Sport1 Banner

הכישרון של בית"ר מול הזיכרונות של הפועל ת"א

שחקני ביתר חוגגים. רק קבוצה אחת תהיה בבלומפילד
שחקני ביתר חוגגים. רק קבוצה אחת תהיה בבלומפילד | צילום: דני מרון

האדומים מתרפקים על העבר, בבירה יכולים יותר. לחמן מתכונן ל-20:00

(גודל טקסט)

רגע לפני המשחק ב-20:15 (ישיר בספורט1 וב-HD) מבט לאחור. בסביבות  הדקה ה-85 נחה על אלי גוטמן ההשראה. המאמן של הפועל העביר את גילי ורמוט לאחור, לעמדת המגן הימני ואת זהבי מהאגף לאמצע. פעולות שאין להם הסבר.

 

ואכן, ורמוט חדר מימין למרכז, זהבי חתך אותו באותן תנועות מפורסמות שלו, והמתין מאחור. רחבת ה-16 של בית"ר היתה מוצפת באדומים.

 

 

אנדרלמוסיה שלמה התחוללה אז ברחבה, ורק במשחקי סוני, יכול הכדור להתגלגל כך על מגש, לווינר שהמתין מאחור כמו נמר שזינק על טרפו, עט ערן על ההזדמנות, כאילו מנותק מכל תחושה, כאילו האצטדיון ריק וזהו לא שער אליפות, זיהה את הפינה החשופה וירה, טיווח, נעץ, הדביק את הכדור לפינה הרחוקה.

 

הרעם בטדי העיר אותו וזהבי התיישב על המעקה מאחורי השער, נופף בחולצה, מול קהל האלפים שהגיע מתל אביב. גוטמן תפס את הראש ורץ כאחוז אמוק בכלל לכיוון הנגדי והפנים של ורמוט היו שטופות דמעות עם מבט הלום. רגע שלא יישכח לעולם.

 


טביב. אז היתה לו חבורה אחרת (דני מרון)

 

בפעולות נטולות ההיגיון הללו, קיבל גוטמן עוד אחת מעשרות החלטות טובות, אותן לקח בעונת האליפות ההיא, שהוכרעה בתוספת הזמן, אז בטדי מול בית"ר ירושלים. הפועל של אותה עונה ענתה על המונח קבוצה. אגרסיבית, מסודרת, מהירה, מחוברת.

 

בין השתיים – מי שקבוצה בימים אלו, היא בית"ר. אמנם דראפיץ' משחק עם שלישיית קשרים אפורה, קלטינס, קלאודימיר ואיינבינדר, אך החלק הקדמי רענן ולרשותו עומדים שם רקוביציה, אצילי, גבאי, איציק כהן ולידור כהן. שלושה מתוך חמישה.

 

תארו לעצמכם, שבבית"ר היו מזיזים את אצילי לעמדת הקישור ואף את לידור כהן, על חשבון שניים מהשלישייה האפורה.

 


לידור כהן. אולי יוסט לאחור וייתן מחץ? (דני מרון)

 

איזו קבוצה יכולה היתה להיות בית"ר, עם קשר אפור מאחור, עם לידור אמצע ימין, אצילי אמצע שמאל ושלישייה קדמית, רקוביציה, איציק כהן ודובב גבאי. הרכב של שערים ובישולים.

 

מהצד השני, ללא חלוץ שפיץ, לא ברור איך הפועל מתכוונת להבקיע. בניית הקבוצה הזו היא עוול גדול לאיש שהוציא מכיסו כל כך הרבה כסף עבור כל כך מעט יכולת.

 

כפי שגרסתי בתחילת העונה, הרי שהפועל הביאה זרים בכפילויות תפקידים וחייבת לשחרר את כולם בהקדם. וינטרה, פינטילי ולינגאנה, פיזיים אך איטיים. השניים הראשונים ותיקים ולא תוססים.

 


בומבה. לא מביא מספרים (ערן לוף)

 

אנטל ובומבה מוגבלים אך ורק לאגף שמאל ושניהם לא יביאו מספרים, כפי שיביאו שחקני החלק הקדמי של בית"ר.

 

לכן בהפועל, חייבים להעניק בהקדם את מלוא התמיכה, לאחד הכובשים הכי טובים בארץ, מהיר ומוכשר, דודו ביטון. בלתי נתפס שהסקורר הזה, שזקוק רק לאמונה ותמיכה, יושב בהפועל על הספסל וביציע.

 

מי שיקוו לניצחון האדומים, הם השחקנים של רוני לוי ומכבי חיפה. שש נקודות בלבד מפרידים בין הכישלון של הירוקים להצלחה של בית"ר ירושלים, הפרש שיוכל לעמוד על שלוש נקודות בלבד – מי היה מאמין?

 


ניצחון אדום והם רק שלוש נקודות מבית"ר (ערן לוף)

 

מכבי חיפה תנצח את בני יהודה. יוסי מזרחי אמנם יכפה משחק עומד וכהרגלו ינעל את מרכז השדה, אך התהליך הזה יקרוס סמוך לסיום ויקרום עור וגידים רק בהמשך עבודתו של מזרחי. 40 אחוז משעריה ספגו הזהובים בחצי השעה האחרונה של משחקיה. 40 אחוז משעריה כבשה חיפה ברבע השעה האחרונה של המשחק. עם 13 שערים בששת משחקיה האחרונים, מכבי חיפה תכבוש ותנצח. צמצום הפער תלוי יהיה מה יקרה ארבע שעות מאוחר יותר בבלומפילד.

עוד באותו נושא: לידור כהן, מיחאי פינטילי

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי