פעמים רבות אני נשאל מהו משחק גמר גביע העולם בכדורגל הגדול ביותר שראיתי מהמגרש, ותשובתי הינה החלטית: גמר 1966 שבו ניצחה נבחרת אנגליה 2:4 באיצטדיון וומבלי שבלונדון את נבחרת גרמניה המערבית.
וזה לא משום שמדובר במונדיאל הראשון אליו הגעתי (אז כעיתונאי צעיר בעיתון "חדשות הספורט"). הגמר היה מופלא, משום שהופגנה בו הרמה הגבוהה ביותר על ידי שתי הנבחרות שבשורותיהן שיחקו גדולי הכדורגלנים של אותה תקופה. באנגליה היו אלה, כדוגמא, השוער גורדון בנקס, שחקני השדה בובי מור, ג'קי צ'רלטון, אלן בול ובובי צ'רלטון. בהרכב הגרמני הופיעו פרנץ בקנבאוור ואובה זיילר, שעד היום נחשבים בארצם (ולמען האמת לא רק שם), לענקי הכדורגל שבכל הזמנים. עוד שני שחקנים שהופיעו בנבחרת גרמניה, ושהתפעלתי מיכולתם, היו החלוצים הלמוט האלר וזיגי הלד.
והיו עוד כמה סיבות טובות בזכותן אני בוחר בגמר הזה למשחק הגדול ביותר שראיתי מעודי: הדרמה העצומה שבה הובילה הנבחרת האורחת 0:1, פיגרה 2:1 והשיגה שיוויון ממש בדקה ה-90. הארכה שנכפתה על שתי הנבחרות היתה מסעירה לא פחות: השער של האנגלי ג'ף הרסט, שאישורו השאיר סימני שאלה אצל רבים לגבי חוקיותו. הכדור שבעט לעבר השער עליו הגן הגרמני טילקובסקי, פגע במשקוף, צנח אל כיוון קו השער, כאשר לא ברור אם עבר או לא עבר במלואו את הקו. הקוון באחרמוב הוא שאישר לשופט המרכזי, דינסט, שהשער חוקי. או אז, במצב של 2:3, עם טעם של "חמוץ-מתוק", עלה ברגלי הרסט להבקיע בדקה ה- 120 שער רביעי לזכות אנגליה. היה זה שערו השלישי במשחק, והוא הפך בכך לשחקן הראשון והיחיד בהיסטוריה שכובש שלושער במשחק הגמר. התפעלתי אז מקיצבו המסחרר של המשחק וממהלכיו הנפלאים. בתא הכבוד של האיצטדיון ישבה המלכה אליזבט והיא זו שהעניקה בסיומו את גביע העולם לקפטן האנגלי, בובי מור.
בובי מור וגביע העולם ב-1966 (Gettyimages)
במהלך משחקי גביע העולם אותם אירחה אנגליה, התנהל גם "מאבק" לא רישמי בין בובי צ'רלטון לבין הפורטוגלי אאוסביו, על התואר הכדורגלן המצטיין של הטורניר. אאוסביו הבקיע בו תשעה שערים וזכה בתואר מלך השערים. ועם זאת, בובי צ'רלטון היה בעיני לשחקן הכי חשוב באותה אליפות. לשניהם שמור מקום של כבוד בשורה הראשונה של גדולי הכדורגל שבכל הזמנים. צ'רלטון, כאאוסביו, היה בעל בעיטה נקיה, מדויקת ועוצמתית. ניהול המשחק על ידו, בתנועה בלתי פוסקת, היה באיכות המעולה ביותר. שנים אחר כך, כאשר הגיע לישראל עם קבוצתו מנצ'סטר יונייטד, ראיינתי אותו בהרצליה וגם בעת הראיון הוא היה אדיב והשיב באריכות על השאלות שהפנתי אליו.
גם היום אני סבור שהוא גדול כדורגלני מנצ'סטר יונייטד, ובוודאי ראוי להיבחר ראשון ל-11 הטובים ביותר שלבשו אי פעם את מדיה של נבחרתו, אנגליה.
ואם לשוב לגביע העולם של 1966, הייתה בו גם זווית ישראלית חשובה: שופט הכדורגל מנחם אשכנזי. הוא שפט באחד מהמשחקים המדהימים שנערכו שם, ושבו כבר הובילה קוריאה הצפונית 0:3 על פורטוגל, אלא שבסיומו של המשחק הייתה זו נבחרת פורטוגל שניצחה 3:5. אשכנזי שרק לשתי בעיטות עונשין מ-11 מטרים, לזכות המנצחת, ואאוסביו הבקיע פעמיים מהנקודה הלבנה, במהפך המדהים הזכור מאותו טורניר. שנים רבות חלפו מאז משחקי 1966 – אך הזיכרונות הנעימים נותרו.
השנים חלפו, הזיכרונות הנעימים נותרו. אאוסביו חוגג (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?