20 ביוני 1954. המחזור השני של שלב הבתים במונדיאל בשווייץ. הונגריה ומערב גרמניה נפגשות, במה שיהפוך להיות אחד ההפסדים המשפילים בתולדות הגרמנים, כשהנבחרת הפייבוריטית לזכייה בהנהגת פושקאש הגדול מביסה אותה 3:8. שבועיים לאחר מכן, ב-4 ביולי, הן נפגשות שוב. הפעם בגמר. ההונגרים שוב שולטים ועולים ל-0:2 תוך דקות ספורות, רק כדי לראות את מערב גרמניה משלימה מהפך, 2:3 דרמטי ואת "הנס של ברן" בדרך לגביע עולמי ראשון.
22 ביוני 2019. המחזור השלישי של שלב הבתים בקופה אמריקה. ברזיל המארחת מביסה 0:5 את פרו (במה שיכול היה להיות 0:6 לולא החמצת פנדל של ז'סוס). שבועיים לאחר מכן, ב-7.7, הן נפגשות בגמר הקופה אמריקה. האם זה יהיה "הנס של המראקנה"?
לא.
מצד שני, גם ב-1954 כולם אמרו "לא".
שחקני נבחרת פרו חוגגים העפלה לגמר. הופעה ראשונה מאז 1975 (Wagner Meier/Getty Images)
פרו אבולושיין
הדמיון מסעיר, אבל מחשבה על זכייה של פרו באליפות יבשת דרום אמריקה מול ברזיל בגמר, על אדמת ברזיל, היא בלתי נתפסת. סטייל יוון 2004 ביורו בפורטוגל, רק תכפילו בכמה. ואז שימו בריבוע.
פרו לא הייתה במעמד הגמר מאז 1975 (אז זה כלל לא היה אירוע כפי שאנחנו מכירים אותו אלא טורניר שנמתח על פני שנה) ולא באמת היוותה פקטור ביבשת במילניום הנוכחי. אבל לכו עם הדמיון קדימה, כנסו לסערה. אם פרו כן תזכה בתואר, איכשהו, יהיה זה מסר חשוב ליבשת. נכון, ההתאחדות הפרואנית מבולגנת ומלאה בסיפורים דרום אמריקאיים קלאסיים, אבל בשורה התחתונה ריקארדו גארקה, המאמן הארגנטינאי, ממשיך כבר שנה רביעית בהתקדמות המדודה והחשובה של הנבחרת.
ההופעה בחצי הגמר נגד צ'ילה (0:3), הייתה המרשימה ביותר מאיזושהי נבחרת בטורניר הזה והציגה לעולם גם את הסדר, גם את הכישרונות הפרואנים וגם את היכולת שלנו לומר בקול רם "פרו אבולושיין". זה לא תמיד תואם את ההגדרה, אבל היי – הזדמנות נדירה לתת כותרת כזו על נבחרת. הקסם של פאולו גררו מוכר לכל, אבל ההפתעה עשויה להגיע בדמותו של השוער, פדרו גאלסה. אלא אם קוראים לכם יהודה ארם, דור הופמן או שנולדתם בלימה, קשה להאמין שהכרתם את השם שלו. אבל אחרי שהיה המצטיין ב-0:0 והניצחון בפנדלים על אורוגוואי, אחרי הופעת הענק שלו עם 4-5 הצלות של שערים בטוחים מול צ'ילה, עם תואר ביד – קשה להאמין שלא יכירו את השם שלו אחרי הטורניר.
שחקני נבחרת ברזיל חוגגים. יחגגו גם אחרי הגמר? (Pedro Vilela/Getty Images)
תואר סמלי לברזיל?
ואם ברזיל תזכה? כדאי לשים את הדברים בפרופורציות. למעט ארגנטינה, שבקלות ניתן לכנות אותה "ארגנטינה החלשה ביותר בעידן המודרני", היא לא פגשה אף נבחרת מובילה בטורניר. קולומביה, אורוגוואי, צ'ילה – כולן עפו מוקדם על ידי אחרות. בנוסף, למעט ההופעה מול פרו בשלב הבתים וכמה רגעי קסם, בייחוד בשני השערים מול ארגנטינה, אי אפשר לומר שזו ברזיל בה התאהבנו לראשונה. זו נבחרת הגנתית מצוינת, עם אליסון שמועמד לתואר שוער השנה בעולם, עם דני אלבס שהנבחרת הזו עוצבה בדמותו ובהנהגתו אבל לא הרבה יותר מזה. כרגע מתחולל בלאגן בברזיל בנוגע להמשך דרכו של צ'יצ'ה עקב שלל חילוקי דעות עם ההתאחדות, אבל זכייה של ברזיל תהיה בעיקר סמלית.
תואר גדול ראשון מזה 12 שנה, תואר קופה ראשון מאז 2007. הדבר הטוב היחיד שקרה לארגנטינה בעשור האחרון זו העובדה שגם ברזיל נכשלה שוב ושוב במקביל אליה (כולל הדחה בשלב הבתים בקופה של 2016, עם הפסד במחזור האחרון…לפרו). זכייה בקופה אמריקה של 2019 עשויה לפתוח עידן חדש. כזה שיזכיר לא מעט עידנים ישנים.
מה דעתך על הכתבה?