1. ברכות להפועל ת"א, שהוגרלה השבוע נגד עירוני רמה"ש בגביע המדינה. נהדר לדעת שהאדומים יוכלו להסתער על עוד תואר באמצעות סגל שלא היה להם איך לשלם עליו ואין להם איך לשלם לו. זה כה ספורטיבי והוגן, שאפשר להבין את ההתנהגות של אנשי הפועל גם בתחומים אחרים. למשל, בקשת הרחמים שלהם בעניין האדום של אדי גוטליב. כזכור, הבלם הורחק בסיום משחק ההפסד למכבי חיפה במחזור האחרון, אבל בהפועל ביקשו מבית הדין לגלות את מידת הרחמים כי המצב מזעזע וכי כולם עושים את מירב המאמצים כדי להציל את המועדון וכו'.
סליחה? למה אתם כאלה צנועים, שם בהפועל? תבקשו את מה שבאמת מגיע לכם: תוספת נקודות, לשחק מול יריבות ב-9 שחקנים בלבד, ואל תשכחו לדרוש גם פטור מהשלבים המוקדמים של הגביע ולהגיע ישר לגמר, רצוי ביתרון 0:3 ואם אפשר שהיריבה תהיה בית"ר עזרא. למה לא? מגיע לכם, אתם "עושים הכל" כדי "להציל" את המועדון.
ובכן, בלי ציניות רגע, תודה לאל שהדיין דחה את הבקשה לבטל את האדום לגוטליב. תודה לאל שמישהו שם גבול לטירוף הזה. הרי השופט אורנשטיין (שבתוך חצי שנה הפך מאויב לאוהב עבור החבר'ה באדום) לא שם שום גבול, מתנהג כאילו מדובר בחברה לייצור ברגים שנקלעה לחדלות פרעון ולא בקבוצת ספורט שכל דקה שלה על כר הדשא פוגעת ברוח הספורט. וארגון השחקנים לא שם שום גבול, ומממן את האוטובוס לב"ש. וההתאחדות והמנהלת – פחח, לצפות מהאנשים שהביאו את "הבקרה התקציבית" לעולם לשים גבולות זה נאיבי במקרה הטוב ומטומטם במקרה הרע.
2. אם היה פה צדק, הפעילות של הפועל ת"א הייתה מופסקת מיד עם ההליכה לפירוק. חברה בע"מ שהולכת לפירוק עדיין ממשיכה לפעול רגיל בזמן ההקפאה, אבל זו טעות לשפוט קבוצת כדורגל כאילו היא חברה בע"מ בהקשר הזה. עולה השאלה ההוגנת – אבל מה חטאו האוהדים, והתשובה היא הוגנת לא פחות – מה חטאו האוהדים של הקבוצות האחרות? למה שאוהדי הפועל ת"א יפיקו הנאה כלשהי מביצועים של שחקנים שהוחתמו על סמך פנטזיות ולא על סמך יכולת כלכלית, וההנאה הזו תבוא על חשבון הנאה של אוהדי קבוצות אחרות שדווקא כן שמרו על החוק?
אפשר היה לצפות מאוהדי הפועל ת"א, אלה שטוענים כי אימצו את אמות המוסר הגבוהות ביותר מאז מאי 1998 (כאילו מאי 1990 מעולם לא קרה, כאילו הדאבל ב-2010 לא הגיע בזכות פירוק אלים ודוחה של הפועל כפ"ס), שיעמדו בסטנדרטים שהם בעצמם הציבו. אבל באופן לא מפתיע, הם בוחרים להתקרבן כעת במקום להישיר מבט למציאות ולהודות: אי אפשר להגיע לסופר עם שטר של 20 שקל ולצאת ממנו עם חמש עגלות מלאות במוצרים משובחים מבלי לרמות. וכשמרמים – זה לא ספורטיבי.
פתאום הם הקורבן, אוהדי הפועל ת"א (דני מרון)
3. לדעתי, הפתרון ההוגן ביותר הוא הפסקת פעילות מיידית של הפועל ת"א עד תום העונה – בלי להוריד אותה ליגה או להפסיק את פעילותה לנצח. יש חצי שנה להחליט היכן היא תשחק בעונה הבאה ועם כמה נקודות היא תפתח אותה, ויתכבדו גאוני הכדורגל כאן כדי לשבת ולדון על מצב הקבוצה בצורה הוגנת ונכונה, נינוחה ועניינית – כי באמת מדובר במקרה סבוך ובאמת אין סיבה שאוהדים ייפגעו לטווח ארוך מכישלונותיהם האיומים של עסקנים בינוניים. אני מאוד מקווה שמי שצריך לתת את הדין על המצב בהפועל ת"א יקבל את העונש המקסימלי שהחוק מאפשר, ועוד יותר מקווה שהכדורגל הישראלי יעבור סוף סוף את הרביזיה שהוא כ"כ זקוק לה בתחום הכספי. אבל מה שקורה בינתיים, כל עוד הפועל ת"א ממשיכה לשחק בליגה, הוא פשוט בעילה אסורה בהסכמה של רוח הספורט.
מה דעתך על הכתבה?