מהו המצרך היקר והחשוב ביותר כאשר אתה ממנה מאמן חדש? התשובה הפשוטה היא זמן. אם הקבוצה צפויה לעבור שינוי מהותי מאוד, עד כדי מהפכה, הזמן הזה קריטי שבעתיים. אם המאמן מגיע לליגה חדשה, לא יודע את השפה ולא מכיר את המנטליות, הזמן כבר ממש שווה זהב. אסור בשום אופן להתמהמה. קחו את המאמן הזה ביום הראשון של הקיץ ותנו לו את כל התנאים כדי להיכנס לתפקיד באופן מסודר ורגוע.
ובכן, צ'לסי לא בדיוק פעלה לפי התוכנית הזו, וסוגיית מינויו של מאוריציו סארי הפכה לאחת הסאגות הביזאריות ביותר שידע הכדורגל בשנים האחרונות. בשלב מסוים, העסק הגיע לכדי תיאטרון אבסורד של ממש. עד לפני שבוע, הן סארי והן אנטוניו קונטה הכינו תוכניות מפורטות – שונות בתכלית, כמובן – למחנה האימונים של הכחולים. אף אחד לא ידע בוודאות מי מהם יוביל את הקבוצה בעונה הקרובה. ליתר דיוק, כולם ידעו מי אמור לעשות זאת מבחינת רומן אברמוביץ', אבל השבועות חלפו, קונטה נשאר בתפקיד והחל לנהל את האימונים, סארי טרם הגיע, ואנשים הפסיקו להתייחס ברצינות לדיווחים. במשך חודש וחצי נכתב בעיתונים כי העסקה הגדולה צפויה להתבצע "תוך 48 שעות". ביוני זה עוד היה מצחיק. ביולי נמאס אפילו לצחוק.
קשה מאוד להבין את השיקולים של הנהלת צ'לסי שעמדו מאחורי הפארסה. הרי בנאפולי הכל היה ברור כשמש. הבעלים אאורליו דה לאורנטיס מאס בסארי ומינה במקומו את קרלו אנצ'לוטי כבר מזמן, אך סירב לשחרר את המאמן מהחוזה במטרה להרוויח כסף. סעיף השחרור עמד על 8 מיליון יורו, וזה הסכום שצ'לסי נדרשה לשלם. טריוויאלי. רוצים – תקחו עכשיו ותתחילו את ההכנות כמו שצריך. לא רוצים – אל תקחו בכלל. אין כל הגיון במשא ומתן ארוך ומפרך שלא יניב דבר. משום מה, אברמוביץ' סבר אחרת. אולי האגו שלו נפגע, אולי המצב הכלכלי באמת גרם לו לספור כל פאונד, אבל הוא הימר על האינטרסים המיידיים של המועדון והפך את כל הסיפור לבדיחה עלובה ומתמשכת.
סארי מוצג בצ'לסי. אין היגיון במשא ומתן מפרך (AFP)
בסופו של דבר, הפיצוי שולם וסארי מונה ב-14 ביולי, יממה לפני גמר המונדיאל. רוב שחקני צ'לסי שהשתתפו בגביע העולם כבר סיימו, כמובן, בשלב זה את חלקם בטורניר, אך איש לא יצר איתם קשר כדי לעדכן מתי יש לשוב לעבודה. כאשר נשאל ויקטור מוזס הניגרי לגבי הסוגיה, הוא השיב כי אין לו מושג קלוש מתי ולאן לחזור. זה מובן – אם יש שני מאמנים שמכינים שני מחנות, הבלאגן חוגג.
משיכת הזמן האומללה הזו הרסה עד הסוף גם את היחסים בין צ'לסי לקונטה. המאמן שהיה כה נערץ כאשר הוביל את הכחולים לאליפות בעונת הבכורה שלו ב-2016/17, לא היה רצוי עוד אחרי עונה קשה במהלכה התדרדרו מאוד היחסים בינו לבין ההנהלה. איש לא נקי מאשמה בסוגיה, אבל כל הצדדים היו צריכים לשאוף לסיים את ההתקשרות בטונים סבירים. במקום זאת, צ'לסי פשוט ירקה בפניו של האיטלקי. היא ניסתה להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים וציפתה כי קונטה יניף דגל לבן ויעזוב בעצמו. אלא שהדבר מנוגד לחלוטין לאופיו, והזעם העצום גרם למנג'ר אפילו לסרב לגישושים מצד ריאל מדריד. הוא רצה את הכסף בכל מחיר, ולכן הכין את התוכניות כאילו באמת היה סיכוי שימשיך בתפקיד. הוא התייצב לאימונים כרגיל. כעת, כאשר צ'לסי מחפשת דרכים להאשים אותו בהפרת חוזה, הוא מוכן לקרב משפטי.
קונטה. היה גיבור בצ'לסי (Gettyimages)
זה מכוער, מלוכלך, מזיק תדמיתית, אך חשוב לא פחות – מזיק מאוד מקצועית. סארי, רואה חשבון במקצועו שמעולם לא שיחק כדורגל מקצועני, הגיע לטופ בגיל מאוחר מאוד. בינואר הקרוב הוא יחגוג יום הולדת 60. הוא מדבר איטלקית בלבד, הידע שלו בכל הנוגע למשחק מחוץ לארץ המגף לא עמוק מספיק, והתרבות האנגלית זרה לו. ואם זה לא מספיק, הסגנון שלו שונה מהותית מאוד מזה של קונטה, אולי אפילו הפוך. קונטה מקדש עבודה קשה ויעילות, סארי בעד אחזקת כדור וסבור כי שואו חשוב לא פחות מהתוצאה. קונטה אוהב לבצע רוטציה כאשר הדבר אפשרי, סארי מתקבע על הרכב אחד ורץ איתו גם כאשר יש שחקנים איכותיים על הספסל – למעשה, זו היתה אחת הבעיות הגדולות שלו עם דה לאורנטיס.
לפיכך, המאמן עצמו חייב לעבוד קשה מאוד כדי להתאקלם בסביבה לא מוכרת, בעוד המועדון חייב להתאים את עצמו לבוס עם דרישות שלא היו קודם. כוכבים רבים נסעו אמנם לגביע העולם, אבל את תהליך ההיכרות ההדדי היה צריך להתחיל מיד בתום העונה שעברה, כאשר היה ברור כי אברמוביץ' מעדיף את סארי. במקום זאת, הכחולים ביזבזו חודש וחצי על כלום, וכעת נותרו לסארי 3 שבועות בלבד לפני פתיחת העונה במגן הקהילה מול האלופה מנצ'סטר סיטי. 3 שבועות להכנה, 3 שבועות לבניית סגל, בעוד המכירות וההחתמות הוקפאו עד עכשיו. ז'ורז'יניו כבר הגיע מנאפולי ביחד עם המאמן, וזה נחמד, אבל ממש לא מספיק. זמן יקר מאוד הלך לאיבוד.
ההתנהלות ההזויה הזו עלולה להכשיל פרוייקט מעניין. יכול להיות שיש לסארי פוטנציאל להצליח בפרמייר-ליג, אבל הסיכוי למצות אותו פחת משמעותית בגלל ההמתנה הארוכה וההכנה הלקויה. אם צ'לסי תרוץ לאליפות בכל זאת למרות הבלגן, יהיה זה סוג של נס. אם תישאר מאחור, היא תוכל לבוא בטענות רק לעצמה, ויהיה חבל מאוד אם דווקא סארי יסומן כשעיר לעזאזל.
מה דעתך על הכתבה?