על הפועל תל-אביב, שירדה בסיום העונה שעברה מליגת העל בכדורגל לליגה הלאומית, היו שאמרו כי אין ספק שתוכל, ובקלות, לשוב בתוך עונה אחת לליגת העל. אבל חרף פתיחה שהניבה נקודות במחזורים הראשונים, הקבוצה נתקעה לפתע, ומצאה עצמה במקום השלישי בטבלה. במצב זה ולאחר הפסד בגביע הטוטו הגיעה החלטה לבצע שינוי. כרגיל האיש שמשלם את המחיר הוא המאמן – מוטי איוניר.
קשה לומר שהופתעתי מהדחתו של איוניר. כי הפועל תל אביב חיה עדיין תחת המותג הוותיק שזכה באליפויות ובגביעים, וששיחק באירופה. משום כך כאשר התוצאות אינן עומדות בציפיות, מבצעים שינוי. זהו אינו פטנט עליו רשומה הפועל תל-אביב. הרי מאמנים מפוטרים במקומות רבים.
ובכל זאת, ייתכן מאד שהקבוצה האדומה חייבת בראש ובראשונה להיות מודעת למצבה ולהבין שגם אם הליגה הלאומית נופלת באיכותה מליגת העל, כדי להצליח אפילו בה – יש להפגין יכולת, ובוודאי לא להתפעל מניצחונות המושגים בדקה ה- 90 או בתוספת הזמן. אותם ניצחונות אותתו כבר בתחילת הדרך על בעייתיות, עד שהגיעו שני הפסדי ליגה ועוד אחד בגביע הטוטו, שהדהימו את המועדון, ובעקבותיהם פיטוריו של מוטי.
גם בלאומית האדומים צריכים להבין שלא קל (מאור אלקסלסי)
כאמור, להפועל תל-אביב הסתבר שגם בליגה השניה אין חיים קלים, וניצחונות אינם מושגים כלאחר יד. נוכח המצב שנוצר האם על הקבוצה לחשוש פן לא תעלה בתום העונה לליגת העל? הגיוני שכן. אבל עוד מחזורים רבים נותרו עד לקו הסיום, והכל עדיין פתוח. האם פיטוריו של מוטי איווניר ישנו את התמונה הפנימית של הפועל תל-אביב? על כך אין לדעת. מאמנים תלויים בשחקנים, ולפיכך לא תמיד הם אלה שבגללם הקבוצה אינה מרשימה. ואם הפועל תל-אביב לא תעלה בסיום הליגה, יהיה זה עבורה כישלון. מישהו חושב אחרת?
מה דעתך על הכתבה?