אין עתיד בלי עבר. זה המשפט שלצערי הכי משקף את הכדורגל הישראלי. מצער אותי לראות את היחס בארץ ללגיונרים גדולים, שהחליטו לחזור ארצה אחרי קריירה מפוארת בחו"ל. הם הביאו הרבה מאוד כבוד למדינה ובגיל מבוגר, אחרי קריירה יפה בחו"ל, חוזרים למקורות לקבל קצת כבוד. הם מתגעגעים לשכונה, לצ'פחות, לאוכל של אימא ורוצים לקבל תחושה של הערכה במקום שהוא הבית שלהם. ואז קורה משהו אחר לגמרי.
לא לוקחים בחשבון אצלנו שכדורגלן שחוזר אחרי מספר שנים, עשה את זה כי הוא מבוגר, כי הקריירה האירופית שלו הגיעה לסיומה והוא רוצה להזכיר לכולם מה הוא עשה באירופה. הציפיות ממנו מטבע הדברים שימשוך קבוצה, שיעצים אותה, שהקבוצה תיראה יותר טוב בלעדיו. לא קל להיות לגיונר. כשאתה יוצא, מחכים לך בפינה. כשאתה מצליח, לא מפסיקים לרדוף אחריך ולהלל אותך, אבל מה קורה אחרי ההצלחה למי שחוזר?
אם הוא לא נותן תפוקה במשך שבועיים שלושה – וכידוע אצלנו אין סבלנות – מתחילים לקלל, לבקר ולדבר בצורה לא יפה. זה קרה לאייל ברקוביץ' בזמנו שהגיע למכבי תל אביב, זה קרה לחיים רביבו שחזר לשחק במדי אשדוד וזה קורה בשנים האחרונות ליוסי בניון.
אני לא מצליח להבין למה אנחנו לא מצליחים לכבד. למה אנחנו לא יודעים להוקיר כדורגלני עבר. אין לנו תרבות ספורט, אין לנו בחברה הערכה לבן אדם באשר הוא. השחקנים הללו מקבלים יותר כבוד במדינה בה הם שיחקו שנים. אתם מבינים כמה זה עקום? קשה לנו הישראלים להשלים ולראות אדם מצליח ולא רק בכדורגל. החברה שלנו לא מקבלת עשירים, מצליחים ויפים. אם מישהו מאיתנו הצליח והתעשר, הוא מיד הופך למצורע.
אייל ברקוביץ' במדי סאותהפטון. לא זכה לכבוד במכבי ת"א (gettyimages)
בשבוע שעבר דיברתי על שחקנים שמפחדים לצאת לאירופה בגלל הביקורת, ומעדיפים להישאר. בפועל, שחקן תמיד נמצא תחת ביקורת. הציבור לא מסוגל לקבל החלטה של אינדיבידואל. אם אתה מוכשר, אבל בחרת להישאר בארץ בגלל משפחה או שפה, יכפישו אותך ברגע שתהיה לא יציב. אם יצאת וחזרת, אתה כישלון. אם יצאת, הצלחת וחזרת, עדיין תיבחן בשבע עיניים. אני אומר, תנו לאנשים להחליט בשביל עצמם. כדורגל זה מקצוע קשה. קשה לשחק בארץ וקשה לשחק בחו"ל.
יוסי בניון צריך לקבל הרבה מאוד כבוד כי הוא הביא כבוד למדינה. הוא ייצג אותנו במשך שנים ומאות אלפי ילדים עקבו אחריו מדי שבוע במשחקים באנגליה. אסור בתכלית האיסור לצאת מפרופורציות, ולהפוך אותו לעוד סתם שחקן שהגיע חזרה הביתה. אי אפשר לצפות ממנו בגיל 35 פלוס שישחק כמו ילד בן 18, זה לא הולך. לצערי, קהל, מועדונים ומאמנים לא יודעים לכבד, בטח שחקן כזה על מה שעשה באירופה. מי כן מכבד? חבריו השחקנים, אבל לצערי זה נעצר שם.
ערן זהבי. לא כדאי לו לחזור לעונת פרישה בישראל (הליגה הסינית)
אני בטוח ששחקן ממדינה אחרת שהיה עושה קריירה כמו בניון היה נהפך להיות סמל בלתי נשכח. הבעיה אצלנו שאנחנו לא מעריכים. עם הזמן ועם ההתאקלמות, הכל יורד ונשכח. לבניון לא זוכרים עכשיו את ליברפול אלא את הימים האחרונים. לפיכך, בשיחה שלי עם ערן זהבי לאחרונה ביקשתי ממנו שלא יחזור לעונת פרישה בארץ. הגיע הזמן שגם הכדורגלנים עצמם יתחילו ללמוד היסטוריה של כדורגלנים אחרים וינסו להשוות עצמם אליהם. הגיע הזמן ללמוד מטעויות ולהפסיק להתגלח על הזקן של עצמנו.
מה דעתך על הכתבה?