בשבת, ישבתי לראות את הדרבי בין שני הבנים שלי שהסתיים בניצחון של בני יהודה. אלמוג בעונה מצוינת ואני מקווה בשבילו שתהיה לה המשכיות. אצלו הכל מתחיל לאט וממשיך מהר. כשהוא מגיע למקום, לוקח לו זמן להתחבר בגלל האופי שלו וכשהוא נפתח, הדברים הולכים הרבה יותר טוב. כמי שמכיר את המערכות ואת הנפשות הפועלות היו לי בתחילת העונה טענות לגבי מעמדו של אלמוג. ידעתי על מה אני מדבר. לעולם לא תמצאו אצלי טענה שלא מוצדקת משום שאני בוחן ובודק לעומק ורק כשאני בטוח ב-100 אחוז שיש קיפוח, יש לי מה להגיד. תמיד יהיה לי.
אחרי שאלמוג ירד לספסל, ביקרתי ואני שמח שצדקתי. אי אפשר להתווכח עם עובדות. וגם אם כן, לא לאורך זמן. מבחינת יכולת, אלמוג רק בתחילת הדרך, יש לו הרבה מה לתת והוא ייתן. לאלמוג – להבדיל משחקנים אחרים – חשובה מאוד היציבות. הוא יודע לאן הוא מכוון וזה דבר ענק וגדול אצלו. הוא לא מרים את האף, אלא נשאר עם שתי רגליים על הקרקע. גם עם מצבים קשים הוא תמיד ידע להתמודד וזה היופי אצל אלמוג.
האמת, תמיד חשבתי שהוא יכול להגיע רחוק, אבל יש הבדל ממאור. אצל מאור אתה רואה בנגיעה הראשונה את הטאצ'. בכדורגל זאת מילת המפתח – כשרואים על שחקן כמה הוא מוכשר. כשאתה מגלה את זה בגיל מוקדם, מטבע הדברים אתה יכול לסמן. אצל אלמוג זה בא יותר בזכות עבודה קשה. בואו נלך טיפה אחורה להיסטוריה. ב-2010, אלמוג היה הכדורגלן הצעיר ביותר ששיחק בליגת העל. הוא היה בן 16, זה קרה פעם אחת, ואף אחד לא זוכר את זה, חוץ ממני.
אלמוג בוזגלו. עבודה קשה כערך עליון (דני מרון)
הפועל פתח תקווה שיחקה נגד באר שבע בווסרמיל. הרגשתי שזה יפה להיות שחקן בוגרים לפני גיל 17, אבל זה לא נכון מבחינת אלמוג. חסרו לו הרבה מאוד יסודות ולכן לקחתי את העניינים לתשומת לבי, ישבתי עם אלמוג, נתתי לו להבין שכרגע הוא לא מתאים לליגת העל וכדאי להתחיל בפחות. כשהורדתי אותו לליגה א', היה לו קשה. אוהד היה המאמן שלו בעמישב פתח תקווה והושיב אותו על הספסל עשרה מחזורים, שזה הזוי. אחר כך הכל היסטוריה. הוא חזר והוכיח את עצמו, הרים את עצמו מנטאלית אחרי שנתיים וחצי לא פשוטות. הוא היה מלך השערים של יפו, שפספסה בהפרש שערים עלייה ללאומית.
בהפועל רמת גן, אריק גילרוביץ' רצה לבחון אותו במשך שבוע, אבל כבר אחרי האימון הראשון אמר לו: "שב עם ההנהלה ותסגרו. אני רוצה אותך לליגה האירופית". גם שם הייתה שנה של התאקלמות ואז הוא פרץ וסיים כמלך השערים. לחצתי שיתקדם. לא הרבה יודעים, אבל גיא לוי מאוד רצה אותו בבית"ר ירושלים. הוא פנה אליי בחודש מרץ ונפגשתי עם אלי טביב כדי לשבת ולראות איך אנחנו סוגרים. כשלוי פוטר, התקשרתי למחליף שלו דראפיץ', אבל הוא לא חזר אליי. לכן, אלמוג הגיע לבני יהודה בליגת העל. תחת יוסי אבוקסיס הוא שיחק בהרכב והבנתי סופית שהמקום שלו בליגת העל.
אני מאוד גאה בדרך שהוא עבר. הוא התחזק מנטאלית בצורה לא רגילה והשתפר מקצועית לאין ערוך. כל מי שראה אותו בתחילת הדרך, ראה שיש לו ליקויים, למרות שהוא מהיר ואתלט בכל רמ"ח איבריו. אני חושב שהדרך שעבר היא הסיבה שאני מקבל הרבה בראש בכל מה שקשור אליו. אומרים שקיפחתי אותו לעומת מאור, ואני אומר שאלמוג הוא דוגמה איך לזהות מה טוב לילד. לא כל ילד דומה לילד אחר ולא כולם צריכים לקבל את אותו הדבר. כל ילד בא עם הדרישות שלו והרצונות שלו. ראיתי משהו לא מתאים והבנתי שלא כדאי ללכת עליו. אני חושב שהמהלך שעשיתי איתו של ההורדה לליגה א' עיצב אותו, לא קיפח.
עם האח מאור. כל אחד בדרכו שלו (ספורט1)
אם הייתי משאיר אותו בליגת העל הוא היה מקבל ותק, אבל יושב הרבה על הספסל והופך לעוד שחקן בסגל, שלפעמים גם יושב ביציע. שחקן צריך לעבור דרך, להתחשל ולהבין שצריך להתמודד, כי לא כולם באים מעמדה של כוכבים ויש כאלה שהם עוד שחקנים. אני שמח עם הדרך בה אלמוג הלך כי הוא עיצב את עצמו והגיע לאן שהגיע, זה היה בזכות עבודה קשה והתמדה. עבורי, כאבא, זו גאווה גדולה. קשה להתעלם מבני יהודה, שמציגה סגל מלא בשחקנים ממושמעים ותענוג גדול לראות אותה משחקת. אני בטוח כי ללא הפרגון בסגל של הכתומים, אלמוג לא היה מצליח. ברור שמילת המפתח מבחינתם היא המשכיות, אבל הם מסוגלים לייצר השנה עונה חלומית.
לאלמוג יש חוזה עד סוף העונה הבאה בבני יהודה, ואתם מכירים אותי. אנחנו מעולם לא הפרנו הסכם. נעשה בהמשך את מה שהכי טוב לו מקצועית וכלכלית. אני בטוח שהוא יכול לשחק בטופ של הכדורגל הישראלי ושומע קולות מהקבוצות הגדולות. אנחנו לא מאלה ששואפים ומסתכלים כל כך למעלה ולא יודעים מה המציאות טומנת לנו. קודם כל נבחן דברים לגופם, ואם הם כדאיים, נלך לדרך אחרת. אני בטוח שאלמוג עוד יגיע גם לקבוצות גדולות ואולי מעבר לכך.
מה דעתך על הכתבה?