בחצי הגמר הראשון של יורו 2016 נפגשו שתי נבחרות שמייצגות סוג של פרדוקס. מצד אחד נבחרת פורטוגל, שלפני הטורניר סומנה כמועמדת רצינית לזכייה ובשורותיה משחק השחקן האירופאי הכי טוב, אבל היא הגיעה לשלב הנוק אאוט לאחר שסיימה שלישית בבית המוקדם ובלי ניצחון. הפורטוגלים גם לא ניצחו בתום 90 דקות גם בשמינית וברבע הגמר והציגו יכולת רעה מאוד.
ממול התייצבה נבחרת וויילס, אשר סומנה בתחילת הטורניר כאחת הנבחרות הבינוניות שמסמלות את הגדלת היורו השנויה במחלוקת של פלאטיני, אך הגיעה למשחק אחרי שעלתה כראש בית, ניצחה בארבעה מחמשת משחקיה ואחרי ניצחון סופר מרשים על הנבחרת האירופית הבכירה ביותר לפי דירוג פיפ"א, בלגיה.
במוקד המשחק עמד המאבק בין שני השחקנים היקרים בעולם, כוכבי העל של ריאל מדריד, כריסטיאנו רונאלדו וגארת' בייל. עד למשחק הנוכחי, לא היה בכלל ספק שבייל עושה את הטורניר הטוב מבין שניהם. ההשפעה של בייל על הנבחרת הייתה יוצאת דופן והיא הגיעה בתוך שטף המשחק ולא על חשבון החברים שלו. הנוכחות החיובית שלו ותשומת הלב שהוא ריכז סביבו הפכה את ארון ראמזי לשחקן המשמעותי בטורניר ואת רובסון קאנו מחלוץ שולי בצ'מפיונשיפ לחלוץ מבוקש בפרמייר-ליג.
רונאלדו לעומת זאת, היה מאוד עצבני ולא מרוכז. הייתה תחושה שהכוכב שלו זוהר מעל הנבחרת והוא מאפיל ומעלים חלק מהשחקנים. העצבנות שלו, תנועות הידיים כלפי חבריו ויותר מהכול, האכזבה שלו מעצמו, גררו את כל הנבחרת ליכולת חלשה ומאכזבת. אבל אצל רונאלדו הכל זה בערבון מוגבל ונכון לרגעים פחות חשובים. כי כשהכסף נמצא על השולחן, CR7 מופיע ומופיע בגדול. כך קרה מול הונגריה, כשהנבחרת שלו עמדה לפני הדחה הוא סיפק שני שערים ואסיסט והעלה את הנבחרת לשמינית. וכך קרה גם מול וויילס.
רונאלדו כובש. עף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה (AFP)
המחצית הראשונה התנהלה באיטיות כששתי הנבחרות מבטלות אחת את רעותה ומשחקות בעיקר על כדורים ארוכים חסרי סיכוי. מלבד מהלך אישי של בייל שהחל במחצית המגרש שלו והסתיים בבעיטה יפה לשער, לא נבעט כדור אחד למסגרת. היה ברור שאם לא נראה התעלות של אחד הכוכבים, אנחנו בדרך לפנדלים. חמש דקות מפתיחת המחצית השנייה, הגיע הרגע של רונאלדו. כדור קרן קצר, הגבהה, ורונאלדו, כמו שאמר הגדול מכולם מוחמד עלי, עף כמו פרפר ועקץ כמו דבורה. שלוש דקות עברו ורונאלדו הראה שגם פורטונה יושבת לו על רגל ימין כשניסיון בעיטה שלו הפך לבישול לנאני וגמר את המשחק.
בייל באמת ניסה הכל במשחק, הוא התחיל כחלוץ, עבר לקישור, פרץ, בעט, הרים כדורים נייחים, לא הפסיק לרוץ אבל לא הייתה לא תמיכה מספקת והוא נכנע לווינר הכי גדול בכדורגל האירופי. לשמחתו (יש שיגידו שלא) במהלך השנה הם משחקים אחד עם השני, ולא אחד נגד השני.
בייל מתקשה. לא קיב ל תמיכה מספקת (AFP)
בסופו של דבר וויילס יכולה לחזור הביתה מאושרת וגאה אחרי טורניר מופלא. כריס קולמן עשה עבודה נהדרת על הקווים, השתמש בשיטת שלושת הבלמים בצורה נהדרת וגרם לשלם להיות גדול בהרבה מסך חלקיו. לצערו, משחק חצי הגמר הוכרע למעשה בדקה ה-75 נגד בלגיה כשראמזי ספג את הכרטיס הצהוב האומלל והשאיר את בייל די בודד במערכה.
למרות יכולת בינונית פורטוגל הגיעה עד הסוף. לזכותו של פרננדו סנטוס יאמר שהוא לא חשש לעשות שינויים טקטיים ופרסונליים במהלך הטורניר. שחקנים כמו ז'ואאו מוטיניו וריקרדו קראבליו שפתחו את הטורניר בהרכב מצאו עצמם במעמקי הספסל. סנטוס הבין שאם אין לו חלוץ איכותי בסגל, אז עדיף לשחק עם קישור מעובה וטקטי ולשים את שני השחקנים הכי מוכשרים שיש לו, הכי קרוב לשער, וזה עבד.
רונאלדו ובייל, תחרות ברמה הכי גבוהה (AFP)
פורטוגל תגיע כאנדרדוג לגמר ולא משנה אם צרפת או גרמניה יעלו מולה. מצד שני, יש לה את רונאלדו, שאחרי העונה הזו, קשה מאוד להמר נגדו.
מה דעתך על הכתבה?