"אני מעדיף לשחק בחו"ל. גם בארץ יש קבוצות טובות והרמה טובה, אבל אני מעדיף לעבור לאירופה". כך, במראה החדש שלו כשראשו מגולח, אמר לאחרונה השוער בוריס קליימן. מאז יצאו כל קבוצות ליגת העל למחנות אימונים, גם באירופה השלימו סגלים וקיימו משחקי הכנה, וקליימן עדיין ללא קבוצה. זה לא היה מפתיע כל כך, אם קליימן היה היחיד בשטח. כבר היו מקרים שבהם שוער בכיר "ישב על הגדר" תקופה קצרה לפני שריקת הפתיחה הרשמית לעונה. אבל כשזה קורה גם לאריאל הרוש, ובסיטואציה קצת שונה גם לגיא חיימוב, נשאלת השאלה: מה קורה פה?
"אני לא זוכר מקרה דומה בעבר. מבחינתי מדובר בשלושה שוערי נבחרת, וכשכולם בלי קבוצה זה דבר מדהים", מספר זאביק זלצר, מבכירי אנשי המקצוע, אחד שחי ונושם את הכדורגל הישראלי כבר למעלה מ-60 שנה. "ברור לי שאחת הבעיות היא ריבוי שוערים זרים בכדורגל שלנו. הפועל ב"ש הביאה שוער יווני, להפועל חיפה יש שוער ליטאי, מכבי ת"א עם שוער סרבי וגם לבני יהודה יש שוער מליטא. תוסיף את הפועל קריית שמונה שהולכת על שוער צעיר שתופס מקום, והנה לך סיבה לכך ששלושה שוערים טובים בכדורגל הישראלי נשארים בחוץ".
בשבת הקרובה כבר יתקיימו משחקי גביע הטוטו ומשחק אלוף האלופים ובעוד כחודש יצאו לדרך משחקי הליגה. כל הקבוצות כבר עשו את התיאומים בין השוערים לשחקני ההגנה, ויש סיבה לדאגה אצל שוערים, הרבה יותר מאשר אצל שחקני שדה שעדיין לא מצאו לעצמם בית חדש. "שוער זה תפקיד של כן או לא", אמר בעצמו קליימן, שנשמע אז רגוע לחלוטין. מאמן הכדורגל אייל לחמן משוכנע ש"שוערים זו בעיה גדולה מאוד, לא רק אצלנו אלא בעולם. כבר היו מקרים שבהם שוערי נבחרת לא מצאו קבוצות. כאן אצלנו התופעה הזו מתרחבת".
אריאל הרוש. מחכה למקרה שראיקוביץ' ייפרד ממכבי ת"א? (עדי אבישי)
מישהו חייב להתפשר
הרוש הוא השוער המנוסה מבין שלושת הפנויים. בגיל 30 יש לו 11 הופעות בנבחרת, 249 משחקים בליגת העל, יש לו אליפות, יש לו גביעים, הוא עבר שלוש קבוצות ישראליות ושיחק בהצלחה רבה אצל השכנים מקפריסין. קליימן, שיהיה בחודש אוקטובר בן 28, שיחק רק פעם אחת בנבחרת, יש לו "רק" 162 משחקי ליגה, והאליפות היחידה הרשומה בכרטיס הביקור שלו היא זו עם הפועל ת"א (עונת 2009/10) בה שימש שוער ספסל רק בחלק השני של העונה ולא שיחק אפילו שנייה אחת. זה בדיוק הסיפור גם עם הזכייה בגביע של הפועל ת"א באותה עונה.
המצב של חיימוב שונה משל אריאל הרוש ובוריס קליימן ובמידה מסוימת נוח יותר. לחיימוב בן ה-32, ששיחק פעם אחת בנבחרת ויש לו 179 הופעות ליגה, יש חוזה בהפועל ב"ש וגם אם ישכב מתחת לעץ קוקוס בתאילנד, הוא יקבל את מלוא שכרו. ברור שחיימוב, עם עבר אצל חמש קבוצות ישראליות וגם גיחה לקפריסין, לא רוצה לשכב אלא לזנק, ולכן במקרה שימצא קבוצה שלא תוכל לעמוד בדרישותיו, ייתכן שבאר שבע תצטרך להשלים את שכרו. מישהו כאן חייב יהיה להתפשר.
"שוער הוא בדרך כלל התפקיד הראשון שקבוצות סוגרות. קבוצה מתחילים לבנות משוער, אחר כך מבלם ורק אחר כך קשרים וחלוצים. אם הייתי במצב של השוערים האלה, אני אומר לך שלא הייתי שקט ורגוע", אומר שחקן העבר יעקב הלל (חמש אליפויות וחמישה גביעים), המייצג בשנים האחרונות שחקנים בעיקר בליגה הלאומית. "העובדה שבשנים האחרונות לא היה בנבחרת שוער דומיננטי הובילה למצב הזה. שוערים מחו"ל תפסו מעמד בכדורגל שלנו, ב"ש הביאה עכשיו שוער יווני וחיימוב קיבל סטירה רצינית. לגבי קליימן, מדובר בשוער לא צפוי. לצד משחקים גדולים, הוא גם עלול לחרב משחקים. בסופו של דבר הכל מתנקז לכסף. הם יורידו במחיר וימצאו קבוצות. אף אחד לא ירצה להישאר בחוץ, כי אז הערך שלהם יירד עוד יותר. אני מסכים שמצבו של חיימוב הוא הטוב מהשלושה בזכות הגב שיש לו מקבוצתו. אז או שב"ש תתפשר, או שחיימוב יוריד מהדרישות, אבל לו יש נקודת פתיחה טובה".
במבט עמוק קצת יותר לעבר השחקנים שמתאמנים בשעה זו לבד ומחפשים את הקבוצה החדשה שלהם, ניתן למצוא שחקני נבחרת עם עבר מוכח ועתיד לוט בערפל. ראש וראשון להם הוא הבלם טל בן חיים, סגן שיאני ההופעות במדים הלאומיים (96 משחקים אחרי ה-102 של יוסי בניון), שעבר בקריירה שלו לא פחות משמונה קבוצות בכדורגל האנגלי, בהן צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, קבוצה אחת בכדורגל הבלגי – סטנדרד ליאז' – וקבוצה אחת בכדורגל הישראלי, מכבי ת"א, שאיתה חגג אליפות לפני 15 שנה והניף גביע לפני 16 שנה.
מכבי תל אביב נפרדת מטל בן חיים. יחתום לראשונה בקבוצה אחרת מישראל?
בן חיים כבר בן 36, במכבי ת"א ויתרו על שירותיו ועדיין אף קבוצה לא הסתערה עליו, אם לא סופרים את ההצעה של אייל ברקוביץ' לצרף אותו להפועל ראשל"צ – תחילה כבלם שיסייע לעלות ובהמשך כשותף בבעלות. בן חיים לא התלהב. "אני הייתי לוקח אותו לכל קבוצה בלי לחשוב בכלל", אומר הלל, "המנהיגות שלו והניסיון שלו לא יכולים להשאיר אותו בחוץ. הוא חייב להמשיך לשחק בליגת העל. חד משמעית".
לחמן מבין שיש כאן עניין של עלויות, ובן חיים, למרות גילו, אינו שחקן זול. "הוא יכול להיות נכס לכל קבוצה. הוא הרבה יותר משחקן כדורגל. הוא מסדר להנהלה את חדר ההלבשה ומסדר למאמן את הקבוצה על המגרש. הוא שחקן שיכול להכניס רגש לכל קבוצה, מערכת יחסים תקינה בין השחקנים ושיפור המדיה. אם רק יוריד במחיר, שווה להתנפל עליו".
שחקן נוסף שפנוי להצעות, עם אליפות, שלושה גביעים ועשר הופעות בנבחרת, הוא הקשר אביחי ידין. הפועל ת"א ויתרה עליו, ידין משכים כל בוקר ועורך אימונים אישיים כדי להיות כשיר לרגע שיקבל איתות. בניגוד לשחקנים הפנויים האחרים, ידין לא שיחק מעולם בחו"ל ואת מרבית הקריירה שלו עשה בהפועל ת"א. התחיל בהפועל כפ"ס ובין לבין היה במכבי חיפה. בחודש אוקטובר יחגוג 32. "אביחי הוא ערך מוסף לכל קבוצה בזכות הכריזמטיות שלו והמנהיגות. אביחי זה לא רק יכולת", קובע הלל.
"אביחי ידין זה לא רק יכולת" (דני מרון)
אז איפה הבעיה?
הלל: "הם התרגלו לסכומים גבוהים, קשה להם לרדת".
זלצר: "לא צריך להתרגש. כל שנה זה קורה. מפסידים משחק אחד בגביע הטוטו, מאבדים את הראש ומתחילים לחפש שחקנים. עוד מעט הסוכנים יתחילו לעבוד ותראה איך שהדברים יתחילו לזוז".
לחמן: "המונדיאל הרדים את ההתעסקות בשחקנים. מאמנים, סוכנים ובעלי קבוצות נסעו למשחקים וזנחו את הנושא. יש כאן גם תופעה שאני מכנה 'תופעת אלי טביב'. מדובר בתופעה טובה שבה לוקחים שחקנים כשהם למטה ומשבחים אותם. לא חוכמה לקחת שחקנים כשהם למעלה. ספציפית לגבי הכדורגל הישראלי, הרי שאנחנו בדור מוביל של ילידי 1992. אלי דסה, אייל גולסה, עומר אצילי, פיראס מוגרבי, דיא סבע – הם יהיו הדומיננטיים. השחקנים הפנויים שאתה מדבר עליהם לא שייכים לדור הזה".
אם הבעיה של הרוש, חיימוב וקליימן היא ריבוי מועמדים על אותה עמדה, הרי שמצבו של בן חיים טוב, שהרי אין עוד בלם פנוי בשטח. מבחינת מגנים אייל משומר ישמח לקבל הצעות ובהשקעה גדולה יותר תוכלו לזכות באופיר דוידזאדה ועומרי בן הרוש, בכפוף להסדר עם הקבוצות שלהם. לירוי צעירי (29) וקובי מויאל (31) הם רעיונות לקשרי 50/50 או קשרים אחוריים. החלוצים הפנויים הם שלומי ארבייטמן (סגן מלך השערים מבין השחקנים הפעילים), שחר הירש המנסה להרשים בדברצן ההונגרית ואם יש לכם הרבה כסף, אז גם מוחמד גאדיר.
לירוי צעירי. עושה משחק שעדיין מחפש קבוצה (לירון מולדובן)
מה דעתך על הכתבה?