חמס פוטר ימים ספורים לאחר התקרית ומחליפו לוקאס אלקרס דווקא קירב את קואנקה ונתן לו לשחק, לא מעט בעמדת המגן במערך שלושה בלמים. אחרי הירידה, קואנקה היה אחד הבודדים שקיבלו הצעה להמשיך בסגונדה, אבל סוכנו אפילו לא חזר לאנשי הקבוצה עם תשובה. בספרד דיברו על הצעה מפומאס המקסיקנית וגישושים עם קבוצות ליגה ראשונה ביניהן אייבר, אבל קואנקה נחת ביעד מפתיע, הפועל באר שבע.
הכוכב מחייך בנתב"ג (אודי ציטיאט)
הוא נולד בראוס. ילד צנום עם טכניקה עילאית וכדור שצמוד לרגל כל הזמן. היה להטוטן, שלט בשתי הרגליים, אבל מבנה הגוף פגע בו. ניסו לשלוח אותו לאימוני טקוואנדו, אבל הוא סבל וביקש מהוריו: רק כדורגל. "הגיל הביולוגי שלו לא תאם לכרונולגי", אמר עליו צ'אבי קסטרו, איש המועדון המקומי ראוס דפורטיו. בגיל 11 זוהה וצורף לאספניול, שנה אחר כך נחטף ללה מאסיה, אבל כל הזמן שמע שהוא רזה ולא מספיק טוב. כשהיה בן 14, החליט בצעד לא שגרתי לעזוב על דעת עצמו כדי לזכות בדקות משחק.
קסטרו קלט אותו בשמחה בראוס ובגיל 16 אף הוקפץ ילד הפלא, "שכולם נדהמו מהדברים שהוא עושה עם הכדור", לקבוצת הבוגרים בליגה השלישית. אלא שקואנקה חשב גבוה יותר. "סליחה, אבל אני רוצה לשחק בלה ליגה", אמר ועזב לטובת דאם, ממחלקות הנוער הטובות בקטלוניה. העונה שהעביר שם סללה את דרכו חזרה. אספניול כבר הגישה חוזה, אבל ברצלונה ביצעה מחטף. בגיל 18, קואנקה חזר ללה מאסיה עם ראש מורם.
קואנקה במדי ברצלונה (gettyimages)
2. חזרה לברצלונה ומכת פציעות. "פחות להטוטים, שחק פשוט", דרש ממנו גרסיה פימיינטה, מאמן הנוער, וקואנקה הקשיב. מי שפחות התלהב היה אחד בשם לואיס אנריקה, אז מאמן ברצלונה ב'. קואנקה הבין שוב שלא בונים עליו ועזב בפעם השנייה, הפעם בהשאלה לסבאדל. כשחזר, גילה שיש בברצלונה מי שכן מאמין בו – פפ גווארדיולה. הוא גם מי שחתום על המשפט הכי מפורסם שנאמר על קואנקה: "אולי מבחינה פיזית הוא לא אטרקטיבי עבור הבנות, אבל בתפקיד שלו הוא גורם לך לחרבן במכנסיים. הוא עושה את התפקיד בצורה מושלמת".
"הוא סיפק לגווארדיולה בדיוק מה שהיה צריך: עומק וחוכמה עם ובלי הכדור", נכתב ב"גרדיאן". "פפ אוהב שחקני כנף שמשחקים על הקו ועושים תנועה כדי לפנות שטחים, כאלה שיודעים לספק הגבהות מעל המגן ומושכים שחקני הגנה כדי לפנות מרחב לליאו מסי בעזרת תנועה נכונה בזמן הנכון". על פי גווארדיולה: "מעט שחקנים טובים כשהם בלי הכדור יותר מאשר איתו". דווקא קואנקה הלהטוטן עליו נטען שאוהב את הכדור יותר מאת המשחק היה מבחינתו כזה. עם העזיבה של גווארדיולה, החלה הקריירה של קואנקה לדעוך.
הוא נותח בקיץ 2012 וכשהחלים, נשלח לחצי שנת השאלה באייאקס, שם שיחק חמישה משחקים ונפצע שוב. קואנקה ביקש מראשי ברצלונה להמשיך באייאקס, אך הם העדיפו לחכות להחלמתו וסירבו. הוא נותח, חזר ושוב נפצע וכך סיים שנתיים סיוטיות כמעט ללא דקות משחק ועם פציעה בגיד אכילס ועוד שתיים בברכיים. הפציעות היוו את סוף הקריירה של קואנקה בטופ העולמי. רק שהשחקן אותו הגדיר פרנק דה בור: "חכם, מהיר ויכול לשחק בכמה תפקידים", לא הצליח להפנים את זה.
קואנקה שוחרר מברצלונה בקיץ 2014 ונחת בקול תרועה רמה בדפורטיבו לה קורוניה לא לפני ששלח עקיצה: "יש אנשים שנראים טובים מבחוץ, אבל כשמשהו משתבש, הם מתגלים כפחות טובים". התפוקה הייתה שני שערי ליגה, אבל הזיכרון מריר מאוד. בדפור זוכרים אותו כשחקן שהיה מרוכז בעצמו, תקע את המשחק, לא מסר, חיפש כל הזמן את השער ולא עזר ביצירת מצבים. טענו שהוא הרגיש מעל חבריו לקבוצה, שדאג להזכיר שוב ושוב את עברו בברצלונה ושלא כיבד את האוהדים, שהקפידו להמחיש את אכזבתם עם קריאות בוז.
במהלך העונה, קואנקה מאס בביקורות ועלה להתקפה: "ההופעות שלי חיוביות שלי אחרי שכמעט לא שיחקתי שנתיים. אנשים לא רואים את זה, לא מעריכים את זה ולא יודעים מה עברתי. רק רוצים שאבקיע יותר שערים. מצפים ממני להרבה כי באתי מברצלונה ושיחקתי בליגת האלופות. אני מחפש את עצמי כשחקן, הבקעתי, בישלתי ואני עוזר לקבוצה. אני חושב שזה חיובי". בסיום העונה, נפרד קואנקה מדפור, העביר חצי עונה לא מוצלחת בבורסאספור ושב לגרנאדה. צמד שכבש ב-1:4 על סביליה ברמון סאנצ'ס פיחואן הפך אותו לגיבור שהשאיר את הקבוצה בליגה.
פפ גווארדיולה. החזיק מהשחקן (gettyimages)
3. הסיוט בגרנאדה. "הפציעות הפכו אותו לשחקן חלש מאוד פיזית", מסביר עיתונאי מקומי מגרנאדה. "הוא גם לא מהיר כמו שהיה, אבל הטכניקה שלו עוזרת לו לייצר מצבים. בשנה האחרונה ניכר עליו שהוא מתחיל להכיר במגבלות שלו והסכים לשחק כמגן גם במערך של ארבעה בהגנה. הוא חכם, אבל מוגבל. אחד שיכול לעבור שחקן אחד, אבל השני יעצור אותו. למרות זאת, יש לו ראייה נהדרת. רואים שהוא מבין את המשחק".
רק שבעה שחקני שדה בגרנאדה שיחקו יותר מקואנקה בעונה שעברה, אבל השורה הסטטיסטית לא בולטת. 0.3 הרמות בממוצע למשחק, 0.7 איומים לשער (בעיקר מחוץ לרחבה), 1.3 דריבלים, 0.8 מסירות מפתח, שני שערים ללא בישול, 25 הופעות, למעלה ממחציתן כמגן. אגב, מאז אותה עונת השאלה בסבאדל, קואנקה לא הבקיע יותר משני שערי ליגה בעונה אחת.
העונה המסויטת שעברה על קואנקה וכל גרנאדה למעשה, כללה גם עימות אלים בחדר האוכל עם דויד באראל, שהושעה מיידית ובהמשך שוחרר. אבל כמו שמספרים הכתבים המקומיים בעיר, היא חידדה לשחקן את ההבנה שהוא כבר לא יהיה מה שחשבו שיהיה. הפציעות הכריעו. המהירות נעלמה, הטכניקה נפגעה והפיזיות מעולם לא הייתה שם. יהלומי לה מאסיה שהצליחו להפוך לשחקני רוטציה בקבוצה הבוגרת ונפלטו, למשל בויאן, כריסטיאן טיו ואחרים, מסתובבים בליגות הבכירות. קואנקה כבר לא יגיע אפילו למועדונים מהשורה השנייה כמו אייאקס.
הוא בן 26 והשיא מאחוריו. האם זה מספיק לרמה של אלופת ישראל? בבאר שבע משוכנעים שכן. "הוא כוכב כדורגל", אמרו במועדון. ברק בכר הוא לא גווארדיולה, אבל גם הוא אוהב שחקנים מגוונים שיכולים למלא כמה עמדות. שחקני כנף טקטיים שמפנים שטחים. יש לבכר מספיק שחקני מספרים. מקואנקה הציפייה שלו תהיה לראות עבודה גם בלי הכדור. הוא יוריד עומס מטוני וואקמה, ישחרר את מאור מליקסון בשלישיית הקישור והוא אפילו פתרון למקרה שבן ביטון יימכר לבלגיה. וחוץ מזה, זו החתמה שהיא חתיכת הצהרה.
קואנקה עם הצעיף החדש (אודי ציטיאט)
4. ישחקו הזרים לפנינו. בישראל שיחקו כבר שחקנים שעברו בשלב כזה או אחר בברצלונה או ריאל מדריד כמו מארק ואליינטה, רובן ראיוס, גונאסלו גרסיה וגארי קגלמאכר. קואנקה שונה. הוא שחקן עם למעלה מ-30 הופעות רשמיות בקבוצה הבוגרת של ברצלונה. וכן, זה ברור. אם הוא לא היה נפצע, הוא לא היה מגיע לפה בחיים. וכן, אלונה ברקת שילמה לו מה שלא הסכימה לשלם למאור בוזגלו בגלל השם והרזומה. זו החתמה מרשימה, אבל עם הרבה סימני שאלה.
בגדול, ההצלחה של קואנקה תהיה טמונה בפער בין הציפיות למציאות. מבחינת אוהדי באר שבע, הגיע לכאן תואם ליאו מסי. בוודאי הזר המרשים ביותר בהיסטוריה של האלופה. לכן, קואנקה עצמו יצטרך להתמודד עם ציפיות בדיוק כמו באותה עונה בלה קורוניה. תהיה לו עזרה, יהיו מסביבו שחקנים בכירים ולא הכל יהיה תלוי בו, אבל כן כל העיניים יהיו עליו. לכן, הוא יצטרך להראות גישה נכונה ולא לשחק במחשבה שישראל קטנה עליו.
ההחתמה של קואנקה היא המשך מגמה חיובית ומעניינת שמאפיינת את ליגת העל בשנים האחרונות. תומאס יול נילסן, החדש של נתניה, אמר היום: "בישראל יש הגבלת זרים ולכן קבוצות בונות עצמן סביב הזרים". פשוט ונכון. כשהשוק המקומי דליל והפערים התקציביים בין הגדולות לקטנות עצומים, זרים טובים עושים את ההבדל. זה נכון לכל חלק בטבלה. ולכן, קבוצות ליגת העל מחפשות ישראלים זולים, אבל משקיעות כסף עצום בזרים והן גם למדו לעבוד בצורה נכונה יותר.
הכדורגל הישראלי נפתח לשווקים חדשים, כמו השוק הסקנדינבי והספרדי לצד הדרום אמריקאים והמזרח אירופאיים שתמיד שיחקו כאן. זה מדהים, אבל בגדול ישראל היא גן עדן לזרים, כמו שמסביר פז'מיסל קובאר, אקס הפועל חיפה: "אני לא יכול להגיד מילה רעה על ישראל. אנשים נחמדים בצורה בלתי רגילה, אנשים מזמינים, מזג אוויר נפלא. מדינה שמטעינה אותך באנרגיות. מבחינתי, זו הייתה חופשה נהדרת בתשלום". ומעבר לזה, הכסף טוב ולרוב בזמן, המתקנים בסדר, כולם מדברים אנגלית ולא משגעים אותך יותר מדי.
מה דעתך על הכתבה?