כולם מדברים על ליברפול. על השלמות, המספרים, ההגנה היציבה, הפתיחה הטובה ביותר שלה בפרמיירליג עד היום והשנייה בטיבה בהיסטוריית המועדון. כולם מדברים על מוליכת הטבלה הגאה, זו שהשנה תעשה את זה סוף-סוף, אחרי שנות אור של אכזבות והחלקות. כולם מדברים על ליברפול, אבל הערב (שבת ב-19:30, שידור ישיר בספורט1) בסטמפורד ברידג' יעמוד במרכז העניינים שחקן כחול.
זה לא שאדן הזאר הוא שם חדש ומרענן לכל חובב כדורגל. להזאר יש כבר כמות נכבדת של תארים, כולל שתי אליפויות אנגליה שרשומות על שמו, אבל את העונה הזו הבלגי פתח אחרת. קודם כל הוא שבר את מנחוס ספטמבר. כי עד היום, בשש העונות שלו במועדון, הזאר היה מבקיע שער או שניים או לא מבקיע כלל עד אוקטובר. והנה הגיע חודש ספטמבר והשחקן כבר עם ארבעה שערים בשלושה משחקים החודש, כולל שלושער שני בקריירה הכחולה שלו. לסופרסטאר הבלגי יש כבר חמישה כיבושי ליגה, ובסך הכל שמונה שערים בכל המסגרות – וזה קורה בשישה משחקים שבהם פתח ועוד שלושה שבהם נכנס כמחליף. בתוספת שלושה בישולים באותם משחקים, הזאר פשוט ממשיך את הקיץ הנהדר שלו מרוסיה. קיץ שאמנם הסתיים באכזבה גדולה עבור נבחרתו, אבל מיצב אותו עוד מדרגה אחת קדימה. או כמו שמאוריציו סארי אומר – הזאר היום הוא השחקן הטוב באירופה, ויכול לכבוש "בקלות" 40 שערים העונה.
ובאמת לא היה חסר הרבה שאת המונדיאל הזה הזאר יסיים גם כשחקן המצטיין. עם כל הכבוד שמגיע ללוקה מודריץ' ולילד הפלא קיליאן אמבפה, היו רגעים במונדיאל שבהם הזאר נראה היה גדול על הנבחרות שממול – והכוונה היא גם לנבחרת ברזיל. היו רגעים בהם צרפת הייתה צריכה לשלוח שלושה וארבעה שחקנים כדי לוודא שהזאר לא יחולל נזק ממשי מולה בחצי הגמר. זה השתלם לה.
השחקן הטוב באירופה כיום. אדן הזאר חוגג באנפילד (Gettyimages)
לא מדובר על פריצה, כי הזאר הוא שחקן מוכח כבר שנים, אבל בהחלט מדובר על משהו שהשתנה. אולי זה בראש. אולי הוא הבין שכדי להיספר כאחד הגדולים, כדי להתחרות על התארים האישיים מול מסי ורונאלדו, צריך להשתפר בעיקר בשני סעיפים – דומיננטיות ויציבות.
הזאר תמיד ידע לכבוש שערים יפים. שערי סולו שכללו סלאלום קצר ובעיטה לחיבור הרחוק. אבל הוא היה עושה זאת לעתים רחוקות מדי. הזאר של השנים הקודמות, אפילו בשנות האליפות, היה תופס לו "תנומה" של דקות רבות במהלך משחקים ופשוט נעלם. לעתים מתעורר, לעתים פשוט נשכח על הקו. את האלמנט הלא רצוי הזה, לא ראינו בשלבי הנוק-אאוט במונדיאל ברוסיה, ובטח שלא רואים העונה בפרמייר-ליג. צ'לסי פתחה נהדר, והרבה מהקרדיט הולך למספר 10 שלה. הכל קורה סביבו. נכון שגם פדרו (שהיה חסר בתיקו הראשון שלה העונה מול ווסטהאם) ואלונסו מאוד מעורבים ומשמעותיים בפתיחת העונה, אבל הזאר לוקח עליו את המשחק של הכחולים. הוא משחק לעומק, מחפש את השער וגם מוצא.
צריך לחזור רק חודש וחצי אחורה, אל תחילת העונה. אז, בתחילת אוגוסט, הדיבורים היו על "קורטואה והזאר שרוצים לריאל מדריד". השוער אכן מצא את הדרך, הזאר נשאר. מי חשב אז שצ'לסי, שנראתה מבולבלת ולא מוכנה לעונה שבפתח, תייצר פתיחה כל כך חדה ויעילה עד סוף ספטמבר? מי בכלל זוכר שלאורך אוגוסט כולו עדיין היו דיבורים על עזיבה צפויה של הזאר.
מי בכלל זוכר שהיו דיבורים על עזיבה? הזאר עם קורטואה במדי הנבחרת (Gettyimages)
אחרי המהפך בגביע הליגה מול ליברפול שלשום צ'לסי מסתמנת אפילו כפייבוריטית בקרב הצמרת בלונדון. זה לא יהיה מבחן גדול ראשון של צ'לסי העונה. את משחק מגן הקהילה מול סיטי לפני כמעט חודשיים, הכחולים יעדיפו לשכוח. שבועיים אחר כך, ביכולת לא מזהירה, מול קבוצה מבולבלת אחרת בשם ארסנל, צ'לסי ניצחה והראתה אופי. האופי הזה בא לידי ביטוי שוב גם בגביע הליגה לפני יומיים. לכאורה 'רק' המפעל השלישי בחשיבותו', אבל כששני המאמנים עולים עם כל כך הרבה שמות בהרכב, אין ספק שלמהפך באנפילד יש משקל, בטח כשהמפגש הבא ביניהן כל כך קרוב.
צ'לסי מארחת את ליברפול ויהיו לה כמה מטרות ברורות: לקחת ממנה נקודות ראשונות העונה בליגה, רצוי שלוש; להציג לאנגליה ולעולם את מה שהיה נראה לפני חודשיים כלא אפשרי – את עצמה כמועמדת בכירה לתואר; ואם אפשר, וזה לא ממש תלוי בכחולים, להיעזר באיבוד נקודות של סיטי ולעלות לפסגה בסיומו של המחזור השביעי. לא חובה בשלב הזה, אבל למה לא בעצם.
לצ'לסי יש את כל מה שצריך כדי להיות אלופה העונה. רוב השחקנים היו שם לפני שנה פלוס יחד עם אנטוניו קונטה. אין ספק שבניגוד לעונה ההיא, השנה ליברפול וסיטי חזקות בהרבה מאותה עונה, והן עדיין נחשבות למועמדות בולטות יותר בשלב הזה. אלא שהשינוי הגדול של צ'לסי מעונת האליפות של קונטה, או ליתר דיוק השדרוג מאותה עונה, הוא הזאר. אותו שחקן שהוביל את צ'לסי לאליפות לפני שתי עונות, כבר הוכיח שהוא מסוגל להרים את רמתו בחודשים האחרונים, ופתיחת העונה הזו מרמזת שגם במספרים השדרוג עשוי להיות משמעותי. האיש שרוצה לרשת את מסי ורונאלדו ככוכב הגדול של היבשת ברמת הקבוצות, צריך להראות העונה מיהו במשחקים הגדולים. והערב, בדיוק כמו ברוסיה, הבמה תהיה כולה שלו.
הבמה כולה שלו. אדן הזאר (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?