1. השיטה. ההבדלים בין דרום אמריקה לאירופה ברורים: בית מוקדמות בן עשר נבחרות, מרביתן איכותיות ויכולות לנצח זו את זו, לעומת תשעה בתים בעלי כמה דרגות איכות, מה שהופך משחקים רבים לבעייתיים.
כשהמדורגת אחרונה בדרום אמריקה מסיימת את ארבעת משחקיה האחרונים ללא הפסד – כולל שלוש תוצאות תיקו במאני טיים מול שלוש מארבע המוליכות, יחד עם ניצחון חוץ על פרגוואי, שהייתה צריכה את הנקודות הרבה יותר ממנה – אין סיכום טוב מזה כדי להמחיש עד כמה הבית הדרום אמריקאי והשיטה שלו מוצלחים יותר מכל שיטה אחרת.
בלילה שבין שלישי לרביעי נסגר טורניר המוקדמות המרתק בהיסטוריה של דרום אמריקה, כשאל מחזור הסיום הגיעו שש קבוצות עם מטרות. יומיים אחרי התיקו של ונצואלה מול אורוגוואי במחזור ה-17, הגיעה השמינייה של שוודיה מול לוקסמבורג במחזור התשיעי באירופה. לוקסמבורג הגיעה למשחק אחרי 0:0 בפאריס וכאחת שלא מצופה ממנה להתבזות. וזה היה ביזיון. זה ההפסד הגבוה ביותר של לוקסמבורג מאז 1982. תוצאות כאלו די מקלקלות את השם של מוקדמות המונדיאל באירופה. התוצאה הזו הוציאה את העוקץ מהפינאלה של הבית הכי חזק – הקרב על הפלייאוף בין הולנד לשוודיה. לשוודים הגיע לסיים לפני הולנד, אבל ה-0:8 היה צורם.
השמינייה לרשת של לוקסמבורג הייתה צורמת (Gettyimages)
לוקסמובורג היא לא הקבוצה הגרועה באירופה ואפילו לא סיימה אחרונה בבית. גיברלטר, סן מרינו וליכטנשטיין סיימו עשרה משחקים ללא נקודה, קוסובו ומלטה עם נקודה אחת , מולדובה עם שתיים, קזחסטן עם שלוש. אנדורה סיימה עם ארבע נקודות. יש הפתעות מרעישות, אבל המשחקים בהשתתפות הנבחרות מדרג שש הם לרוב מיותרים.
אומנם בשורה התחתונה היה קמפיין אירופי מרתק, ויותר ממחצית הנבחרות היו בעניינים במאני-טיים, אבל השאר נאבקו על מיקומים שמעניינים פחות את הצופה הניטרלי. כדי לצמצם את החוויה המיותרת של משחקים לא רלוונטיים צריך לייצר באירופה את שלב הביניים שנהוג כמעט בכל יבשת אחרת. צריך לייצר שלב מוקדמות ראשוני שכולל את 12 החלשות של אירופה, ממנו יעפילו שש אל שלב הבתים המוכר, ובהחלט אפשר לחשוב על הגדלת מספר הנבחרות לשמונה בכל בית וצמצום מספר הבתים לשישה. כלומר, לייצר שישה בתים דרום אמריקאיים.
ז'סוס אחרי הצמד על צ'ילה. בדרום אמריקה השיטה מוצלחת (AFP)
תחשבו על מצב של שמונה נבחרות שנאבקות על שני מקומות בטוחים, ואולי מקום שלישי שהולך לפלייאוף. בשיטה הזו יש יותר משחקים – כלומר יותר כסף – ושיטה שאמורה לייצר יותר עניין, בעיקר כשאין קבוצות נחותות ברמה קיצונית. זה ייצור מצב שהנבחרות החלשות בבתים יהיו אסטוניה, אזרבייג'ן, בלארוס, ליטא, פינלנד או גאורגיה – נבחרות שלקחו נקודות מול נבחרות שעלו למונדיאל או לפלייאוף. אומנם לא תהיה כאן הרמוניה שוויונית, אך בהחלט יהיה כאן פייט, וכמעט אף משחק לא יהיה באנקר.
באירופה הוכיחו שהם יודעים לעשות שינויים כשזה מתיישר עם האג'נדה. מה שיקרה בקרוב עם ליגת האומות של אופ"א מוכיח שיש פרגמטיזם גם בגופים מהסוג הזה. ליגת האומות נועדה קודם כל לבטל את משחקי הידידות ולהפוך את פגרות משחקי ההכנה למרתקים ובעלי מטרה. אולי יבינו גם בפיפ"א שהגברת העניין במוקדמות טובים למוצר וטובים לקמפיין.
פיליפנקה במדי בלארוס. הסיטואציה תייצר פייט אמיתי (AFP)
2. הסגניות. איכשהו, בסוף, הסגנית הגרועה ביותר על פי שיטת אופ"א הייתה גם זו שצברה הכי מעט נקודות – עוד המחשה לכך שנבחרות מדרג שש לא באמת משפיעות על הקמפיין. סלובקיה, שסיימה עם 18 נק', היא לא בהכרח פחות טובה מיוון, אירלנד או צפון אירלנד, ועל פי איכות שחקניה היא כנראה עולה עליהן. אבל סלובקיה הושפעה מהשיטה שמתיימרת לקחת 9 בתים ולהעניק להם מבנה שיווני לכאורה. בסופו של דבר פיפ"א ניצלה בעור שיניה ממבוכה גדולה, בזכות הניצחונות של קרואטיה ואירלנד, שאם היו מסיימות את משחקיהן בתיקו היו העולות לפלייאוף עלולות להיקבע באמצעות מספר הכרטיסים הצהובים והאדומים, ובמקרה של שוויון גם בקטגוריה המשנית הזו – באמצעות הגרלה.
אז הסלובקים בחוץ, והפלייאוף המרתק מתקרב, אבל אולי בפעם הבאה, אם יידרש מצב דומה לסגנית הגרועה ביותר, ניתן להכריע בעזרת משחקי פלייאוף מקדימים בין שלוש או ארבע הסגניות הפחות טובות. סוג של חצי גמר פלייאוף כשהכל יוכרע על כר הדשא.
מודריץ'. הניצחון של קרואטיה מנע מבוכת ענק (AFP)
3. המועמדות. בדיוק בעוד שמונה חודשים ייפתח המונדיאל. את רשימת הזוכות הפוטנציאליות ניתן לחלק כרגע לשלוש קבוצות איכות: שלוש נבחרות נראות כרגע בדרגה אחת מעל – ברזיל, גרמניה וספרד, ומיד אחריהן בלגיה וצרפת. הבלגים רק במדרגה השנייה עקב העדר ניסיון במעמדים הגדולים, הצרפתים בגלל חוסר היציבות.
תוסיפו לכך את שתי העולות הטריות שמחזיקות בשני הכוכבים הכי גדולים של הטורניר ותקבלו שבע טוענות לכתר, כולן לגיטימיות. האנגלים כרגע עוד לא שם מבחינת הרמה, בופון ואיטליה עוד לא בגלל הפלייאוף, ולמרות המסורת האדירה נראים רחוקים מלהיכלל ברשימה שהרכבנו. וגם כך הרשימה הזו מעוררת תאבון וציפייה.
4. השמות החסרים. גארת' בייל, ארתורו וידאל, אלכסיס סאנצ'ס , אריאן רובן. בכל טורניר גדול יש את אלה שכואב לראותם מחוץ לתמונה, אך שם אחד בכל זאת נוצץ מעל כולם. הגעגוע לימים היפים של הולנד הגיע דווקא אחרי הצמד של רובן מול שוודיה.
שלא יהיה ספק, אין ראויה מהולנד לעוף הביתה אחרי טורניר מוקדמות שכזה, אבל רובן, שמייצג יותר מכל את הדור המופלא והמפוספס של ההולנדים, הוא אחד שמתעלה בדרך כלל בחודש יוני, כשטורניר גדול מפציע. הלוזר הגדול של מונדיאל 2010, הטאלנט של מונדיאל 2014, יראה הקיץ את המשחקים ברוסיה מהטלוויזיה. אחרי עלייתה של ארגנטינה, ההולנדים נשארו עם התואר המאכזבים הגדולים של קמפיין המוקדמות הזה, אפילו יותר מצ'ילה. והדבר המצער ביותר הוא שלא רואים באופק את הרובן הבא.
"רובן הבא" לא נראה באופק עבור ההולנדים (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?