יש לא מעט פרויקטים שמתרחשים בסביבה הקרובה שלנו שאנחנו ממש לא מבינים מה התועלת בהם: מי הגאון שאישר אותם, למה הם יצאו לפועל ומי ייתן את הדין בסופו של דבר, כשהם ייכשלו בקול גדול. הרכבת הקלה בגוש דן – שהפכה את מרבית ערי המרכז הגדולות לשבויות בכלא של אבק, חפירות, פקקים ועצבים – היא דוגמה נפלאה, למשל. אפשר גם לציין את התחנה המרכזית בתל אביב, מפלצת בטון מכוערת וחסרת תועלת או הצדקה. עוד דוגמא, רלוונטית אפילו יותר לקיץ הזה, החתמת יוסי בניון במכבי תל אביב.
השידוך בין בניון למכבי ת"א כבר קרה, אבל נראה שמישהו רוצה שוועדת החקירה שתקום בעוד כמה שנים כדי לבדוק "מה עבר להם בראש" תצטרך לקנות כמויות גדולות יותר של בורקס: רק אלוהים וג'ורדי קרויף יכולים להבין איך ולמה גם שמו של אלירן עטר נקשר למכבי ת"א.
אי אפשר להבין את מכבי ת"א של הקיץ הזה. היא חוותה שלוש סטירות לא הגיוניות תוך קצת יותר מחודש: אובדן האליפות, אובדן הגביע ובעיקר – אובדן השחקן שבנה אותה בשלוש וחצי השנים האחרונות, כי הרי בלי ערן זהבי אי אפשר לדעת איך מכבי באמת הייתה נראית והאם באמת הייתה הופכת לכזו מפלצת.
ועכשיו מכבי קצת מתנהגת כמו קלישאה על גבר שחווה גירושים ומתחיל לחפש את עצמו – קונה אופנוע, מגדל קוקו, מביך את עצמו עם איזה פרופיל לא נחוץ בטינדר, משתף סטטוסים רוחניקים מביכים במיוחד בפייסבוק וגורם גם לחברים הכי טובים שלו להרים גבה או שתיים. ככה, פחות או יותר, נראית ההחתמה של בניון – מכבי נפרדה מהשחקן הכי בריא שיכול היה להיות אצלה לטובת השחקן עם הפוטנציאל הכי לא בריא, על סמך הרקורד שלו בעונה החולפת. ועטר, לא נעים להגיד, אמור להיות החותמת להתנהגות המוזרה הזו. השערה הסוררת בקוקו המביך.
ג'ורדי, מה עובר עליו (ערן לוף)
מה יש למכבי לעשות עם עטר? מאז שחזר מצרפת הוא ממש לא מזכיר את החלוץ שהפציץ כאן במדי הצהובים. ואם להיות הוגנים – מלבד עונה אחת במדי מכבי ת"א ושנה אחת שפרוסה על שני חצאי עונה בבני יהודה – עטר לא ממש הוכיח שהוא חלוץ שראוי לרמות הגבוהות מאוד שמכבי ת"א הגיעה אליהן מאז שיחק אצלה בפעם האחרונה.
בכלל, עם עטר ובניון נראה שמכבי ת"א הולכת לקונספט חדש של יחסים מחוץ למגרש, בדיוק ההפך מתקופת השקט שהייתה לה תחת שלטונו של ערן זהבי. עטר היה מעורב בכמה תקריות במכבי חיפה בעונה החולפת, לא בדיוק מסוג הדברים שבמכבי ת"א רגילים אליהם – בטח לא בשנים האחרונות. נכון שבשנה האחרונה, מבחינה מקצועית, מכבי לא ממש שיחקה עם חלוץ מטרה, אבל עטר הוא לא בדיוק חלוץ מטרה. הוא טוב יותר כשהוא בצד, ואז עושה את הפעולה הכמעט יחידה שלו: חותך פנימה ומייצר איום על השער או אופציית מסירה. במילים אחרות, טל בן חיים. אבל אם כבר יש כזה שחקן במכבי, למה צריך עוד אחד?
בניון, אותו כבר החתימו, למה צריך את עטר? (דני מרון)
למה שמכבי ת"א לא תנסה לפתור את הבעיה הכי גדולה שלה מהעונה האחרונה – המחסור בחלוץ נורמלי – בדרך הרבה יותר הגיונית? איך יכול להיות שסגנית האלופה לא התעניינה בפיראס מוגרבי? המספרים שלו הרבה יותר טובים מאלה של עטר, והוא גם הרבה יותר "חלוץ" בהגדרה המסורתית ממנו.
אז למה להתעקש על עטר? מה כולנו מפספסים פה? ואם אנחנו לא מפספסים, האם במכבי לא מבינים כמה לא מקצועית נראית ההתעקשות הזו?
הרבה יותר חלוץ, מוגרבי (ערן לוף)
מה דעתך על הכתבה?