לפני שנים מעטות כשלה מכבי תל-אביב בניסיונה לזכות באליפות רביעית ברציפות, וקבוצת הכדורגל של הפועל באר-שבע תפסה אז את מקומה בצמרת הכדורגל הישראלי, עם שלוש זכיות רצופות באליפות. העונה, בתום המחזור הרביעי, עדיין מוקדם מאד לדבר על הצפוי בהמשך, אבל אי אפשר להתעלם ממה שעובר על באר-שבע.
בעקבות התיקו הביתי המאופס עם בני-יהודה תל-אביב, מצאה עצמה האלופה בפיגור בן 7 נקודות ממכבי תל-אביב. הפיגור הזה משמעותי, בעיקר מפני שמכבי ת"א בכושר המביא לה נקודות, בעוד ש"הקטר הדרומי" תקוע באזור התחתית, חרף מאמציו הגדולים להיחלץ מהבוץ. הכול עדיין אפשרי, אבל התוצאות שהושגו עד כה מעידות על היחלשות ברורה בשורותיה של הפועל באר-שבע, שעדיין מחפשת ניצחון ראשון.
אתמול התברר, שגם אם לרגע נדמה היה שעם ההרכב המחודש יקרה בבירת הנגב שינוי מיידי, שחקני הרכש החדשים, שעלו הון עתק לאלונה ברקת, לא מצאו עדיין את הדרך לרשת. השאלה הגדולה היא האם אותו רכש נוצץ – סבע, הסלביינק וסאבו – יצליח בזמן הקרוב ביותר לעורר את הקבוצה, שכן הזמן הוא קריטי, וטעות לחשוב אחרת.
מכבי תל-אביב נבלמה לאחר שלוש זכיות רצופות באליפות, הפועל באר-שבע פתחה את הליגה בתוצאות גרועות – כל אלה רק מעידים על כך שזכייה בכתר רביעי רצוף הפכה למבצע קשה ומסובך מבחינת ב"ש. הפועל פתח-תקוה זכתה בחמש אליפויות רצופות בין השנים 1959 ל-1963 (כולל). היום, במבט לאחור, אנחנו יודעים איזו קבוצה עוצמתית היתה פתח-תקוה. משחק ההתקפה שלה עורר התרגשות והתפעלות. פשוט תענוג היה לחזות במשחקיה. זה לא המצב כרגע עם הפועל באר שבע.
לסיום, לא אוכל שלא לכבד את הישגיה של העולה החדשה לליגת העל, הפועל חדרה. היא ההפתעה הגדולה של החודש הראשון של המשחקים. בכדורגל אפשר להפתיע מדי פעם, אבל עם עשר נקודות, מאזן השווה לזה של מכבי ת"א, דירוגה של חדרה במקום השני אינו מקרי.
מה דעתך על הכתבה?