשמור את ראמזי ולא את אוזיל, כי ארון תורם לקבוצה יותר. מסוט הוא שחקן נהדר, אבל לא הרגשנו בחסרונו מול טוטנהאם, וראמזי הביא את השינוי. הוא נמצא בקבוצה יותר מעשור, וגם לכך יש משקל גדול. יש שחקנים שהיו מתבכיינים ומרימים ידיים בידיעה שהם עוזבים את הקבוצה בסוף העונה, אבל לא ראמזי. הוא תמיד נותן את הכל".


יביא את ראמזי ליונייטד? מוריניו (צילום: Gettyimages)

וכך, נמצאות מניותיו של הוולשי בעליה, אבל אמרי ביטל על הסף אפשרות להחזיר את ההצעה לחוזה חדש. "כבר קיבלנו את ההחלטה", אמר המאמן, והמירוץ להחתמתו של ראמזי כשחקן חופשי עשוי להיות מרתק. ריאל מדריד, יובנטוס ובאיירן מינכן הוזכרו כמועמדות, אבל כדאי לקחת בחשבון את ההיבט המשפחתי – למשפחת ראמזי נולדו לאחרונה תאומים. במצב זה, ייתכן שתינתן העדפה להישארות בממלכה. צ'לסי עשויה להיות היעד, וגם מנצ'סטר יונייטד נמצאת לפי הדיווחים בתמונה.

האם אוהדי ארסנל מוכנים לחשוב על האליל שלהם במדי השדים האדומים? זה לא יהיה פשוט, אבל אולי זה העונש הנכון להנהלה שלא יודעת לכבד את השחקן הנאמן ביותר. הערב, כאשר יגיעו התותחנים לאולד טראפורד, יהיה זה קרב פיקנטי למדי עבור הוולשי. כלל לא בטוח שאמרי יעניק לו מקום בהרכב, אבל הוא צפוי לדרוך על הדשא בשלב זה או אחר, ובכושרו הנוכחי מסוגל גם להנחית מכה שתעמיק עוד יותר את המשבר ביונייטד. על הדרך, הוא גם יכול לקרב את עצמו למעבר ללא תמורה לשורות היריבה הגדולה.

עוד באותו נושא: ארון ראמזי

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי