זה נשמע אבסורדי ולא מציאותי, כי המסורת והמזל תמיד עמדו לצידה. המבורג הייתה הקבוצה היחידה שהשתתפה בכל 55 העונות הראשונות לקיומה של הבונדסליגה. טעות נפוצה גורסת כי היא היחידה שמעולם לא ירדה קודם לכן, וזו כמובן שטות – גם באיירן מינכן, לברקוזן, אאוגסבורג, הופנהיים ולייפציג נותרו תמיד בבונדסליגה מאז הצטרפו אליה. הן פשוט לא היו בין המייסדות של המפעל ב-1963. המבורג, באופן טבעי, כן היתה שם – ועם הזמן המועדון הותיק זכה לכינוי 'הדינוזאורים'.
ויש בזה סתירה פנימית מסוימת, כי הדינוזאורים הרי נכחדו – אז איך המועדון שידע לשרוד במשך דורות מזוהה דווקא איתם? אלא שעכשיו זה הגיוני, כי גם המבורג "נכחדה". אחרי שנים של בלאגן ניהולי ומקצועי, עם תחלופה בלתי פוסקת בעמדות המנהל הספוטיבי והמאמן, והמון דרמות ברגעים המכריעים, זה קרה. המבורג ניצלה בעור שינייה ב-2014, היתה רחוקה שניות מהפסד בפלייאוף ההישרדות ב-2015, עלתה איכשהו מעל הקו האדום במחזור האחרון ב-2017, אך בשנה שעברה כאמור, זה כבר לא עבד. קאמבק מאוחר עם המאמן כריסטיאן טיץ, עם ארבעה ניצחונות ב-ששת המחזורים האחרונים, לא הושיע – והדמעות זלגו.
הדעות חלוקות לגבי האחראים המרכזיים לפיאסקו, אבל איש אחד עומד בלב הקונצנזוס – טיץ האלמוני סיפק את הסחורה, מעל ומעבר לציפיות המוקדמות. האוהדים משוכנעים כי לו היה מקבל את הג'וב בשלב מוקדם יותר של העונה, היתה המבורג נשארת בבונדסליגה ללא קשיים מיוחדים. לכן, הגיוני כי הבוס בן ה-47, שהוזעק מקבוצת המילואים לקראת סוף העונה שעברה, קיבל כעת את התפקיד באופן קבוע ועליו הוטלה המשימה להחזיר את הדינוזאורים למקומם הטבעי.
הערב, המסע חזרה לבונדסליגה מתחיל עם דרבי מיוחד ומריר למדי. במשך עשורים, התרגלה המבורג לשחק בדרבי הגדול של הצפון מול ורדר ברמן, דרבים שתמיד התאפיינו כמשחקים טעונים ויצריים. ואולם, הפעם תהיה היריבה הולשטיין קיל, מהעיר הצפונית ביותר במדינה, שמעולם לא שיחקה בבונדסליגה. מבחינה היסטורית, ההבדלים לא יכולים להיות גדולים יותר – אבל גם קיל יכולה לומר כי לא היתה רחוקה מהמקום בליגה הבכירה העונה. היא הובילה את הליגה השניה במשך שבועות ארוכים אשתקד, אך סיימה בסופו של דבר שלישית, ונכנעה בפלייאוף לוולפסבורג.
הנסיקה של קיל גרמה להמבורג "לגנוב" הקיץ את המנהל הספורטיבי שלה, ראלף בקר, ועבורו יהיה הקרב הערב מרגש ופיקנטי במיוחד. ביחד עם טיץ, הצליח בקר לשמור בקבוצה לא מעט שחקני מפתח. את הקישור אמורים להנהיג ארון האנט הוותיק ולואיס הולטבי, שנחשב פעם לאחד הכשרונות הבולטים בדורו בכדורגל הגרמני, ואף שיחק בטוטנהאם. התחבולן היפני טאצויה איטו ימשיך לרוץ באגף השמאלי, בצוותא עם המגן הברזילאי דוגלאס סנטוס.
גם הקפטן היפני גוטוקו סקאי שמר אמונים להמבורג, אבל ההישג הגדול ביותר של המועדון היה בכך שהצליח להשאיר במועדון את ילד הפלא יאן-פיטה ארפ. החלוץ בן ה-18, הסקורר הראשון בבונדסליגה שנולד בשנת 2000, כבר נשלח בשלב מסוים על ידי התקשורת לבאיירן מינכן, אך התברר שהחגיגות היו מוקדמות מדי. ארפ מסמל את הכיוון אליו רוצה המבורג ללכת בעידן החדש – הצעירים יתפסו את הבמה המרכזית. הגיל הממוצע של הסגל עומד על 22.9 שנים, והוא הנמוך ביותר בשתי הליגות הבכירות בגרמניה. בנוסף, בקבוצה תולים תקוות רבות גם בצמד הבלמים – ריק ואן דרונחלן ההולנדי בן ה-19 ודייויד בייטס הסקוטי בן ה-21 שהגיע בעסקה מפתיעה למדי מריינג'רס.
אן-פיטה ארפ. ציפיות גדולות מהילד (GETTYIMAGES)
טיץ מצדו, טוען כי טרם החליט על המערך המועדף העונה אחרי שתירגל מספר אופציות במחנה האימונים, והוא צפוי להיות גמיש בנושא: "אנחנו יוצאים אל הלא נודע, והציפיות גבוהות. הפעם, בניגוד לעונה שעברה, גם לי באופן אישי יש מה להפסיד. עם הסגל שלנו, אנחנו חייבים לחזור לבונדסליגה", הצהיר המאמן. המנהל הספורטיבי חש כי הקהל נותר לצידו של המועדון למרות הקריסה. "יש סוג של אופוריה באוויר, באופן פרדוקסקלי", אמר בקר, ואולי אפילו אפשר להבין את זה. במשך שנים, היתה המבורג קבוצת תחתית שתיסכלה את אוהדיה על בסיס שבועי. הבדיחות על חשבונה כבר הספיקו להימאס, והיו אפילו כאלה שקיוו כי הירידה חיונית על מנת להבריא את המערכת, להזרים דם חדש ולצאת לדרך חדשה.
אז הנה, עכשיו זה קורה. הפעם תהיה המבורג קבוצת צמרת. אמנם רק בליגה השניה, וזו היסטוריה שלילית – אבל קבוצת צמרת. כך לפחות, זה חייב להיות לפי התכנון, אבל אולי לקיל יש תוכניות אחרות כבר במחזור הראשון. כי לדרבי חוקים משלו, קל וחומר לדרבי שמתקיים בפעם הראשונה בהיסטוריה.
מה דעתך על הכתבה?