1. הסתיים בנקודת שבר גדולה, מהגדולות שידע הכדורגל הישראלי לדורותיו. התגובות הלילה לא היו קיצוניות וגם פאניקה אין באופק, אך לאורך 67 שנות המדינה, ידע הכדורגל הישראלי יותר משברים מרגעי נחת. הציבור אמנם רגיל וכבר לא מתרגש, אך אמש זה היה קצת אחרת.
אלי גוטמן נראה אמש חסר אונים. כ-40 שחקנים ראו עצמם ראויים לנבחרת. אלירן עטר, חן עזרא, בניון, גאדיר ועוד רבים רואים עצמם מקופחים. גוטמן ניסה להלך בזימוניו בין הטיפות וגם הוא לא הבין ,שהרעיון גדול מהאדם. יוזמנו אלו או אחרים, השלם, כך נראה, לעולם לא יסתדר.
2. כפי שכתבתי טרם המשחק, בוסניה, הופיעה ללא איבישביץ' ועם רשימת שחקנים שסיימה את הליגות באירופה בקול ענות חלושה. ורנייש הבלם, שברגע האחרון פתח, חווה חמישה הפסדים בשמונת המשחקים האחרונים שלו בגזיאנטספור.
מודג'ה ירד עם פרייבורג ליגה וקולינאץ' שותף רק בשישה משחקים בהרכב שאלקה. זו היתה הזדמנות חסרת תקדים לניצחון, מול נבחרת רכה, מניעה כדור וכשלוחצת, עושה זאת חלש ונרפה.
איבישביץ'. היה חסר (gettyimages)
3. המכה הראשונה נחתה על ראשו של גוטמן עם הכניסה לאצטדיון. לצד הקריאות הלאומניות, התברר שמחמד בזדרביץ', שינה את ההרכב שתוכנן, עבר לחלוץ אחד והעלה את מדוניאנין כקשר חמישי. לפתע, היתרון שהיה אמור להיות לנו באמצע, נמוג.
4. במסגרת הנסיעות לבחון את מצבם של הלגיונרים, הרי שלעיתים, כדאי לנסוע דווקא לצפות בשחקן יריב בולט. 34 משחקים העונה ו-34 בעונה שעברה, צבר אדין וישצ'ה בקבוצה המפתיעה של בוקושהיר איסטנבול.
שמונת השערים שלו תרמו למקום הרביעי בתורכיה, לפני טרבזונספור ובורסהספור, והוא מהבודדים מנבחרת בוסניה שהגיעו למשחק עם בטחון ובכושר.
וישצ'ה. בין הבודדים שהגיע בכושר (AFP)
5. שרן ייני אמור היה להיות (שוב) הקלף המנצח של גוטמן. מול פורטוגל, מוקם ייני כקשר אחורי מימין, כדי לקבל אליו את הכניסה משמאל לאמצע של כריסטיאנו רונאלדו. המהלך הזה היה מצוין וייני נחל הצלחה.
אמש מוקם שרן כאמצע שמאל, במטרה לקבל את התנועות לאמצע של וישצה. אלא שהחלוץ ביצע את התנועות שלו בכלל לעומק ומצא את הבלמים שלנו לא ערוכים לכך. ייני הפך ללא רלוונטי ותפקודו נחל הפעם כישלון.
6. מחזור המשחקים אמש באירופה, היה עתיר בשערי עונשין ומתפרצות. חילוצי כדור הוא האמצעי להשגת המטרה הזו. זו אולי ההמלצה היחידה בחיפוש ההמלצות הנכונות לתיקון הכדורגל הישראלי: הפיכת בשחקנים לכאלו שמשפיעים גם כשהכדור אצל היריב.
דסה. אולי היה יכול לעשות שינוי (עדי אבישי)
ישראל של אמש לקתה בחטיפות, בשל כך גם למתפרצות לא יצאנו והסיכוי לסכן את בגוביץ' נראתה קלושה לאורך כל הדרך. אכן נמאס משינויי סגלים, אך אם בכל זאת ניתן על כך את הדעת, הרי שאלי דסה ובעיקר שלומי אזולאי של בית"ר ירושלים, היו יכולים לשנות מעט. בטח אזולאי בהנעת הכדור והרגל המצוינת מרחוק.
7. אין תענוג כל כך גדול לנצח משחקים שכאלו, באווירה הכה קשה שהיתה אמש, טרם המשחק בזניצה הקטנה. אין כוח גדול יותר מלהדליק את האווירה. אך כשאין חילוצי כדור באמצע, אין גם עבירות ובטח לא התלהבות.
גם אם מפסידים, המגרש הקטן הזה היה אמור להיות זירת התגוששות. ללכת הביתה עם הפסד שכזה ובצורה שהושג, הוא דבר כואב לכשעצמו.
8.כשדג'קו משווע לחלוץ לידו, אך לא בסגנון איבישביץ', תזכרו את השם הבא: ריאד באייץ'. רק בן 21 והעונה כבר סיים עם 15 שערים בז'לזינצה.
אוהדי בוסניה. המגרש היה צריך להיות זירת התגוששות (אודי צטיאט)
מה דעתך על הכתבה?