בטקס הפתיחה, כאשר יעלה המסך על המשחקים האולימפיים של ריו דה ז'ניירו, אני נזכר בהישג ההיסטורי של יעל ארד. העברתי אז בשידור ישיר ברדיו את תיאור מהלך קרב הגמר שלה בג'ודו מול הצרפתיה קתרין פלורי, ואף שיעל הפסידה בו, הרי הזכיה במדליית הכסף היא בלתי נשכחת.
האירוע: המשחקים האולימפיים אותם אירחה ברצלונה ב-1992.
המקום: אולם פלאו בלאוגראנה, שבו התקיימו תחרויות הג'ודו.
עד לפני 24 שנים זכיה במדליה אולימפית הייתה אך ורק בבחינת חלום ישראלי, והנה יעל ארד, במשקל של עד 61 ק"ג, הפכה בספרד את אותו חלום למציאות.
את הקרבות שלה החלה בניצחון על הספרדיה גומס מרטין, ולאחר מכן על מירוסלבה יאנוסיקובה מצ'כוסלובקיה. היריבה הבאה הייתה מעולה: הגרמניה פראוקה אייקוף, אך יעל ארד, בכושר מדהים, גברה גם עליה והבטיחה לעצמה את המאבק על מדליית הזהב.
זה הקרב ששודר על ידי ברדיו, ושבו פגשה יעל בצרפתיה פלורי. השתיים היו שותפות ב-30 ביולי לדרמה מותחת עצבים, ולרגעים נדמה היה שארד תזכה בקרב. אבל בסיומו הוכתרה פלורי כמנצחת, והאלופה הישראלית "הסתפקה" במדליית הכסף.
דף התוצאות הרשמי. את המדבקות הוסיפו בבית ילדיו של דבורין
לעולם לא אשכח שלאחר טקס הענקת המדליות פנתה יעל ארד לשיחה עם העיתונאים שהקיפוה. עיניה דמעו. ניכר היה בה שהיא מאוכזבת. ניגשתי אליה, הושטתי את ידי לעבר מדליית הכסף שלה, ואמרתי לה: "יעל, הפכת לגיבורת הספורט של עם ישראל. זכית להישג אדיר". ארד ענתה לנו העיתונאים במשפט מצמרר: "אני מקדישה את הזכיה במדליה לזכרם של י"א חללי מינכן 1972".
תמונת המעמד הזה בלתי נשכחת, וטבעי שאני נזכר בה בכל פעם שבה יוצאים לדרך המשחקים האולימפיים, אחת לארבע שנים. ולא שכחתי גם לציין שבמשחקי ברצלונה העניק אורן סמדג'ה במשקל של עד 71 ק"ג, אף הוא בג'ודו, מדליית ארד לישראל, לאחר ניצחון בקרב על הגרמני סטפן דוט.
כך, בזכותם של ארד וסמדג'ה, הצטרפה ישראל לרשימת המדינות שזכו במדליות במשחקים האולימפיים.
ארד מדברת בפני חברי המשלחת לריו. פרצה את הדרך (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?