1. עד עכשיו הצליח הכדורגל הישראלי לשמור גבוה יחסית את הקבוצות שזכו באליפות הליגה. למעט הפועל כפ"ס, שביקרה בליגה א' לשנה אחת (שממנה יצאה מחוזקת בדרך חזרה לליגת העל), אף אחת מהקבוצות שזכו כאן באליפות לא הצליחה להתפרק ממש או חלילה להיעלם – דבר שאי אפשר להגיד על כמה ממחזיקות הגביע היותר אקזוטיות שהיו לנו (לוד ויהוד תחילה). אבל נראה שהאלופה הקטנה האחרונה שלנו – עירוני קרית שמונה – תצליח איפה שהיתר נכשלו – ותיעלם. זה לא יקרה מחר, גם אם איזי שרצקי אכן יממש את איומי העזיבה שלו, אבל סביר להניח שזה יגיע בשנים הבאות. כי עם כל הרצון הטוב, חשיבות הפריפריה והעובדה שרק לפני כמה שנים הקבוצה הזו קרעה את הליגה בלי הרבה מאמץ, אף אחד לא עשה שם כלום כדי למנף את ההישג. ובאף אחד הכוונה היא ספציפית אליך, איזי.
אתמול, למשל, במצב של 0:2 לקרית שמונה על אשקלון, החליט השריף הכל יכול של הצפון לעלות לשידור ברדיו ולהודיע שהמאמן בני בן זקן מפוטר. הסיבה: חוסר ציות להוראות המנהיג העליון. נשמע הגיוני סך הכל. גם אם הסיבה מורכבת יותר וגם אם ההחלטה התקבלה שלושה או ארבעה ימים לפני המשחק, כפי ששרצקי טען אחר כך (בשיחת טלפון מפתיעה שחטף מדרור רפאל, אגב), זה לא משנה את מידת הטרלול של ההתנהלות הזו. סליחה, אתה מנהל שם מועדון כדורגל מהליגה הראשונה או בית כנסת שבו מוציאים בצעקות כל מי שמתעקש לא להתיישר עם הדברים של הרב?
ובכלל, נראה שאין מאמן שעבד בקרית שמונה ולא יכול לספר סיפורי זוועה על הרצון של שרצקי להתערב בנעשה במועדון. היו שם טובי המוחות – תחילה רב"ש ואחרי זה ברק בכר, אבל שניהם ברחו למרות הישגים מקצועיים כבירים – אליפות לרב"ש וגביע לבכר – בין השאר בגלל מערכת היחסים הסבוכה עם שרצקי. חבל שבמקום להשחית את הזמן עליהם, שרצקי לא הקדיש את מירב זמנו לביצור האימפריה שיכול היה להרים שם – להיות האלטרנטיבה של הצפון, לבנות מאפס את הפועל ב"ש של איזור חיוג 04 ולגזול מכבי חיפה את כל מה שרק אפשר היה לקחת באותן שנים, כשהירוקים עדיין לא הבינו כמה חמור המצב שלהם.
איזי פספס את הרכבת, ולא פלא שעכשיו הוא "מאוכזב" והוא רוצה "לעזוב", או "לא להתערב אבל רק לתמוך כלכלית" או "להמשיך כרגיל" – שלוש אופציות שהוא עצמו העלה בשלושת הימים האחרונים. לא משנה מה יחליט, זה מותיר הרבה מאוד שאלות: האם הוא באמת ראוי להחזיק קבוצה בליגה הראשונה? ואם ילך, למי הוא יחזיר את הקבוצה? להסתדרות? לעירייה? והאם זה באמת המעשה החברתי והאחראי ביותר שיש? וגם: האם הוא באמת רק הפסיד מהכדורגל בקרית שמונה בפרט ומהחיכוך שלו עם העיר בכלל?
שרצקי יצליח לשכנע אותו בניגוד לעבר? (דני מרון)
2. מישהו במכבי ת"א חייב להתעורר ומהר. גם בלי להיכנס להצהרות דרמטיות לגבי זהות הקבוצה שתחגוג בסוף העונה, נראה שמכבי ת"א – חזקה ומאיימת ככל שתהיה – הופכת משבוע לשבוע לענק מסורבל, מיושן, לא רלוונטי. האשמה העיקרית במצב החדש היא כמובן הפועל ב"ש, קבוצה שיש לה בסגל שניים או שלושה שחקנים שובי לב ומעוררי הזדהות עבור כל עמדה במגרש, אבל לא פחות אשמה מוטלת לפתחה של מכבי ת"א. בכל זאת, הרקדן אשם גם כשהרצפה עקומה.
למכבי ת"א היו את כל התירוצים לבצע מהפכה דרמטית בסגל בקיץ האחרון. היא הפסידה את האליפות ואת הגביע לקבוצות נמרצות ממנה, אבל זה היה מובן – אי אפשר לטחון את הליגה מדי עונה ולשמור על אותה רמת רעב מול קבוצות שלא זכו בכלום כבר שנים רבות. מצד שני, את מה שאנחנו יכולים לקבל בהבנה, מישהו במכבי היה צריך לנצל כדי להפוך את כל השולחנות בחדר ההלבשה, להשתולל כאילו חרב העולם ולנער את הקבוצה הזו – ולא, הכוונה היא ממש לא רק לסגל השחקנים – כדי לחזור להיות המפלצת שהכרנו בארבע השנים האחרונות.
אבל כנראה שמכבי ת"א היא קבוצה הרבה יותר שמרנית ממה שחשבנו. בעוד הפועל ב"ש מנוהלת מקצועית על ידי אדם שמסוגל לשנות שלושה מערכים במחצית אחת, להחליף חלוץ בוער שכבש שער בחלוץ אחר, להוציא בלם תמורת קשר ובאופן כללי לעשות הכל חוץ מלהתקבע על הטעויות של עצמו (בפעמים המאוד לא שכיחות בהן הוא כבר טועה), נראה שמכבי היא בדיוק ההפך. לכאורה עושים שם הכל נכון – ערן זהבי הלך, אז הביאו שני מפציצים פוטנציאליים בדמות סקאריונה וקיארטנסון – מי יכול להתווכח עם הרקורד שלהם בעצם – אבל מי גם יכול להוכיח שיקר זה בהכרח טוב וראוי?
יקר ולא בהכרח טוב, שחקני מכבי ת"א בדיכאון (דני מרון)
כל שחקני הרכש של מכבי ת"א העונה – ביחד – לא מצליחים לגרד את החלודה שהותירה עזיבתו של זהבי. היכולת שלו להיות המלך מידאס של הכדורגל הישראלי, ולהפוך כל משחק פח אשפה לאירוע בלתי נשכח – אינה בת תחליף. ועם כל הכבוד לחבר'ה שהגיעו במקומו, אין אף אחד מהם שמסוגל לבצע את הקסמים הללו של זהבי. לא אחד ולא כולם יחד.
אין מה להתרשם מניצחון בדקה ה-90 בקרית שמונה. זה טוב לליגה וטוב למוראל, אבל לא באמת מרשים אף אחד. בטח לא כשכמה שבועות קודם לכן ב"ש ניצחה בקרית שמונה כמעט בלי להזיע. מכבי לא מצליחה לסגור את הפערים התדמיתיים מהיריבה שלה, והמצב בשלב הבתים של הליגה האירופית הוא הדוגמא המושלמת לכך: מי שלא יודע כיצד הן מדורגות ומה מחכה להן במחזור האחרון בטוח שלב"ש סיכויים גדולים בהרבה משל מכבי לעלות לשלב הבא. המציאות, כידוע, הפוכה – אבל למי אכפת מעובדות, אנחנו מדברים על תדמית.
השורה התחתונה היא שבינתיים ב"ש מוכרת לנו גיבורים בלי סוף – בעיקר בדמות שחקנים שהיו גמורים לפני שהגיעו לנגב ופתאום הפכו למפלצות בקנה מידה ישראלי, בתוספת אצטדיון ביתי שמפתח משבוע לשבוע כוח מיתי שמתעלה על זה של טדי בימים הגדולים ומאמן שייתכן מאוד שכשייצא לפנסיה יגידו עליו שהוא היה הכי גדול בהיסטוריה – ואילו מכבי ת"א מוכרת לנו, שוב, את טל בן חיים החלוץ, טל בן חיים הבלם, עדן בן בסט ושאלת העיכוב בהתפתחות הקריירה של פרדראג ראיקוביץ'.
זה באמת תחליף הולם לזהבי? קיארטנסון (ערן לוף)
גיבורים בזמן שאחרים רק מחפשים אותם (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?