במיתקפה על רוטן ראוי לזכור שמכבי חיפה מאכזבת כבר שנים

השבוע, מיד לאחר שמכבי נתניה גברה בתוצאה 0:2 על מכבי חיפה, החלה בתקשורת התקפה רבתי על מאמן הירוקים, פרד רוטן. אחרי הכל מכבי חיפה מאכזבת, ומכאן שהכי טבעי בעולם לשפד את המאמן.


פרשנים ביקרו אותו על יכולתה הדלה של הקבוצה, על המערך שבו היא משחקת, והחלו כמובן דיבורים על הצורך להחליפו.


אמנם באותה ביקורת גם הוזכרה העובדה שמכבי חיפה מאכזבת זה שנים אחדות, ואולם היתה זו אך תזכורת קצרה בלבד. לדעתי קצרה מידי.


כיוון שכך, ראוי מאד לקבוע שאין להפריד בין העונה הנוכחית לבין העונות האחרונות, בהן איבדה הקבוצה הירוקה את עוצמתה, עד כדי החלשות מדאיגה. יתכן מאד שזיכרון קצר הוא בעוכרי רבים, שפנו להתנפל על רוטן. אבל ההגינות מחייבת לומר שרוטן הוא עוד מאמן אחד בשרשרת לא קצרה של מאמנים, שכשלו במשימה לחדש את נעוריה של הקבוצה.


לא פעם התייחסתי לכך שבמכבי חיפה כנראה שאין יודעים מה בדיוק עובר עליה בשנים האחרונות. כי לדעתי, לו ידעו מה ניתן לעשות – הדברים היו נעשים. ויותר מזאת: האמת היא שהיו ניסיונות לשנות את פניה, אלא שהניסיונות העלו חרס.



שחקני מכבי חיפה מאוכזבים, תמונה מוכרת וידועה (ערן לוף)


ועוד עניין, שגם הוא ידוע לכל: הקבוצה, שאת מדיה לבשו כדורגלנים דוגמת יעקובו, פראליה, ז'וטאוטאס ורוסו, אינה יכולה להחתים היום זרים ברמתם, אלא אם תחליט על הגדלה משמעותית ביותר בתקציבה.


והמסקנה ברורה: עם שחקנים גדולים ניתן להגיע להישגים גדולים. כי שחקנים גדולים "עושים" מאמן גדול, ואם מישהו שכח זאת – אנחנו מזכירים לו.